הסדר ניגוד עניינים? רק אם יתאים לנתניהו

רק שלושה עיתונאים (לא כולל הח"מ) הטריחו עצמם ביום חמישי האחרון לאחד הדיונים החשובים ביותר שהתנהלו לאחרונה בבית המשפט העליון: ניגודי העניינים של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בדיון שהתקיים בפני ההרכב הבכיר של העליון - הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופט ניל הנדל - למדו השופטים על הרפורמות שהוא מתכנן למערכת המשפט, על כפירתו המוחלטת בסמכותו ובמעמדו של היועמ"ש אביחי מנדלבליט ועל סרבנותו מלמשוך את ידו משלל העניינים שמנדלבליט הניח לפתחו. איך אמר פרקליטו עו"ד יוסי כהן: "מחקנו 80%". הנשיאה חיות העדיפה הגדרה מעודנת יותר: "על 80% הגיעו להסכמה". וזה כבר מלמד שלמלכתחילה אין זה הסדר שמוכתב לנתניהו, אלא בהסדר שעליו נשאו ונתנו עמו.

הכלל הוותיק של ניגוד עניינים מאותגר בשנה האחרונה בידי יריב שמעולם לא פגש: ראש ממשלה שהוא גם נאשם בפלילים. לפני תשעה חודשים, בבג"ץ שהכשיר פה אחד בהרכב של 11 שופטים את הישות חסרת התקדים הזאת, התנו השופטים את קיומה בהכפפתה להסדר ניגוד עניינים. נתניהו כדרכו נטל את הדבש בלבד ואת העוקץ שמר למנדלבליט. גנץ רשאי להתנחם. הוא לא היחיד ולא הראשון שנתניהו עקץ. גם שופטי העליון והיועמ"ש ברשימה הבלתי נגמרת הזו.

ואכן לסתם של השופטים נשמטה, ככל שניתן להתרשם מפרוטוקול הדיון, כשעו"ד מרדכי ראבילו, פרקליטו המוביל של נתניהו בבג"ץ, זרק פצצה קטנה לאולם: במקום עם היועץ, נסדר את ההסדר עם "גורמים מוסמכים לשיטתנו - מבקר המדינה". "מוסמך על פי מה?", הגיבה בפליאה חיות, שלא הבינה איך התהפך נתניהו ביחסו לחוות הדעת של מנדלבליט. "כשחוות דעת היועץ התאימה לו, הוא אחז בה ואמר, 'זה מחייב'. כשהיא לא נראית לו, הוא אומר שזה לא מחייב", העירה.

"איבדנו אמון ביועמ"ש"

כדי שהשופטים יבינו טוב יותר, נשלח לזירה עו"ד יוסי כהן שאינו ידוע כחסיד הסחור־סחור המשפטי. "אנחנו איבדנו אמון ביועץ המשפטי לממשלה", הודיע חד וחלק, "זה היה מזעזע", תיאר את טיוטת ההסדר הראשונה שהניח היועץ בפני לקוחו. ובאשר לניגוד העניינים, מנדלבליט הוא בכלל זה ש"מצוי בניגוד עניינים קשה".

בנימין נתניהו צילום: דוד כהן/פלאש90

כלל ניגוד העניינים הוא אחד מחסמי השחיתות הנפוצים במשפט הישראלי. הוא אוסר על איש ציבור, נבחר או עובד ציבור, להימצא במצב של ניגוד עניינים, כלומר של משוא פנים והעדפת בני משפחה, חברים קרובים, או בעלי זיקה כלכלית לאיש הציבור. הכלל מתגלם בהוראות שונות: בחקיקה ספציפית; בכללי אתיקה; בכללי ועדת אשר שחלים על שרים וסגני שרים; בהסדרי ניגוד העניינים שתופר משרד המשפטים לשרים ולבכירי השירות הציבורי; בעסקאות בעלי עניין במשפט התאגידי; ובתצורתו החריפה, כשניגוד העניינים בוטה במיוחד — גם בעבירה הפלילית של הפרת אמונים.

מתוך עשרה קבין של ניגודי עניינים שירדו לעולם, או לאולם, נטל נתניהו קרוב לתשעה. כראש ממשלה וכנאשם. הוא כפוף לכללי ועדת אשר, הוא מנוע מלטפל במינויים, או מנוע מליצור קשר עם עדים במשפטו, שגם זה סוג של ניגוד עניינים שנוגע להדחה ולשיבוש משפט. בתיק 4000 הוא מואשם בהפרת אמונים שעניינה הפעלת סמכויות שלטוניות לטובת שאול אלוביץ' תוך ניגוד עניינים — החברוּת עם בעל השליטה בבזק. זה הסעיף שאמור ללכוד את נתניהו למקרה שיזוכה מהאישום הכבד יותר של שוחד.

אסתר חיות צילום: עמית שאבי

אלא שיש בעיה בקפיצה מהתפיסה המסורתית של ניגוד עניינים לסיפור הגדול שבפנינו. מדובר כאן בניגוד עניינים מנהלי, ולא אתי או פלילי. ניגוד עניינים שנועד להרחיק ראש ממשלה שהוא נאשם בפלילים מעיסוקים שקרובים בצורה כזו או אחרת למשפטו הפלילי. והשאלה היא האם מדובר רק במינוי פרקליט מדינה או גם במינוי יועצים משפטיים, במינוי היועץ המשפטי הבא לממשלה, ברפורמות כמו פיצול תפקיד היועץ המשפטי שגם נתניהו וגם גדעון סער שוקלים. עו"ד ראבילו ניסה את כוחו בדיון: "מינוי יועץ משפטי במשרד לענייני תפוצות, יש מניעה שראש הממשלה יתערב?" וחיות השיבה: "ממתי ראש הממשלה מתערב ביועץ משפטי לענייני תפוצות? איזה נגיעה יש לו?"

עו"ד ראבילו, כבר בדיון בבג"ץ המכונן על הטלת המנדט להרכבת ממשלה על נאשם, הכין את הקרקע ואמר שיהיה צורך להפריד בין עניינים של נתניהו לבין עניינים שהליכוד מעוניין בהם כמפלגת שלטון. חוק צרפתי למשל? ברור שזה אינטרס של הליכוד ושל בוחריו. הפרקליטות הרי לא יכולה להצהיר בבג"ץ שאין מפלגה, יש רק ביבי. או שאין באמת שרים עצמאיים בגוש שלו שאינם סרים למרותו. ואז נתניהו יכול לעכב באמצעות השר אמיר אוחנה את מינוי פרקליט המדינה הבא. ונציגיו יפעלו כמצוותו בוועדה לבחירת שופטים. ואם ירצה, יוביל יוזמות לפיצול תפקיד היועץ, לשינוי מבנה הוועדה לבחירת שופטים, לחוק צרפתי ולפסקת התגברות. הכל באמצעות סריסיו וחצרניו גם אם הסדר ניגוד העניינים ירחיק אותו מכל אלה.

חומות של נייר

ההסדר שווה בדיוק כאותן חומות שמוקמות כדי להפריד בין ניגודי ומנוגדי עניינים: אלה חומות של נייר שאין בהן לא אמון ולא נראות. הסדרי ניגוד עניינים גובשו לשרים לפי קרבת עיסוקם לבני משפחה חברים ובעלי זיקה כלכלית. ניתן לקרוא אותם באתר משרד המשפטים. יש הסדרים רזים (ליואב גלנט, עמוד אחד) ועבים יותר, כמו לישראל כץ ויולי אדלשטיין.

אבל לראש ממשלה שהוא גם נאשם בפלילים אין אפשרות ממשית לנסח הסדר אפקטיבי, במיוחד לא לנתניהו שגם הכריז מלחמת חורמה וחרם על היועמ"ש וגם לא סופר במיוחד את שופטי בג"ץ, לאחר שזיהה את הזהירות והכבוד המופרזים שהם נוהגים בו. הדיון הסתיים ונותר להמתין להחלטת בית המשפט האם ובאיזה היקף ייאכף ההסדר על נתניהו.