מפעלים של פייזר ומודרנה בארץ? עוד בלון של נתניהו

ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר שלשום (ב') כי בכוונתו להפוך את ישראל למרכז עולמי לטיפול בקורונה, זאת באמצעות הקמת שני מפעלים. בראיון לחדשות 12 נתניהו אף פירט כי את המפעלים יקימו שתיים מהחברות המובילות בייצור החיסונים: ענקית התרופות פייזר וחברת מודרנה, כאשר האחרונה תקים כאן רק מפעל ייצור. ואילו פייזר, לפי נתניהו, כבר תקים כאן מרכז מו"פ שיהיה מחובר למפעל חיסונים. אלא שבמשרדי הכלכלה, הבריאות והאוצר כלל לא מכירים את התוכניות הגרנדיוזיות שעליהן הצהיר ראש הממשלה, במה שמסתמן כעוד ספין לקראת הבחירות.

ל"כלכליסט" נודע שישנו פקיד במשרד ראש הממשלה – אמיר ברקן, סמנכ"ל בכיר בתחום הכלכלה והתשתיות – שהחל אמנם לנהל מגעים בסוגיה כבר שבועיים.

מימין: מנכ"ל פייזר אלברט בורלא והמנהל רפואי של מודרנה טל זקס צילום: אי פי איי, מודרניה

אלא שכפי שנתניהו עשה הכל לנכס לעצמו את החיסונים והמבצע הפך למרכז קמפיין הבחירות שלו, גם הקמת המפעלים האלו – שגם אם משהו מכל זה יתממש אי פעם, ניתן יהיה לחזות בזה רק בעוד כשלוש שנים לפחות – תהפוך לחלק מקמפיין.

מרכז ההשקעות ורשות המסים לא קיבלו כל פנייה

הקמת מפעלים שכאלו, כמו כל מפעל חשוב ואסטרטגי אחר, מצריכה שיתוף פעולה הדוק עם משרד הכלכלה. זאת מכיוון שכמו במקרה של אינטל לדוגמה, כל מענקי ההון לצורך הקמת המפעל נמצאים תחת הרשות להשקעות ופיתוח התעשייה (פעם "מרכז ההשקעות") שמעניקה הטבות לא מבוטלות למטרה זו במסגרת חוק עידוד השקעות הון.

במרכז ההשקעות, הפועל תחת משרד הכלכלה, לא שמעו כלל על יוזמה כזו. החשיבות של המשרד במעורבות בפרויקט כזה גדולה שכן שר הכלכלה גם יכול להקצות קרקע לאותם יעדים. במקביל, היה צורך ליידע את רשות המסים במהלך כזה, שכן עם חלק מההטבות שהמדינה מעניקה למפעלים, נמנות גם הטבות מס שלעתים מגיעות לחנינות מס. אלא שגם לרשות המסים לא נעשתה כל פנייה בנוגע למיזם כזה או אחר הקשור להקמת מפעלי חיסונים על ידי חברה זרה.

נוסף על כך, במשרד האוצר – שבאגף תקציבים נמצא אגף שלם שמתקצב תעשייה – כלל לא שמעו על כוונות כאלו. מי שנתניהו בחר בו להיות מופקד על הנושא, אמיר ברקן, הוא הדמות הדומינטית ביותר במשרד רה"מ בסוגיות כלכליות. ברקן ממלא את התפקיד הזה לא פחות מ־15 שנה ומוכר כראש האגף הכלכלי של משרד ראש הממשלה. פרויקט שכזה היה צריך להיות מובל על ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אך כעת מי שמכהן בתפקיד הזה הוא צחי ברוורמן, שכיהן כמזכיר הממשלה – מינוי פוליטי מובהק ואדם נטול ניסיון כלכלי וניהולי באופן מוחלט. גם יועצו הכלכלי של ראש הממשלה, פרופ' אבי שמחון, שאף הוא הפך לאיש פוליטי של נתניהו, מעורה בפרטים.

עוד נודע ל"כלכליסט" כי בשבועיים האחרונים ברקן החל לגשש בצורה מאוד דיסקרטית מה ניתן לתת לשתי החברות פייזר ומודרנה, כיצד ניתן למשוך אותן לישראל, שכן מפעל חיסונים הוא עסק יקר ומורכב ועתיר סיכונים. ולראיה, חברות בינלאומיות – אף שקיבלו אינספור פניות לפתוח קווי ייצור בישראל – מסרבות לעשות כן. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בחיסונים, שהם מוצרים עתירי סיכונים בעלי מאפיינים ייחודיים שהופכים אותם ללא כדאיים במיוחד.

כפי שמסביר תעשיין בכיר, "אם היה כדאי לפתוח כאן מפעל חיסונים וזה היה מחזיק מעצמו, המגזר העסקי הישראלי כבר היה מוצא את המשקיעים והיה מקים אותו מזמן. אלא שכמובן זה לא דבר שאפשר להחזיק אותו ללא סיוע ממשלתי והתחייבויות רכש ארוכות טווח ממשרד הבריאות".

התאחדות התעשיינים מקדמת כבר תקופה ארוכה את האפשרות להקים מפעל חיסונים אך במתכונת אחרת לחלוטין מזו שנתניהו מציע. ההצעה של ההתאחדות היא הקמת מפעל שישרת כמה וכמה חברות תרופות במקביל ולא יהיה בבעלות של חברה בינלאומית אחת. במקרה כזה, משרד הבריאות ייאלץ להתחייב לרכישת חיסונים מהמפעל, אחרת הוא לא יחזיק מעמד. משרד הבריאות כבר הביע בעבר התנגדות לרכישה כזו שכן, במקרה הזה, הסיכון נופל עליו או ליתר דיוק על סל הבריאות של אזרחי ישראל, זאת מכיוון שהמימון לאותם חיסונים – בין שהם מצליחים ובין שלאו – ייפול על תקציב הבריאות של האזרחים.

המודל שנתניהו הציע שונה והוא מבוסס על חברה בינלאומית שמקימה מפעל חיסונים – פרויקט יקר מאוד אשר עלות המיכון הבסיסית ביותר שלו נאמדת בעשרות מיליוני שקלים, כאשר קו של חיסונים חייב להיות ייעודי רק למטרה זו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו צילום: אמיל סלמן, איי פי

קו ייצור כזה נאמד בכמה מאות מיליוני שקלים, ויש כאלו שגם מעריכים את העלות במיליארדי שקלים. יתרה מזו, כוח העבודה בישראל אינו זול, ולכן חברות תרופות בינלאומיות מבקשות לפתוח קווי ייצור במצרים ובמזרח אירופה. ושוב, גם אם הכל ייחתם ויינתנו כל ההקלות הפיננסיות, וממשלת ישראל תפרוס לשתי החברות "שטיח אדום" לרבות הקלות רגולטוריות ובירוקרטיות – ההקמה תוכל להתבצע בתוך לא פחות משלוש שנים. בנוגע לפייזר, אם באמת הכוונה היא רק להקים מרכז מו"פ, הדבר הוא פשוט וזול יותר, ועם היתכנות גבוהה יותר.

"ענו לביבי תשובה מנומסת והוא עושה על זה סיבוב"

ובכל זאת, השאלה הגדולה היא איך ניתן לקדם מגה־פרויקט כזה שמצריך תקציבים, הטבות מס ותכנון חודש לפני הבחירות, כאשר אין תקציב מדינה מאושר ויש ממשלה שאיננה מצליחה להסכים כמעט על כל נושא. "סביר מאוד להניח שמה שהיה הוא שביבי זרק למנכ"ל פייזר אלברט בורלא ולמדען הראשי של מודרנה, הישראלי טל זקס, את האפשרות הזו ושניהם ענו תשובה מנומסת כגון 'מעניין מאוד' או 'יש מה לבחון', והוא תפס את התשובה הזו ועושה עליה סיבוב לקראת הבחירות", הסביר אותו תעשיין בכיר.