התמונה מתבהרת: שיעור האבטלה הממוצע בתקופת הקורונה - 18.2%

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הוציאה סיכום קשה מאוד לתקופת הקורונה, כלומר מרץ-דצמבר 2020. שיעור האבטלה הממוצע לתקופה בחישוב המורחב עומד על 17.7%, שהם 735 אלף איש. לא ניתן להגדיר זאת אלא כנתון בלהות, שכן הוא קרוב לפי חמישה משיעור האבטלה ב-2019, שעמד על 3.8%.

כאשר החלה המגפה, התחזיות הקודרות דיברו על 12%. אפילו שיעור האבטלה בחישוב המצומצם שבו משתמש האוצר עומד על 15.9%, שהם 650 אלף איש. חישוב נוסף בשיטה מורחבת במיוחד מגיע ל-18.2%, שהם 761 אלף, וזו כנראה התוצאה הקרובה ביותר למציאות.

כך עולה מנתוני סקר כוח האדם, שמפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הלמ"ס מפרסמת שלושה נתוני אבטלה עיקריים בתקופת הקורונה:

שיעור הבלתי מועסקים (מובטלים בהגדרה הקלאסית – אנשים ללא מקום עבודה שמחפשים עבודה) עמד ב-2019 על שפל של 3.8%, שנחשב לאבטלה חיכוכית, כלומר היעדר אבטלה בפועל. הוא עלה בתקופת הקורונה ל-4.5% בלבד (4.3% בכל 2020). אבל לנתון זה יש מעט מאוד משמעות בתקופת הקורונה, בגלל הכמות הגדולה של אנשים בחל"ת, וכן של אנשים שפוטרו ואינם מחפשים עבודה בשל המשבר.

שיעור הבלתי מועסקים פלוס הנעדרים בכל שבוע הסקר מעבודתם עמד על 15.9%. ההגדרה של נעדרים בכל שבוע הסקר מעבודתם אמורה לאתר את הנמצאים בחופשה ללא תשלום. הבלתי מועסקים פלוס הנעדרים בכל השבוע זה הנתון המצמצם, שבאמצעותו מודד משרד האוצר את האבטלה. המשמעות היא שגם על פי הנתון המצמצם, האבטלה הממוצעת בתקופת הקורונה עומדת על 650 אלף איש.

הנתון המרחיב של הלמ"ס כולל את הבלתי מועסקים, אנשים שנעדרו בכל השבוע מעבודתם, וכן אנשים שאיבדו את מקום עבודתם בתקופת הקורונה ואינם מחפשים עבודה. הוא עמד בממוצע בתקופת הקורונה על 735 אלף, שהם 17.7%. מבין שלושת הנתונים הקבועים שמפרסמת הלמ"ס בתקופת הקורונה זהו הנתון הקרוב ביותר למצב בשטח. פעם בחודש הלמ"ס מפרסמת נתון מרחיב עוד יותר, שכולל מובטלים לפני הקורונה, שמעוניינים בעבודה ולא מחפשים בגלל משבר הקורונה. הנתון הזה עומד על 18.2%, שהם 761 אלף איש, והוא קרוב עוד יותר למציאות.

שיעור המשתתפים בשוק העבודה (בני 15 ומעלה) ירד מ-63.5% ב-2019 ל-61.8% ב-2020. משתתפים הם מי שעובדים או נמצאים בחל"ת או מחפשים עבודה. הבעיה עם הנתון הזה היא שהוא כולל את ינואר ופברואר שלפני הקורונה, וחודשיים אלה מטים את הנתונים. שיעור המועסקים ירד מ-61.1% ב-2019 ל-59.1% ב-2020.

מספר השכירים בתחום ההייטק גדל מ-347 אלף ל-360 אלף, כלומר עלייה של כ-4%. חלקם של עובדי ההייטק בין השכירים גדל מ-10% ל-10.5%. הדבר ללא ספק מעיד על יכולת ההישרדות הגבוהה של ענף ההייטק בתקופת הקורונה. עם זאת, סביר שהדבר נובע יותר מירידה בכמות השכירים הכללית.