משרד המשפטים נוטה להסכים: עבודה רק למחוסנים

משרד הבריאות מקדם טיוטת הצעת חוק שמטרתה לאסור הגעה פיזית לעבודה על מי שלא התחסן, או החלים מקורונה או הציג בדיקת קורונה שלילית. תזכיר ראשוני הועבר למשרדי המשפטים, אשר בוחן אותו בימים אלה.

מי שבשלב זה מוביל את ההתנגדות למהלך הוא משרד האוצר. גם ההסתדרות ונשיאות המגזר העסקי צפויות להצטרף להתנגדות לחקיקה זו.

הכוונה של משרד הבריאות היא להחיל את החקיקה הן על המגזר הציבורי והן על הפרטי, ואכן הנוסח הנוכחי של הטיוטה הוא גורף לכלל מקומות העבודה.

עם זאת, הכוונה היא להתקין בהמשך תקנות מפורטות שיקבעו על איזה סוג של מקומות עבודה ועסקים ההגבלות יחולו, מתוך כוונה להתמקד בעיקר במקומות עבודה מרובי קהל שהעובדים שלהם באים במגע עם ציבור רב. 

מימין: יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד ויו"ר המעסיקים דובי אמיתי צילומים: יאיר שגיא, אביגיל עוזי

בין משרד הבריאות למשרד המשפטים מתקיים בימים האחרונים דו־שיח פנימי סביב הטיוטה הראשונית, כאשר במשרד המשפטים אין התנגדות עקרונית למהלך. כעת הפרטים נבחנים לעומק בידי אנשי מחלקת ייעוץ וחקיקה, שעדיין לא גיבשו עמדה רשמית בנושא. עם זאת, ההערכה היא כי יתמכו בחקיקה, בנוסח זה או אחר.

חשש באוצר מפגיעה במשק

תזכיר הצעת החוק הופץ למשרד האוצר וככל הידוע גם למשרדי ממשלה אחרים הקשורים לנושא כמו משרד העבודה והרווחה, משרד הכלכלה ומשרד החינוך. מי שכיום בדיונים הפנימיים מוביל את ההתנגדות להצעת החוק הוא דווקא משרד האוצר, בעיקר בשל, לשיטתו, פוטנציאל הפגיעה הכלכלית של המהלך בחזרת העובדים והמשק לעבודה ובפגיעה בעסקים רבים.

בין השאר חוששים באוצר, שעסקים שבהם עובדים צעירים שנרתעים מהחיסון (האוכלוסיה שעד כה שיעור ההתחסנות בה נמוך יותר) — יתקשו לפעול וייאלצו אפילו להיסגר. בנוסף, יש חשש שמערכות ציבוריות שעובדיהן לא יוכלו להגיע לעבודה יתקשו לתפקד. תזכיר החוק מבקש לקבוע בחקיקה כי רק בעלי תעודת מתחסן, מחלימים מקורונה ואנשים שיציגו בדיקת קורונה שלילית — יוכלו להגיע פיזית למקום עבודתם, כאשר הכוונה היא להחיל את הוראה זו על כלל המשק — הן על המגזר הציבורי והן על הפרטי.

הכוונה היא כי האחריות לאכיפת הנושא תוטל על המעסיקים ובעלי העסקים. הם אלה שעליהם תוטל החובה לנקוט בצעדים כדי למנוע מהעובדים שלא עומדים בהוראות אלה להגיע לעבודה. הכוונה של משרד הבריאות היא גם להטיל סנקציות, כמו קנסות, על מעסיקים שלא יקיימו את החובה הזו. הצעת החוק של משרד הבריאות לא מבקשת לקבוע מה יעלה בגורל אותם עובדים שתיאסר הגעתם למקום העבודה, ובמשרד הבריאות מתכוונים להשאיר זאת להחלטה שבין המעסיקים והעובדים.

מתחם הבדיקות והחיסונים בכיכר רבין בת"א. תנאים להגעה לעבודה צילום: יובל חן

זו אחת הבעיות העולות מהנוסח הנוכחי, שמשאיר נכון לעכשיו, ואקום בסוגיה זו. לא ברור מהטיוטה מה המעסיק אמור לעשות עם עובד שלא התחסן – האם על המעסיק להוציא את העובד לחל"ת או לחופשה, לאפשר לו לעבוד מהבית או כל פיתרון אחר. עוד עולה מטיוטת הצעת החוק, כי המדינה תקבע באופן מפורט על איזה עסקים תחול ההוראה, וזאת על סמך היקף האנשים שבאים במגע עם העובד, מאפייני העובדים, ואופי העסק והעיסוק.

סעיף זה מדגיש כי הכוונה העיקרית מאחורי הצעת החוק היא להגביל הגעה לעבודה של עובדים לא מחוסנים בעיקר, במקומות הומי קהל שבהם גם ישנה קבלת קהל – מערכת הבריאות, החינוך, מסחר, משרדי ממשלה מקבלי קהל ועוד. ההבחנה שמבקשים במשרד הבריאות ליצור אמורה להיות מבוססת על מידת הנזק הפוטנציאלי שעובד לא מחוסן עלול ליצור לסביבה שלו, במידה והוא פוגש הרבה אנשים ביום. בשלב זה מדובר בהצעת חוק כללית, מה שמכונה חוק מסמיך, אשר בעקבותיו, במידה ויעבור, יתוקנו תקנות מפורטות יותר לגבי סוגי העבודות והעסקים עליהם יחולו המגבלות.

עיקרי הצעת החוק

הקו שמנסה משרד הבריאות להוביל הוא לראות בחיסון לא רק כפעולה אישית, שכולה חלק מאוטונומיה פרטית של האדם, אלא גם כפעולה חברתית, שהיא בעלת השפעה על הסביבה ועל בריאות הציבור.

אמנם התכלית הרשמית של החוק היא למנוע פגיעה בבריאות הציבור של אנשים שלא מחוסנים ונמצאים במגע עם ציבור גדול. אולם תוצר הלוואי של החקיקה הוא גם מתן תמריץ נוסף לציבור להתחסן וזאת כחלק ממדיניות "התו הירוק" למתחסנים שהתחלנו לראות את יישומה השבוע. המהלך, שכאמור, נמצא עוד בשלבים ראשונים של טיוטת תזכיר חוק, צפוי לעורר התנגדות לא מעטה, הן מהטעם של פגיעה בזכות להתפרנס והן מהטעם של פגיעה כלכלית במשק.

"יש כלים הגיוניים לעודד את ההתחסנות"

לדברי יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, המהלך המתרקם, ששוב מטיל את האחריות על המעסיקים, אינו מידתי. "אני לא חושב שחקיקה זה הצעד הנכון", אמר אמיתי ל"כלכליסט". "יש גם בידי הממשלה וגם בידי המעסיקים מספיק כלים הרבה יותר מרוככים והגיוניים לצד הסברה אפקטיבית שחסרה לאורך כל המגפה. הממשלה מומחית גדולה בלקחת 'תפוח אדמה לוהט' ולזרוק אותו לעבר המעסיקים ולהטיל עליהם את האחריות. עברנו במגזר העסקי סגר שלישי קשה מאוד, ולכן אני חושב שצריך בצורה ראויה, מאוזנת ושקולה לגשת לסוגיה הזו ולא לרוץ ישר לחקיקה".

יו"ר ההסתדרות, ארנון בר־דוד, הביע גם הוא התנגדות למהלך: "החיסון הוא הדרך היעילה ביותר להבריא את המשק אבל אי אפשר לבנות חברה בריאה בזמן שמפלים לרעה את אלו שעדיין חוששים להתחסן", אמר. "הדרך לגשר על הפער הזה צריכה להתבסס, קודם כל ולפני הכול, על הסברה.. אנו פועלים בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות, קופות החולים ומפקדת השליטה של פיקוד העורף, בניסיון לאתר מקומות עבודה עם פוטנציאל התחסנות גבוה, להציב בהם ניידות חיסונים ולהעלות באופן משמעותי את שיעור המתחסנים. עם זאת, נמשיך לתת הגנה לכלל העובדים במשק, כולל אלו שטרם התחסנו, מפני שרירות ליבם של מעסיקים וניסיונות לעקם את החוק".

בשבוע שעבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי־חוקתי), רז נזרי, כתב במענה לפניית קו לעובד והאגודה לזכויות האזרח ביחס לדרישות מעסיקים במגזר הפרטי לחייב עובדים להתחסן, כי לא ניתן לקבוע דרישה קטגורית וכללית בסוגייה.

"האמור צריך להיבחן בהתאם לנסיבות הקונקרטיות של מקום העבודה ואופיו, ובשים לב לשאלת קיומן של חלופות פוגעניות פחות שיכולות להגשים את התכלית החשובה של מניעת ההדבקה במקום העבודה ושמירה על הציבור", כתב נזרי. הוא ציין עוד כי דרישת ההתחסנות במקומות העבודה נבחנת בימים אלה וכי היא "מקודמת על ידי משרד הבריאות בשיתוף עמנו חקיקה שתסדיר את הסמכות לדרוש התחסנות מעובדים מסוגים שונים, בין היתר ממורים ומצוותי הוראה. גיבוש הסדר חקיקתי מעין זה נעשה כמקובל תוך בחינה משפטית ועריכת האיזונים הנדרשים בין הצורך בשמירה על בריאות הציבור וזכויות הפרט".