עתירה נגד עיריית ת"א: מפלה על רקע גיל השתתפות בהגרלת דיור בר-השגה

עיריית תל אביב מפלה על רקע גיל ועל רקע מוגבלות אנשים שרוצים להשתתף בהגרלה לדיור בר-השגה - כך טוענים האגודה לזכויות האזרח בישראל ועוד כמה עותרים שפנו היום (ג') לבית המשפט המחוזי בבקשה להוציא צו המורה לעיריית תל אביב לא לקיים את ההגרלה לדירות בדיור בר-השגה בשכירות במתחם שוק עלייה בעיר, אשר ההרשמה אליה מסתיימת מחרתיים (ה'). זאת במקביל לעתירה נגד העירייה שבמסגרתה יוצאים העותרים נגד קריטריון הגיל להשתתפות בהגרלה.

העתירה הוגשה על ידי זוג פנסיונרים בשנות השביעים לחייהם גרושה בשנות החמישים שהינה אם לשני קטינים מעל גיל 12, זוג לסביות מעל גיל 45 עם ילדים וכן שולה קשת שהיא חברת מועצת העירייה מאז 2018, יו"ר ועד שכונת נווה שאנן ופעילה בתנועת כוח לקהילה.

העותרים מציינים כי "מדיניותה המפלה של העירייה אף משדרת לתושבים מסר קשה ומשפיל שלפיו משפחות ויחידים מבוגרים, פנסיונרים ואנשים עם מוגבלויות אשר נבצר מהם לעבוד, ואשר אינם בעלי הון ונכסים, אינם רצויים בעיר גם אם חיו בה שנים ארוכות. זה מסר משפיל וקשה".

העותרים, באמצעות עו"ד טל חסין וגיל גן-מור, טוענים כי "עניינה של העתירה במדיניות שעיצבה ומיישמת עיריית תל אביב-יפו בהקצאת דיור בהישג יד לתושבי העיר. בהגרלה הקרובה לדיור בר- השגה יתמודדו הנרשמים אליה על 33 דירות בנות 3 חדרים ומרפסת במתחם מגורים חדש בשכונת נווה שאנן, המוצעות לשכירות חודשית בת 5 שנים בעלות נמוכה מהותית מערכן בשוק החופשי – 3,800 שקל".

רון חולדאי בהגרלה הקודמת לדיור בר-השגה בעיר צילום: דורון סהר

לטענת העותרים, ההשתתפות בהגרלה פתוחה בפני מי שעומדים בתנאי סף שונים אשר נועדו, בין היתר, לבסס הזדקקות לדיור מוזל וזיקה לתל אביב, ובהם היעדר בעלות על דירה, תקרה עליונה לגובה ההכנסה החודשית של משק הבית, תושבות והון עצמי מוגבל. העתירה אינה עוסקת בתנאים אלה, אלא תוקפת שני תנאי זכאות נוספים, המכתיבים תקרת גיל עליון ודרישה למיצוי כושר השתכרות כתנאי סף להשתתפות בהתמודדות על דיור מוזל בעיר.

מה עם המבוגרים?

העותרים טוענים כי קריטריונים אלה מנוסחים מבחינת קריטריון הגיל כך: "גילו של אחד הבגירים לפחות במשק הבית במועד הקבוע לא עולה על 45 שנים כולל. לחלופין, במשק הבית יש ילד אחד לפחות אשר גילו אינו עולה על 12 שנים...". לגבי קריטריון מיצוי כושר ההשתכרות: "בשלוש השנים שלפני המועד הקבוע עבד לפחות אחד הבגירים במשק הבית 18 חודשים לפחות במשרה מלאה".

העותרים טוענים כי "תנאי זכאות אלו אינם רלבטיים לשאלת ההזדקקות לדיור מוזל ולבחינתה, ומהווים אפליה אסורה על רקע גיל ואפליה עקיפה על רקע מוגבלות. אין כל שוני רלבנטי בין צעירים בני פחות מ-45 לבין מבוגרים יותר בני למעלה מ-45, שיצדיק את פסילתם של האחרונים מהשתתפות בהגרלה על דיור בהישג יד ומזכייה בו, וכך גם בין מי שעובדים לבין מי שעברו את גיל העבודה, או נבצר מהם לעבוד מחמת מוגבלות, כאשר הם עומדים בשאר תנאי הזכאות".

בעתירה מבקשים העותרים את ביטולו של קריטריון הגיל ותיקונו של קריטריון מיצוי כושר ההשתכרות, כך שלא יחול על פנסיונרים ועל אנשים עם מוגבלות, על מנת שהעותרים ודומיהם יוכלו להתמודד אף הם על דיור בהישג יד בעיר ."פרויקט שבשיאו אמור לכלול אלפי דירות להשכרה ארוכת טווח בשכר דירה מוזל".

יש לציין כי לעתירה הוגשה כנספח תשובת עו"ד שי מרום, עוזר ראשי ליועמ"ש העירייה, שכתב במכתב שהעביר לבאי כוח העותרים לפני כמה ימים כי "המטרה שהוגדרה לוועדה ועמדה לנגד עיניה בבואה להמליץ על הקריטריונים לפרויקטים של דיור בר-השגה בעיר תל אביב-יפו הינה סיוע לזוגות ומשפחות צעירות ממעמד הביניים בתחילת דרכם להמשיך להתגורר בעיר, לתקופת השכרה תחומת זמן של עד 5 שנים, ולא כפתרון של קבע... לעמדתנו, לאור מטרת הפרויקטים לדיור בר-השגה של העירייה, אין בקריטריון הגיל או בקריטריון מיצוי כושר ההשתכרות משום אפליה אלא קריטריונים אשר להם טעמים והצדקה עניינית".

טרם הוגשה תגובת העירייה לבית המשפט.

תגובת עיריית ת"א: "העתירה התקבלה בעירייה בדקות האחרונות, ולאחר שתילמד כראוי תגיב לה העירייה כנדרש בבית המשפט. נציין כי מטרתם של הפרויקטים לדיור בר השגה של העירייה היא סיוע לזוגות, צעירים ומשפחות צעירות בתחילת דרכן להמשיך להתגורר בעיר, וזאת לתקופת השכרה תחומת זמן של עד 5 שנים, ולא כפתרון קבע. לאור מטרה זו אנו סבורים שלתנאי הזכאות שנקבעו ואושרו על ידי מועצת העירייה טעמים והצדקה עניינית, ולכן מהווים אבחנה מותרת בהתאם לדין".