ישראל צריכה לנצל את מכרה היהלומים של המידע הרפואי

17 הטלפונים של רה"מ לנשיא פייזר והמחיר הגבוה מאוד ששילמנו עבור כל חיסון - עזרו גם עזרו, אבל המידע הרפואי שלא יסולא בפז אשר הובטח לפייזר, היה שובר השוויון שבגינו קבלנו את מיליוני החיסונים לפני רוב מדינות העולם.

ברשות ארבעת קופות החולים שלנו "מכרה יהלומים" של מידע על רוב רובה של האוכלוסייה, בדמות רשומות רפואיות אלקטרוניות (EHR) מאז שנות ה-80. מדובר ממש באוצר השווה מיליארדים שעדיין לא מנוצל דיו.

פה ושם נרשמות בישראל פריצות דרך רפואיות המבוססות על ביג דאטה ובינה מלאכותית ע"י חברות כמו "זברה מד" ו-"אלדוק", המוכיחות על הפוטנציאל הרב הטמון במידע הצבור בקופות החולים שלנו.

חיסון פייזר לקורונה צילום: גטי אימג'ס

לכל בר בי רב ברור מעל לכל ספק כי העתיד בתחום הבריאות יהיה על בסיס רפואה מותאמת אישית ורפואה מונעת, שמקורה שילוב בין ביג דאטה ובינה מלאכותית של מידע קליני וגנומי. כבר היום "כללית" ו"מכבי" מפעילות כלים מתוחכמים של ניתוח מידע רפואי לניטור סיכוני מחלות אצל מבוטחיה כמו לוקמיה, סרטן המעי הגס ומחלות לב וכו", בכדי להפנות קבוצות סיכון מזוהות לקבלת טיפול מונע ע"י בדיקות מקדימות והפניה לרופאים מקצועיים.

לא רק "פייזר" גילתה פתאם את ישראל. בכל שנה רוב חברות הביופארמה המובילות בעולם מגישות בין 1,500-1,800 בקשות לעריכת ניסויים קליניים בבתי חולים בישראל - הוכחה ברורה לאטרקטיביות של רמת הרפואה שלנו.

לישראל יתרונות יחסיים ברורים, מדובר בשילוב נדיר של מצוינות מדעית עם "מכרה יהלומים" גנומי מגוון של אוכלוסיות שונות, הכוללים רשומות רפואיות אלקטרוניות רבות שנים, וכמובן רמה גבוהה מאוד של טכנולוגיות מידע, בשילוב עם מערכות בריאות ציבורית מודרניות. פוטנציאל השוק העתידי של רפואה מותאמת אישית נאמד בכ-6 טריליון דולר, ולכן אין זה מפתיע כי חברות ענק שלא מתחום הרפואה כמו IBM, מיקרוסופט, גוגל וכו נכנסות לתחום, ולמעשה חלקן כבר פעילות בישראל. IBM ומדטרוניק הצטרפו לחממות טכנולוגיות הפעילות בתחום הבריאות, GE ורוש הקימו בישראל מרכזי פיתוח, העוסקים בין השאר גם במערכות של בינה מלאכותית תומכי החלטה לאבחון רפואי,וגם ל-IBM ולטבע שתופי פעולה בתחום.

בכדי לכרות יהלומים ממכרה המידע העשיר שברשותן, על ארבעת קופות החולים בראשות מנהלי אגפי החדשנות הטכנולוגית שלהן, לשלש ולרבע את שתופי הפעולה ביניהן לחברות הפארמה הבודדות בישראל, ובעיקר עם קהילת הסטארט אפ הישראלית, המונה כ-300 חברות הפעילות בתחום הבריאות. ניתן להציע להן מידע סטטיסטי שוטף בחיתוכים שונים (כמובן מבלי לפגוע בפרטיות המבוטחים), תמורת קבלת מניות ו-או אופציות, היה והמיזמים עולים יפה כדי הנפקה או מיזוג בחברות פארמה גדולות.

מיזמים כאלה בין הקופות לקהילת הסטארט אפ משתלבת יפה עם המדיניות של המדען הראשי ברשות לחדשנות, המקדמת בשנתיים האחרונות את נושאי הבריאות הדיגיטלית וביו הנדסה בלמעלה מ-100 מיליון שקל. מנקודת מבט לאומית הצלחת מיזמים משותפים שכאלה בהיקף רחב ,עשויה להעניק פרט להיבט הכספי גם תעסוקה למאות פוסט דוקטורנטים בתחומי מדעי החיים (35% מסך הפוסט דוקטורנטים במשק), שאינם משולבים באקדמיה בגין חוסר תקנים או בתעשיה רלבנטית לכישוריהם.

בכדי להבין נכוחה את הפוטנציאל הרב הגלום ברשומות רפואיות אלקטרוניות של אוכלוסין אסיים בסיפור אישי - לפני כ-20 שנה במסגרת אחד מתפקידי, ביקרתי בחברת DECODE האיסלנדית, שהנכס היחיד שלה היו הרשומות הרפואיות של כלל אוכלוסיית איסלנד (כיום 340,000 תושבים), שמהן ניתן להפיק מידע קליני וגנומי של אוכלוסיה הומגנית, לה רשומות רפואיות של דורות של מבוטחים.

ניסיתי "לשדך" בינה לבין טבע שלנו - נסיון שלא צלח. מאז השתלטו עליה קרנות הון סיכון מתוחכמות, עד שלבסוף נמכרה לפני כ-9 שנים לחברת הביוטכנולוגיה הידועה AMGEN תמורת 415 מיליון דולר. עם כל הכבוד לאוכלוסיית איסלנד, לרופאיה ומדעניה - ויש כבוד, אין להשוות בינה לבין הפוטנציאל הישראלי הגלום בתחום השווה מיליארדים רבים, הממתינים להוצאתם לפועל ע"י קופות החולים שלנו בשת"פ עם חברות הפארמה וקהילית הסטארט אפ המקומית בתמיכת הרשות לחדשנות.

מרדכי איש שלום הוא לשעבר סמנכ"ל לכלכלה ותכנון במשרד הכלכלה, וחבר המועצה הציבורית של קופ"ח כללית