להקים מיד מפעל לייצור חיסונים בנגב

לפני ימים אחדים התראיין ביל גייטס באחת מרשתות הטלוויזיה האמריקאיות ובתשובה לשאלה למה צריך להיערך עכשיו הוא השיב בפשטות: למגפה הבאה.

גייטס צודק. במציאות בה אנו חיים זו רק שאלה של זמן עד שנאלץ להתמודד עם מגפה נוספת שעשויה להיות קטלנית פי כמה. מספיק להסתכל על ההיסטוריה הקרובה - הסארס ב-2002, שפעת החזירים ב-2009 ועכשיו הקורונה. המסקנה היא שאנו צפויים למגפות - אזוריות או עולמיות - בטווחי זמן קצרים.

על רקע זה חשוב להעלות שוב את הקריאה הדחופה להקמת מפעל חיסונים בישראל. ונדגיש, לא מדובר במפעל שיעסוק בפיתוח חיסונים, אלא בייצורם - תחילה

עבור השוק המקומי ואחר כך אולי גם לייצוא.

הקמת מפעל כזה הוא הכרח לאומי אסטרטגי שהוא קריטי ליכולת ההתגוננות של ישראל בפני מגפה עולמית עתידית (הוא כבר לא ישפיע על המגפה הנוכחית). הוא בעיקר ימנע מצב של תלות שלנו במדינות אחרות בהשגת ערכות חיסון ויספק רשת ביטחון תפעולית כדי להבטיח אספקת תצרוכת בכל זמן נתון.

מחלקת קורונה באיכילוב צילום: רויטרס

הסוגייה נדונה כבר כמה וכמה פעמים בעבר בשורה של מוסדות תכנון. כבר ב-2009, בצל שפעת החזירים, דובר על הקמת מפעל החיסונים, אלא שהרעיון לא נשא פרי. ב-2016 הקים משרד הבריאות ועדה כדי לבחון את הסוגייה ובאותה שנה התקבלה החלטת ממשלה, שהגדירה הקמת מפעל חיסונים כאחד מהנכסים האסטרטגיים להתגוננות של מדינת ישראל במקרה של פנדמיה.

עם התפרצות נגיף הקורונה, בפברואר 2020, הנחה ראש הממשלה את המכון למחקר ביולוגי בישראל להיערך לפעול ליצירת חיסון ולהקמת מפעל חיסונים בישראל. ראש הממשלה אף החל בתקצוב המהלך, שמוערך בסכום חד-פעמי של 100 מיליון דולר על פני כמה שנים, זאת בנוסף להתחייבות לרכוש מהמפעל חיסונים מסוימים.

קיים ויכוח על המודל הכלכלי וברור שנזדקק להשקעה של חברת תרופות בינ"ל, שתיהנה גם מתמריצים והטבות במס בדומה למודל של אינטל. מהלך זה זוכה לתמיכה מצד כל המשרדים והגופים הרלוונטיים, כולל משרדי הבריאות והכלכלה, המועצה הלאומית לכלכלה והתאחדות התעשיינים, למעט כמובן פקידי האוצר, שכרגיל מתקשים לחשוב בצורה אסטרטגית.

טל אוחנה ראשת העיר ירוחם צילום: עמית שעל

מי שנענה במהירות לקריאה של הממשלה הייתה ראשת מועצת ירוחם, טל אוחנה, שהודיעה על תוכנית להקמת מפעל חיסונים בשטחה. ההנחה היא שהדבר יתרום לחוסנה הכלכלי של המועצה והאזור. בירוחם קיים מפעל שהוא מועמד טבעי לייצור חיסונים - מפעל פריגו שנבנה ב-2016 בהשקעה של 180 מיליון שקלים. פריגו מעסיקה כיום כ- 800 עובדים בישראל ונמנית על המעסיקות הגדולות בנגב.

כל מה שנותר כעת הוא לחבר את הקצוות ובמהירות. הממשלה, הרשות המקומית, משרדי הכלכלה והבריאות וכמובן החברה העולמית. ראשת מועצת ירוחם היא אישה נמרצת ודינאמית, אשר אם יינתנו לה הכלים והתקציבים תוכל לקדם את המהלך במהירות. מעבר לצורך האסטרטגי בייצור עצמי של תרופות, הקמת מפעל לייצור חיסונים בירוחם תספק עוגן תעסוקתי חשוב נוסף לנגב, תאפשר קליטת כוח אדם מקצועי באזור, תחזק את האוכלוסייה המקומית ותתרום רבות להגדלת התוצר האזורי.

בישראל בכלל ובנגב בפרט כבר קיים ידע משמעותי בתחום ייצור החיסונים (מחקר, תכנון, פיתוח וייצור). בהקשר זה אוניברסיטת בן-גוריון והמרכז הרפואי האוניברסיטאי "סורוקה" מהווים מרכיב מרכזי באקו-סיסטם הרפואי-טכנולוגי בנגב.

משבר הקורונה הוכיח, כי כל מדינה חייבת להבטיח את יכולת ההתגוננות הבריאותית שלה, באופן עצמאי ובלתי תלוי. בכל העולם מוקמות כיום תשתיות ייצור עצמאיות לחיסונים. עצמאות זאת מחויבת המציאות וישראל איננה יכולה להיות יוצאת דופן. להיפך, עליה להקדים את המדינות האחרות, כפי שהיא מקדימה אותן בהיקף החיסונים.