הממשלה החליטה להאריך את הסגר עד ראשון בחצות - מנדלבליט פסל את ההחלטה

לאחר שעות ארוכות של ויכוחים ודיונים וברדק שנמשך כמה ימים, הכריעה הממשלה לאחר חצות (בין חמישי לשישי) על הארכת הסגר עד יום ראשון בחצות (בין ראשון לשני). זה קרה פחות משבע שעות למועד פקיעת הסגר המלא כשברקע חילופי האשמות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר הביטחון בני גנץ. 

ואולם, בתפנית מפתיעה היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט פסל את ההצבעה בממשלה על הארכת הסגר, מאחר שלא התקבלה באופן פריטטי, בהתאם לחוק יסוד הממשלה.

ראש הממשלה נתניהו האשים את ראש הממשלה החליפי בני גנץ ואת היועץ מנדלבליט בתכנון הפסילה מראש, והשר אוחנה האשים את מנדלבליט שרקם מזימות עם כחול לבן, כלשונו. "המשמעות לפי חוק היסוד מחייבת וקובעת שוויון בין הגושים", אמר היועץ, אחרי ששרי הליכוד הצביעו בעד הארכת הסגר בעוד ששרי כחול לבן התנגדו. המשנה ליועמ"ש רז נזרי קרא לשרי הממשלה: "אל תביאו אותנו לכאוס".

מוקדם יותר בישיבת הממשלה גנץ לחץ להסיר את הסגר כבר היום ולפתוח את המסחר במסגרת התו הירוק כבר בשבוע הבא, מתווה שאליו מתנגד אדלשטיין בתוקף.

במשרד הבריאות האשימו את גנץ בפיצוץ המגעים, מאחר שלטענתם הוא דרש לפתוח כבר ממחר עסקים בשיטת אחד על אחד וצימרים - ונשאר מקובע בדרישה הזו. שיחה בין גנץ לאדלשטיין אף נגמר בפיצוץ, לאחר שכל צד סירב לזוז מעמדתו. אדלשטיין וצמרת משרד הבריאות התנגדו לפתיחה בשל רמת התחלואה הנוכחית, ובכירים במשרד אמרו כי "לא ניתן חסות רפואית להחלטות שעלולות להביא למותם של ישראלים רבים ותחלואה אין סופית. הדבר יגרום גם נזק לכלכלה".  

מחסום משטרתי בירושלים צילום: שלו שלום

מוקדם יותר ביקש נתניהו מאדלשטיין לבחון פיילוט לפתיחת המסחר והתרבות בהתאם לתו הירוק למחוסנים, מחלימים ונבדקים כבר בשבוע הבא, כפי שדרשו שרי כחול לבן. עם חידוש ישיבת הממשלה אמר אדלשטיין: "לצערי בדקתי את הנושא - והדעה שלנו היא חד משמעית, פתיחה כזו תעלה את התחלואה לממדים שלא נוכל לעמוד בהם. אין דרך לארגן פיילוט ואין תחזית אחרת. לא נוכל לפתוח חלקית בשבוע הבא". אדלשטיין סירב לפתיחת המסחר בשבוע הבא בכל דרך שהיא, והוסיף: "מבחינתנו ההמלצה היחידה שעומדת על הפרק היא סגר עד ראשון בלילה. כל תסריט אחר יוביל לאסון אפידמיולוגי בממדים שלא ידענו כמוהו מפרוץ המגפה".

ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי פרייס, אמרה כי "פתיחה תהיה כמו אש שלא נצליח לכבות. תוך שבועיים נכפיל את מספר המאומתים היומי מ-8,000 ל-16 אלף. אין לנו יכולת לספוג את המצב הזה בבתי החולים. פתיחה של המסחר תאפשר מפגשים אקראיים בין אנשים שאין לנו דרך לאתר אותם".

מוקדם יותר בישיבת הממשלה אמרו השרים גנץ ואשכנזי כי הסגר ממילא לא עוזר בהורדת התחלואה, והמשמעת הציבורית אליו נמוכה - ושר האוצר ישראל כץ הסכים איתם.

אדלשטיין תומך בפתיחה מוגבלת, כפי שהציע פרויקטור הקורונה פרופ' נחמן אש, שאמר כי יש להאריך את הסגר עד יום ראשון בלילה והעיר שפתיחת הגבלות לא מבוקרת תביא לעלייה מעריכית במספר הנדבקים שלדבריו תגבה מחיר גבוה בחולים קשים ובמתים. לפי הנתונים שהציג, גם בהנחת יעילות גדולה של החיסונים, שמקטינה את מספר החולים הקשים מקרב קבוצות הסיכון, צפויה תחלואה קשה מקרב הלא מחוסנים וממחוסנים שהחיסון לא השפיע עליהם. הוא הוסיף כי 189 אלף אנשים בגילי 60 ומעלה טרם התחסנו.

לדברי הפרויקטור, מיום שני ניתן יהיה להגיע לסיום הגבלות תנועה ושהייה, פתיחה זהירה של מקומות עבודה והחזרת השכבות הנמוכות במערכת החינוך. את הפתיחה הוא ממליץ לערוך רק אחרי הגעה לשני מיליון מחוסנים במנה השנייה ואחרי חצי מיליון מחלימים; הגעה לשיעורי מחוסנים של 80% מאוכלוסיית גילאי ה-50 ומעלה; מקדם הדבקה קטן נמוך מ-1 ופחות מ-1,000 חולים קשים. 

רה"מ בנימין נתניהו צילום: אלכס גמבורג

בינתיים, בזמן שהצדדים מתווכחים, השעון מתקתק - שכן אם עד לשעה 07:00 בבוקר לא יהיו הסכמות, יפוג תוקפן של תקנות הסגר. על המגעים לפשרה בין עמדת גנץ לעמדת אדלשטיין ניצח כץ, שתומך בפתיחת המסחר. עיקר המחלוקת הוא פתיחת המסחר כבר בשבוע הבא - אחד הכיוונים הוא להתחיל את הפיילוט של התו הירוק ביום שלישי, ולהתחיל בהקלות שמשרד הבריאות מציע ביום שני - אך אדלשטיין מתנגד לכך חרף לחצים מצד כץ ומשרד האוצר.

התו הירוק, נזכיר, חל על מחוסנים, מחלימים ואנשי שעברו בדיקת קורונה שלילית ב-72 השעות האחרונות. אמירתו של נתניהו, שביקש לבדוק אפשרות לפתיחת המסחר והתרבות כבר בשבוע הבא בהתאם לתו, הגיעה לאחר שגנץ דרש להקל בסגר כבר ממחר לפי תו סגול מחמיר - ואז לפתוח בעשרה ימים הקרובים מקומות בהתאם לתו הירוק. לדברי גנץ, "מה שאתם רוצים לעשות ביום שני בבוקר אפשר לעשות כבר ממחר".

לדברי נתניהו, "צריך לעשות הכנה כיצד להשתמש בתו הירוק. את זה צריך לעשות כבר השבוע, ולראות גם בתרבות ובמסחר מה האפשרויות שלנו עבור מחוסנים, מחלימים ואנשים שיכולים להראות תעודת בדיקה. בצורה הזו נאפשר פעילות בתחומים שונים, ומהר מאוד נדע אם אנחנו שולטים בזה או לא".

לאחר התנגדותו של גנץ למתווה אמר נתניהו כי "צריך להגיע להסכמות עד חצות, אחרת סינדרלה תגיע". גנץ השיב: "אני לא מקבל את המתווה כמו שהוא. צריך להגיע להסכמות. אם לא, באמת תגיע סינדרלה".

שר האנרגיה יובל שטייניץ, שעומד בראש ועדת החריגים לכניסת ישראלים בתקופת הסגר, הודיע בישיבת הממשלה שהוא מבקש להשתחרר מהתפקיד מאחר שהוא עוסק רק בזה ולא באנרגיה. הוא הוסיף ששוחח עם השר צחי הנגבי, שהסכים לקבל עליו את ניהול הוועדה שמוצפת בפניות. מאז הקמת הוועדה היא קיבלה 2,500 בקשות מישראלים שתקועים בחו"ל, מתוכם קצת יותר משליש אושרו.

חילופי צעקות, עימותים - וקצת הסכמות

ישיבת הממשלה עלתה היום לטונים גבוהים, ובמהלכה היו גם חילופי צעקות עזים בין נתניהו לגנץ. שר הביטחון האשים את ראש הממשלה ומשרד הבריאות ב"פיליבסטר" שנועד למשוך זמן כדי להאריך את הסגר עד יום ראשון, ומנגד נתניהו טען כי גנץ "עושה כותרות ומקדם אג'נדה". גנץ הטיח בנתניהו בתגובה: "כל מה שאתה עושה פה זה כותרות. שלוש שעות של מומחים שלך - ואתה אומר שאני עושה כותרות ולא מתעסק בחיי אדם ובפרנסתם".

עיקר הוויכוח בממשלה מתמקד בתוכנית היציאה מהסגר: משרד הבריאות תומך בתוכנית יציאה שמרנית מאוד ובהארכת הסגר עד יום ראשון, ובעמדה זו תומך גם נתניהו. גנץ, מנגד, תומך בהקלות רבות יותר ולהתחיל בהן כבר ממחר. משרד האוצר תומך גם כן בהקלות רבות, אך רק מיום שני. למרות חילוקי הדעות, הצליחה הממשלה לאשר את החמרת חוק הקנסות - באיחור של שלושה חודשים - ואת הארכת חובת הבידוד במלונית לשבים מחו"ל ב-14 ימים נוספים, עד ל-21 בפברואר. בעלי תעודת מתחסן לא יהיו מחויבים בבידוד.

מנגד, פרופ' רן בליצר, שאמר היום באולפן ynet ש"הסגר כאמצעי קסם כבר לא איתנו, זה מת", חזר על עמדתו גם בישיבת הממשלה. לדבריו, החיסונים לא ימנעו תחלואה קשה, וישראל קרובה לסף הספיגה של בתי החולים - אך "הסגר לא עובד כמעט, הציבור לא ממושמע ומאבד סבלנות. היכולת שלו לקבל סגר מוגבלת מאוד".

בעמדה של פרופ' בליצר תמכו גם גנץ והשר כץ, כשמנגד בכירי משרד הבריאות טענו כי ללא הסגר המוטציה הבריטית הייתה מתפשטת בצורה קשה יותר וגורמת לנזקים גדולים הרבה יותר. לדברי השר כץ, שתמך בהארכת הסגר עד יום ראשון ואז להתחיל בהקלות, "הסיוע שנותנים לעסקים הוא לא במקום פתיחה. כדאי לפתוח את המסחר ביום שני ולפתוח נקודות חיסון בכניסה למקומות כמו קניונים ואחרים".

גנץ קרא להתחיל לעשות שימוש בתו הירוק, שיאפשר למתחסנים לקיים פעולות שעד כה נאסרו. בשיחה עם בעלי עסקים ורשתות הוא אף קרא להם לעודד את עובדיהם להתחסן.

השר אדלשטיין, מנגד, התנגד לעמדתם של כץ וגנץ - וטען תחילה גם כי עדיין לא ניתן לפתוח מקומות במסגרת התו הירוק. לדבריו, יש לכך שתי סיבות - "רמת התחלואה הגדולה, ולא כל דבר מתאים לשימוש בתו הירוק". עם זאת, מאוחר יותר הוא ציין: "מה שאפשר לעשות בתו ירוק, אפשר להיערך לזה. אם זה אפשרי, אני בעד להקדים את פתיחת המסחר". הדבר הוביל לכך שגם נתניהו הסכים לבחון את פתיחת המסחר והתרבות בהתאם לתו הירוק.

עם זאת, אדלשטיין כינה את הדרישה לפתוח מקומות בערים ירוקות וצהובות "פופוליסטית", וטען כי "75 אחוז מהאוכלוסייה חיה ביישובים אדומים וכתומים. אי אפשר לבצע סגרים על יישובים אדומים, צריך לטפל בכל הערים והיישובים במדינה".

לדברי ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי פרייס, "אם נפתח יותר מדי מקומות במסגרת התו הירוק, נגדיל את הסיכון לאלפי מאומתים. צריך לחכות עם הפתיחה שיהיו יותר אנשים מחוסנים".