ניתוח כלכליסט
האם בשוק הרכב הישראלי באמת מפחדים מטסלה?
שבוע אחרי כניסת טסלה לשוק, יבואני הרכב מציגים מתחרים משלהם: המחירים אינם נמוכים יותר, החשש מהמתחרה החדשה לא ניכר ושוק הרכב הישראלי כמנהגו נוהג
האם שוק הרכב הישראלי באמת מושפע ממחירי טסלה? כידוע, בשבוע שעבר החל שיווק מכוניות טסלה בישראל, ורף המחירים הראשוני אשר נקבע לטסלה 3 על ידי היבואנית היה 180 אלף שקל, מחיר לצרכן.
כמובן שאחרי שמוסיפים את הצבע המטאלי (עד כ-7,500 שקל), חישוקי הגלגלים הגדולים ואפילו מושבים בצבע שונה, חוצים בקלות את רף 200 אלף השקלים ומגיעים אפילו עד 250 אלף שקל.
- לא הכול ורוד בטסלה: עיכובים בייצור בגרמניה והתנצלויות על מכוניות מתלקחות בסין
- הטרול של וול סטריט עלול להעיר משנתו את הרגולטור
- טסלה הבטיחה מסירת מכוניות במרץ - אף שלא קיבלה עדיין אישור יבוא לישראל
בשלב זה נשמעו כמה הנחות יסוד בנוגע לתמחורים של המתחרים של טסלה. המתחרים של טסלה, יש להבהיר, אינם טויוטה קורולה ואינם מאזדה 3, מדובר בקבוצות מאוד מוגדרות של רכבים חשמליים: הרכבים הסיניים כדוגמת AIWAYS, רכבי יוקרה חשמליים קטנים אשר מתחרים ישירות בטסלה 3 ובמידה מסוימת גם רכבי בנזין במחירים של 180 עד 200 אלף שקל, אלה שמשתייכים לקבוצות החדשניים בשוק.
מכסות יבוא מצחיקות
בנקודה זו יש להביא בחשבון: לכניסה של טסלה לישראל יש עבור היבואנים של כל הרכבים הללו יתרונות ויחסרונות אשר טמונים בשיטת העבודה ובאופי המוצר.
מבחינת אופי המוצר, טסלה עושה למתחרים חיים קלים: היצע המכוניות שלה זעום. מדובר בשלושה דגמים בלבד ורכב כביש-אחד בקנה. מעבר לכך, יכולת הייצור שלה מוגבלת וגם יכולת השילוח. לראיה, משלוח ראשון אשר מכיל כמה מאות מכוניות טסלה נמכר במהרה, והמשלוח השני יגיע בקיץ. לא נדרשים גאונות או ידע בשילוח כדי להבין שלא מדובר באלפי מכוניות בחציון. בחברות בסדר גודל של יונדאי או טויוטה משלוח בן 300 מכוניות הוא מה שנכנס באזורים היותר נידחים בירכתי האוניות אשר מביאות לישראל רכבים.
לדוגמה, בדצמבר הגיעה ארצה אונייה ישירות מספרד כשעל סיפונה 2,000 מכוניות של מותג אחד בלבד. כך נוצר מצב של התכנסות, כלומר מצב שבו לקוח שבדרך כלל היה רוצה לרכוש רכב כביש-שטח עממי לדוגמה, נישה סופר-פופולרית בימים אלה, צריך "להתפשר" דווקא על טסלה 3 משפחתית. בהתחשב בעובדה שמרצדס בנץ ואאודי, לדוגמה, מחזיקות בקנה ארסנל של כמה דגמים שונים בכל משפחה (כלומר, למשל, שניים-שלושה רכבי כביש-שטח קטנים), מדובר בבעיה.
הכלבים החשמליים נובחים והשיירה עברה
כאמור, בניגוד לרוכשי הדגמים האחרים של היצרנים שאינם טסלה, במקרה של טסלה יש התכנסות. כלומר הלקוח קונה מכונית משפחתית, אך זה לא בהכרח רכב הכביש-שטח שעליו הוא חלם. משום שכך, המתחרים הפוטנציאליים של טסלה לא בדיוק רועדים בכיסא. דוגמה טובה לכך העניקה השבוע קבוצת לובינסקי, יבואנית פיג'ו וסיטרואן ,אשר משיקה דווקא היום רכב כביש- שטח חשמלי קומפקטי ראשון - ה-3 DS קרוסבאק E TENSE. השאלה הראשונה שנשאלת על ידי לא מעט לקוחות פוטנציאליים אינה "כמה הוא עולה" אלא "כמה הוא ביחס לטסלה".
התשובה היא "פחות או יותר אותו הדבר". המחיר, 199 אלף שקל לרכב כביש-שטח חשמלי, דומה לזה של טסלה 3 ברמת אבזור סבירה שלמען האמת אינה משתווה לזו של הקרוסבאק החשמלי. כמובן, לכל רכב יש יתרונות משלו: הקרוסבאק מצויד במנוע אשר מפיק 136 כוחות סוס, משמעותית פחות מטסלה 3.
טווח הנסיעה המרבי הוא 317 קילומטרים. אך מבחינת אבזור, קשה להשוות בין השניים, אם בכלל – אלא אם מדובר בצרכן אשר "נעול" על רכב חשמלי בכ-200 אלף שקל. הקרוסבאק הוא דוגמה לתהליך אשר יתרחש בשוק הישראלי בחודשים הקרובים: יבואני הרכב ישווקו רכב חשמלי מסוגים רבים ובתצורות רבות ללקוחות אשר ישוו אותו באופן אוטומטי לטסלה וייצאו מנקודת הנחה לא תמיד נכונה שהטסלה עדיפה.
יבואני הרכב מצידם ימתינו עד שה"הילה" תפוג או עד שהמשלוחים יתארכו ואז ימשיכו לשווק מכוניות כפי ששיווקו תמיד, בין שחשמליות ובין אשלא חשמליות. בחודשים הקרובים יגיעו ארצה כמה חשמליות נוספות. כפי שפורסם היום ב"כלכליסט" ,חלקן סיניות ובהיקף יבואן מוגבל ל-400 יחידות מכל דגם גם בשנים הקרובות.
מבחינת יבואני הרכב מדובר רק בסוג של "טבילת אצבע במים", ושיקולי התמחור של הרכבים האלה לא בהכרח יהיו מכריעים. בדומה למכונית היוקרה החשמלית הצרפתית, גם כאן אין ניסיון לכבוש את השוק, אלא רק להעלות על הכביש כמות מספיקה כדי שהיצרן יהיה מרוצה.
למכור 400 מכוניות חשמליות בשנה זו משימה שניתן לסכם כהצלחה באמצעות שיחה בודדה לאחת מחברות הליסינג הגדולות, כדי להזמין את המשאית שתעמיס את הרכבים – אך המחיר לצרכן לא יושפע כמעט בכלל משיקולי תחרות.