דו"ח של המשרד להגנת הסביבה: כמה הפקקים באמת עולים?

בזמן שישראל מתגאה במדיניות מיסוי רכב "ירוקה", דו"ח של המשרד להגנת הסביבה חושף את העלויות האמיתיות של הפקקים, הגודש והזיהום. במשרד להגנת הסביבה יצרו פילוחים מדויקים של עלויות הזיהום אשר נגרם מסוגים שונים של כלי רכב וגם של היקף הנזק - הדוח מתייחס לתחבורה כבישית, כלומר למכוניות, משאיות ואוטובוסים ולא לתחבורה מסילתית – אך לפי עיקרי הדו"ח העלות החיצונית המשקית של זיהום האוויר היא 7.2 מיליארד שקל בשנה.

הרכב הפרטי הכי מזהם

על פי הדו"ח, הרכבים הפרטיים הם המזהמים הכבדים ביותר ואחראים על עלות חיצונית של 2.6 מיליארד שקלים בשנה. משאיות כבדות משקל של מעל 3.5 טון אחראיות ל- 2.1 מיליארד שקל בשנה והאוטובוסים אחראים על 1.2 מיליארד שקל בשנה. בנוסף חישבו במשרד להגנת הסביבה גם את עלויות הגודש, כלומר הפקקים, אשר מגיעות ל-22 מיליארד שקל בשנה ותאונות הדרכים אשר עולות 9 מיליארד שקל בשנה בעלויות חיצוניות.

פקקים בצומת אלוף שדה

כצפוי, במשרד להגנת הסביבה ממליצים על שורה של צעדים שמיועדים לבלום את התפשטות הזיהום ועלותו למשק: הפחתת זיהום מרכבי דיזל כבדים, ביטול של השימוש באגרות רישוי שנתיות ומעבר לאגרות רישוי אשר מבוססות על היקף השימוש ברכב, הטלת מס על דלקים שמשמשים לתחבורה של אוטובוסים, עידוד של אופנועים מונעי חשמל (בניגוד לאופנוע רגיל שלפי המשרד להגנת הסביבה אינו נקי מספיק), הגבלת כניסת משאיות לערים הגדולות ומעבר להנעה חשמלית.

יש לציין כי למרות הנתונים המבהילים אשר מופיעים בדו"ח, חלק גדול מההמלצות אשר מופיעות בו אינן בהכרח כאלה שייושמו בפועל. פרט לשפע של הצהרות אין בישראל באמת מדיניות סדורה של הטלת אגרות גודש, בטח שלא בערים הגדולות. גם המדיניות לגבי כניסה של משאיות מזהמות היא כזו שמטפלת רק במשאיות ישנות מאוד ואילו קצב חדירתו של הרכב החשמלי לישראל רחוק מלהיות משביע רצון.