אמסלם: "היועמ"ש מבצע שוד לאור יום של סמכויות הרשות המחוקקת והמבצעת"
שר הדיגיטל והממונה על רשות החברות פנה לנציב שירות המדינה, דניאל הרשקוביץ, לשקול מחדש הקפאת איוש משרת מנהל רשות החברות. אמסלם העביר מכתב לנציב ובו תקף, "נדמה כי במדינת ישראל גובשה טכניקה יצירתית לביצוע הפיכה שלטונית בחסות החוק באמצעות בריונות שיפוטית"
שר הדיגיטל הלאומי והממונה על רשות החברות הממשלתית דוד אמסלם, מבקש מנציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ לשקול מחדש את עמדתו, שאינה מאפשרת לאמסלם למנות מנהל לרשות החברות הממשלתיות, במקומו של ינקי קוינט שמונה למנהל רשות מקרקעי ישראל ועזב כבר לפני חודש את רשות החברות.
- מינויה של המועמדת של אמסלם למנהלת רשות החברות ימתין עד אחרי הבחירות
- דודי אמסלם משיב למנדלבליט: "אתה כופה עלי נבחרת דירקטורים אליטיסטית"
- מנדלבליט: "אמסלם לא פועל ביחס לחברות הממשלתיות - בניגוד לחוק"
הנציב דחה בשבוע שעבר את בקשתו של אמסלם לקדם את המכרז המתנהל סביב המשרה והציע לאמסלם לבחור לתפקיד ממלא מקום מקרב עובדי המדינה, וזאת מאחר שמדובר בתקופת בחירות. ככל הידוע אמסלם מעוניין למנות לתפקיד זה את מיכל רוזנבוים, שהגישה את מועמדתה לועדת האיתור (לצד עשרות מועמדים נוספים). רוזנבוים איננה עובדת מדינה כך שאין כל אפשרות למנות אותה באופן זה. השר אמסלם עומד על כך שהליך בפני ועדת האיתור ימשך ולא יעוכב עד לאחר הבחירות.
אמסלם השיב היום בכתב לנציב, טוען כי "נדהם" לקבל את מכתבו ותוקף את המלצת ועדת החריגים של נציבות שירות המדינה לפיה נדחתה הבקשה לקדם את המינוי בתקופת בחירות. בין היתר נימקה זאת ועדת החריגים בכך שבהתאם להנחית היועץ המשפטי לממשלה, מאחר שבהליך המינוי למשרות בכירות באמצעות ועדת איתור קיימת מעורבת של השר, הרי שאיוש משרות כאלה ככלל מעורר קושי. הוועדה קבעה שבקשתו של אמסלם אינה עומדת בתנאים המצדיקים את קידום ועדת האיתור. לפי עמדת הנציבות יש לבחון פתרון סביר הולם אחר כגון הארכת כהונת בעל תפקיד מכהן או מינוי ממלא מקום מקרב עובדי המדינה הבכירים הרלוונטיים.
אמסלם טוען כי הוא "אינו יכול להשתחרר מכך שהתהליך כולו נוהל באופן כושל ומתוך תכלית מוגדרת מראש של גורמים מסוימים לפעול לסיכולו עוד מראשיתו".
לדבריו, כבר במהלך נובמבר 2020 היה ברור כי קוינט עומד בפני סיום תפקידו כמנהל רשות החברות הממשלתיות אולם בפועל תחת אנשי הנציבות ההליך עוכב במשך תקופה ארוכה בין היתר על ידי שינוי הרכב ועדת האיתור 3 פעמים. "מול העיכובים וחרף החשש, נמנעתי מכל צעד שיש בו התערבות", טוען אמסלם. לדבריו, הוא דוחה מכל וכל את המלצת ועדת החריגים שנימוקיה אינם סבירים בעליל ומבקש להסב את תשומת ליבו של הנציב לכך שהעמדה של הוועדה היא המלצה בלבד והנציב יכול לקבל החלטה להמשיך בהליך ולקדם את ועדת האיתור.
"ההחלטה לחסום את המינוי נשענת על פסילה אישית של השר הממנה, זאת, תוך עשיית איפה ואיפה ועל כך ניתן ללמוד מהאופן בו אצה הדרך לקדם שורת מינויים שאושרו רק לאחרונה בהם: פרקליט המדינה, יו"ר רמ"י, מנהל רשות הגז, יושב ראש מטה הדיור ומנהל רשות התחבורה", טוען אמסלם.
הוא ממשיך: "נדמה כי במדינת ישראל גובשה טכניקה יצירתית לביצוע הפיכה שלטונית בחסות החוק באמצעות בריונות שיפוטית. היועמ"ש העומד בראש המערכת המשפטית של הרשות המבצעת, מבצע שוד לאור יום של סמכויות הרשות המחוקקת והרשות המבצעת".
השר אמסלם מותח ביקורת על ההליך כולו "לצערי, אין במצבת כוח האדם, מישהו מתאים לתפקיד ולא סביר להתפשר על יכולות וכישורים נדרשים, בגלל ענייני פרוצדורה ובשל הכוונה שגויה שלכם בתהליך המינוי. פעולתכם זו פוגעת בתהליכים התקינים ובמדינה!".
עתירה נגד אמסלם: נוקט בפעולת תגמול נגד רשות החברות
בתוך כך, אתמול עתרה לבג"ץ התנועה לטוהר המידות כנגד השר אמסלם בשל סירובו לחתום על ייפויי הכוח לנציגי המדינה בחברות הממשלתיות ונטען שמדובר ב"פעולת התגמול" שהוא נוקט כנגד רשות החברות.
לפי הנטען בעתירה שהוגשה באמצעות עוה"ד בעז ארד ואביה אלף התנהלות השר אמסלם גורמת נזק חמור לאינטרסים של המדינה, מובילה לקבלת החלטות הפוגעות באינטרס הציבור בניגוד לעמדת רשות החברות הממשלתיות, ולדחייה של החלטות חשובות, כפי שעולה ממכתבו של היועץ המשפטי לממשלה לשר אמסלם.
בעתירה מבקשת התנועה כי בית המשפט יורה לשר אמסלם לחתום על ייפויי הכוח וכי יקבע דיון בהקדם בעתירה, וזאת לאור הנזק הרב שגורם סירובו של השר לחתום לאינטרס המדינה באותם חברות.
מהתנועה לטוהר המידות נמסר כי: "התנהלותו של השר אמסלם גורמת לנזק לציבור בלא כל סיבה נראית לעין, פרט לרצונו לבטל את רפורמת נבחרת הדירקטורים, ולהחזיר ליושנה מציאות שבה דירקטורים בחברות ממשלתיות לא מונו לפי כישוריהם, אלא לפי קשריהם. התנועה לטוהר המידות תיאבק נגד כל ניסיון להשחית את החברות הממשלתיות ולהפוך את הנהלותיהן לסידור עבודה לפעילים ומקורבים פוליטיים".
בג"ץ קבע כי העתירה תקבע בהקדם לדיון אך מועדו טרם נמסר.