מנכ"ל שירות התעסוקה נגד מנכ"ל ביטוח לאומי: "שילם אבטלה במיליארד שקל שלא כדין"

מנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור מאשים את מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר במחדל תשלומי היתר של מיליארד שקלים במסגרת דמי האבטלה.

בהודעה שפרסם היום קורא גראור לשפיגלר: "נוכח המחדל וממדיו, אני מצפה ממאיר שפיגלר לגלות מנהיגות ולקחת אחריות על תשלומי היתר שביצע. הוא כשל במבחן המעשה ושילם מיליארד שקל שלא כדין ועכשיו אתה מחפש אשמים". לדברי גראור, "לא מאוחר לתקן את הטעות, ברגישות המתבקשת הציבור יבין זאת, בפרט מפני ששפיגלר הודיע על כך מראש".

רמי גראור מנכ”ל שירות התעסוקה צילום: שלומי אמסלם, לע"מ

גראור טוען ש"הניסיון לגלגל את האחריות על שירות התעסוקה הוא מביש וחוטא לאמת, אין זה מכבד את שפיגלר ואין זה ראוי למגזר הציבורי. שירות התעסוקה התנגד לאורך כל הדרך למדיניות דמי האבטלה האוטומטיים עד יוני 2021 שדחפו אליה שפיגלר ואחרים, מתוך הבנת נזקיה לדורשי העבודה ולמשק כאחד, ותחת זאת הציע כבר בתחילת המשבר את המודל הגרמני. אנו פועלים ללא לאות להשיב את דורשי העבודה למעגל העבודה, כך עשינו לאורך כל המשבר וכך נמשיך לעשות - זו אחריותנו ולא אחרת".

לאחרונה פרסם "כלכליסט" כי מאז הקורונה מאות אלפי מובטלים קיבלו דמי אבטלה שאינם מגיעים להם, המסתכמים בסכום של כמיליארד שקל. התשלומים אינם מגיעים למקבלים או משום שאינם עומדים בתנאי הזכאות לדמי אבטלה, אפילו בתנאים המקלים של תקופת הקורונה או משום שחזרו לעבוד והמשיכו לקבל דמי אבטלה בתקופה זו.

"ידעו ראש שיהיו תשלומי עודף"

מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר בראיונות לכלי התקשורת הטיל את האחריות על שירות התעסוקה, וטען כי תשלומי הביטוח הלאומי מתבססים על דיווחי שירות התעסוקה. אולם בשרות התעסוקה טוענים ש"דבריו אלה רחוקים מן האמת, מפני שמבחן התעסוקה שמפעיל שירות התעסוקה אינו מספיק לקביעת זכאות לדמי אבטלה, לא לעצם הזכאות, לא להיקפה וגם לא למשכה".

לדברי שירות התעסוקה, "ביטוח לאומי, כגוף האמון חוקית להעמדת רשת ביטחון סוציאלית לאזרחי ישראל בעתות משבר פרטיות ולאומיות, ישנה הסמכות הבלעדית לקבוע את תנאי, היקף ומשך הזכאות לכל גמלה סוציאלית שהיא, ובכלל זה של דמי אבטלה".

מנכ"ל ביטוח לאומי מאיר שפיגלר צילום: דנה קופל

עוד שירות התעסוקה מוסיף כי לעומת זאת, תפקידו של השירות בנושא הקצבאות "מסתכם בדיווח למוסד לביטוח הלאומי על המדווחים על עצמם כעל דורשי עבודה ובשל כך תובעים דמי אבטלה או הבטחת הכנסה. הטענה כי המוסד לביטוח לאומי משלם אוטומטית דמי אבטלה רק בהתבסס על דיווחי שירותי התעסוקה הוא שקר גס, אלא אם כן בוחר לעשות זאת וביודעין מכניס עצמו לתשלומי יתר גבוהים, כפי שאכן עשה".

בשירות התעסוקה מציינים כי "כבר בתחילת המשבר הבהיר שפיגלר כי נוכח ריבוי תובעי האבטלה וכן הקרבה לליל הסדר הביטוח הלאומי ישלם לכלל התובעים מקדמות על סך 1.6 מיליארד שקל, ובהמשך וככל ויתברר שאין התובע זכאי לדמי אבטלה ייגבו ממנו הכספים ששולמו לו שלא כדין". כלומר "לא רק שהביטוח הלאומי היה מודע לאפשרות תשלומי היתר מראש אלא שנערך לה ואף עדכן את הציבור".  

הביטוח הלאומי: לשירות התעסוקה אין זכות קיום. אבד עליו הכלח

מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה כי "דבר מנכ"ל שירות התעסוקה היא זריית חול בעיניים, הטעיה ומצג שווא". לטענת הביטוח הלאומי, שבחר לא לייחס את רוב התגובה לאדם ספציפי, "אין זכות קיום לשירות התעסוקה למעט יצירת בירוקרטיה, טרטור, הכבדה ובלבול של אותם אזרחים שנגזר עליהם להיפלט משוק העבודה ואבד על השירות הכלח". הדברים היחידים שמיוחסים ישירות למנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר הם ש"בהתייחס לדברי גראור, הפוסל במומו פוסל"

בביטוח הלאומי טוענים שזהו תפקיד שירות התעסוקה לוודא אם אדם עובד והביטוח הלאומי בוחן את התנאים האחרים לקבלת דמי אבטלה. "הניסיון של מר גראור להוליך שולל את הציבור ולהתייחס לבדיקות המקצועיות הנערכות על ידי הביטוח הלאומי כאילו והן קובעות את סטטוס האזרח כמובטל, מעיד על בריחתו מאחריות, דבר שאינו מפתיע איש".

עוד טוענים ש"במשבר הקורונה הוכח קבל עם ועדה שאבד הכלח על שירות התעסוקה ויפה יעשה המנכ"ל שלו אם יפקח את עיניו ויפעל להצדיק במעשים את המשך פעילות השירות. גראור הוציא את המרצע מהשק, כשחשף את העובדה שהשירות מסיר אחריות ואינו אחראי על דבר. אז נשאלת השאלה הרטורית, מה כן עושה גראור בשירות התעסוקה?!"

לטענת הביטוח הלאומי הוא "התריע במשך תקופה ארוכה שנתוני שירות התעסוקה על מספר המובטלים בישראל מנופחים ומופרזים ולא תואמים את המציאות". עוד אומרים ש" שהביטוח הלאומי בתיאום עם משרד האוצר, לקח על עצמו לבצע את המטלות של שירות התעסוקה בתחום הפיקוח והבקרה לרבות הצלבת מידע בין נתוני ודיווחי מעסיקים. בעקבות פעולות אלו, הביטוח הלאומי מנע תשלומי יתר בגובה של 5 מיליארד שקלים נוספים".

מהביטוח הלאומי נמסר עוד שתשלומי היתר שהועברו עומדים על כ-920 מיליון שקל ל-383 אלף איש. מדובר בממוצע על כ-2,400 שקל לאדם - שהם כשבועיים דמי אבטלה. "החוב, כמו כל חוב אחר, ייגבה ברגישות, בהתחשבות ובמידה ויש צורך בפריסת תשלומים  כך ייעשה".