900 מיליון שקל ואין דורשים: המעסיקים לא לוקחים פיצוי על ימי הבידוד של העובדים

למרות המאבק העיקש שניהלו המעסיקים לקבל פיצוי על ימי הבידוד של עובדיהם, מספר התביעות שהוגשו עד כה לביטוח הלאומי שואף לאפס, וזאת בתום 10 ימים שבהם מערכת הגשת התביעות פועלת.

ההערכה היא שעלות השתתפות המדינה בימי הבידוד תגיע ל־900 מיליון שקל, אך עד כה אושרו פיצויים בכמיליון שקל בלבד.

בתחילת משבר הקורונה קבעה המדינה כי הבידוד יוכר כימי מחלה והמעסיקים יממנו את השכר, ואולם ביולי פסל בג"ץ את ההסדר. בנובמבר אישרה הכנסת חוק שקובע כי העובד יישא בעלות היום הראשון והמעסיקים והמדינה - באמצעות הביטוח הלאומי - יתחלקו שווה בשווה בעלות מהיום השני ומעלה.

הביטוח הלאומי נותן, המעסיקים לא לוקחים

למעסיקים עם עד 20 עובדים תשלם המדינה 75% מהעלות. החוק מתייחסת לתקופה שבין תחילת אוקטובר 2020 לסוף מרץ 2021. המעסיקים לא יקבלו פיצוי רטרואקטיבי על התקופה שלפני כן.

רק 303 תביעות הוגשו

הגשת הבקשות התאפשרה מ־7 בפברואר, אלא שעד כה הוגשו 303 תביעות עבור 816 עובדים. מספר ימי הבידוד שאושרו לתשלום עומד על 3,760 בסכום של 1.15 מיליון שקל. בביטוח הלאומי מעריכים כי יידרשו לשלם כ־900 מיליון שקל במהלך החצי שנה של החוק. בשלושה החודשים וחצי הראשונים של התקופה, שהו בממוצע כ־285 אלף איש מדי חודש בבידוד (ובחישוב חצי שנתי: כ־1.7 מיליון) וכל אחד מהם חויב בממוצע של 7.8 ימי בידוד.

מנתוני משרד הבריאות עולה כי מתחילת המשבר היו 1.25 מיליון מקרי בידוד של אנשים בגילאי עבודה (20–70) מתוך 2.3 מיליון מקרי בידוד בכלל. לפי ממוצע של 7.8 ימי בידוד, מדובר ב־10 מיליון ימי בידוד של אנשים בגילאי עבודה. מחישוב של מנהל מרכז מאקרו לכלכלה מדינית, ד"ר רובי נתנזון עבור ארגון העצמאים לה"ב, כל מיליון מבודדים עולה 2.3 מיליארד שקל, ול־2.3 מיליון איש - כ־5.4 מיליארד שקל.

הקמפיין לא ישכנע את המעסיקים

לקראת העלאת מערכת הגשת התביעות, בביטוח הלאומי נפגשו וקיימו שיחות ועידה עם נציגי מעסיקים כדי להסביר את הזכאות ולעודד הגשה. בביטוח הלאומי ציפו להיענות נמוכה ברמה של כמה אלפי פניות, אך לא מאות בלבד. לדעתם, הסיבה לנתון נמוך קשורה לכך שמדובר בתקופה שבו מחלקות השכר עוסקות בסיכום השנה החולפת והצורך לאסוף את נתוני העובדים בבידוד.

בביטוח הלאומי יפתחו בקמפיין לעידוד הגשת תביעות. המנכ"ל מאיר שפיגלר קורא למעסיקים "להיכנס למערכת ולתבוע את הזכויות שלהם". לדבריו, הארגון יפנה למשרדי ממשלה המטפלים בעסקים כדי שייזמו פניות למעסיקים.

נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר מסביר שרבים מהמעסיקים הגדולים מוותרים על המערכת שבאתר הביטוח הלאומי, ומחכים לחיבור למערכת דיווחי השכר.