הסכמי אברהם הם סימן נוסף – הגיע זמן לעדכן את חוק הבוררות כך שיתאים לבוררויות בינלאומיות

 מוגש מטעם DUN'S 100

בינואר 2021 נכנסו לתוקפן תקנות סדר הדין האזרחי החדשות שיצרו מהפכה בדרך בה מנוהלים סכסוכים מסחריים בבתי משפט בישראל. למעשה מדובר במהפכה הגדולה בתחום ניהול סכסוכים משפטיים מאז חוקקו התקנות הקודמות, אי שם בשנות ה-80 של המאה הקודמת.

שני אירועים מרכזיים שהתרחשו בשנת 2020 ממחישים את הצורך במהפכה גם בכל מה שקשור בניהול סכסוכים מסחריים בינלאומיים באמצעות בוררות.

האירוע הראשון הוא, כמובן, משבר הקורונה. משבר הקורונה חשף מצד אחד את היכולת המוגבלת של מערכות המשפט הקונבנציונליות להגיב מהר למשברים, ומצד שני את התגובה המהירה והיעילה למשבר של קהילת הבוררות הבינלאומית שאפשרה המשך ניהול יעיל של הליכים משפטיים חוצי-גבולות לאורך המשבר כולו.

האירוע השני, ואולי המשמעותי יותר, הוא חתימת הסכמי השלום עם מדינות ערביות. הסכמי השלום מגלמים פוטנציאל עצום לעסקאות והשקעות שמקורו בפתיחת שווקים חדשים גדולים. לצד זאת קיימים כמובן גם סיכונים שמקורם בעובדה שמדובר בעסקים עם מדינות שיציבותן הפוליטית ואי תלות מערכות המשפט שלהן לא מובטחות. כדי להגן על השקעות ולצמצם סיכונים בעסקאות עם צדדים כאלה חייבים הצדדים מנגנון יעיל ואמין ליישוב סכסוכים. קחו לדוגמא סיטואציה בה צד ישראלי חותם על עסקת מיליונים עם שותף מבחריין. בין הצדדים מתגלע סכסוך והצד הישראלי מבקש לתבוע בגין הפרת חוזה. בחירה בבוררות בינלאומית כמנגנון לפתרון סכסוכים כאלה תבטיח שתביעה כזו תתקיים בצורה יעילה ובעיקר אמינה מבלי הצורך להיגרר להליכים בבתי משפט בבחריין.

באופן מפתיע, למרות שעולם העסקים עבר שינויים מרחיקי לכת בשישים השנים האחרונות מאז נחקק חוק הבוררות, ועסקאות חוצות גבולות עם שותפים מעבר לים הן היום דבר שבשגרה, בכל מה שקשור לניהול סכסוכים מסחריים באמצעות בוררות ישראל נשרכת הרבה מאחור בהשוואה למרבית מדינות העולם. לשם המחשה, בזמן שתקנות סדר הדין האזרחי הקודמות, שנחשבו ישנות ולא מעודכנות, נחקקו בשנת 1984, חוק הבוררות נחקק הרבה קודם לכן, בשנת 1968 – כמעט 20 שנה קודם לכן.

לכן, כדי להשלים את המהפכה שמביאות עימן תקנות סדר הדין האזרחי החדשות מדינת ישראל צריכה לצעוד צעד נוסף: להתאים המסגרת המשפטית לניהול בוררויות בינלאומיות מורכבות.

ברובד הראשון נדרש שינוי חקיקתי. חוק הבוררות הקיים רחוק מלהתאים לשינויים ולמגמות שהתרחשו בתחום מאז נחקק. סכסוכים מסחריים מורכבים דורשים טיפול מיוחד שהחוק הנוכחי לא מספק. למעשה החוק מספק את אותם כלים לפתרון סכסוכים מקומיים קטנים ולפתרון סכסוכים מורכבים עם צדדים זרים. כדי להצעיד את מערכת המשפט הישראלית קדימה חייב המחוקק להתחיל בעבודה מסודרת לעדכון חוק הבוררות, שכוללת עבודת מטה רצינית שסופה אימוץ מודל האו"ם לחוק בוררות – מודל שאומץ בלמעלה ממאה תחומי שיפוט ברחבי העולם ושאימוצו עשוי גם להביא יתרונות כלכליים רבים למדינת ישראל.

עו"ד אסף נימוי צילום: תומר יעקובסון

ברובד השני, דרוש שינוי תפיסתי של עורכי דין שעוסקים בעסקאות בינלאומיות. מנגנון יישוב הסכסוכים בעסקאות שבהן הצדדים מגיעים ממדינות שונות נקבע לרוב בסעיף בהסכם. מדובר באחד הסעיפים החשובים ביותר בהסכם. הוא יכול לקבוע אם ההליך המשפטי יהיה יעיל ופשוט או אם הצדדים יאלצו להתרוצץ בבתי משפט במדינות זרות. באופן מפתיע פעמים רבות דווקא הסעיף הזה כמעט ולא זוכה למחשבה מעמיקה, או למחשבה כלל, ועורכי-דין שעוסקים בעסקאות משאירים אותו לסוף המשא ומתן, אולי בגלל היעדר מודעות לחשיבותו או העובדה שמנסחיו נעדרים רקע מקצועי ביישוב סכסוכים בינלאומיים. הפתרון הוא לכן שינוי מחשבתי והגברת מודעות לחשיבות הנושא.

לבוררות בינלאומית יתרונות רבים: היא מאפשרת ייצוג על-ידי עורכי דין ישראלים גם כשהבוררות נערכת במדינה זרה, דבר שלא מתאפשר כאשר הסכסוך נדון שם בבית-משפט, ולכן היא תהיה בהכרח זולה, גמישה ויעילה יותר בהשוואה להליך שנדון בבית משפט. היא מאפשרת שמירה על חשאיות ובחירת בורר שמתמחה בתחום הרלוונטי לסכסוך. נוסף על כך, מודעות ובניה נכונה של העסקה יכולה להעמיד לרשות משקיעים הגנות נוספות, מעבר להגנות שבחוזה למשל מכח אמנות להגנה על השקעות בינלאומיות.

שינוי תפיסתי ועדכון חקיקה יאפשרו לצדדים שעושים עסקאות עם צדדים זרים הגנה מרבית ופתרון יעיל ומהיר של מחלוקות כשדברים מתסבכים.

עו"ד אסף נימוי ממחלקת ליטיגציה, מיתר עורכי דין