"מחולק הרבה כסף ללא הבחנה בין מי שנפגעו למי שלא"

"אוסף של צעדים, חלקם סבירים, חלקם בזבזניים, וביחס לרובם לא ניתן אומדן של עלותם, וחסרים פרטים רבים הנדרשים כדי לבחון את ישימותם". כך מסכמת בראיון מיוחד ל"כלכליסט" פרופ' קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל לשעבר, את התוכנית "להזנקת כלכלת ישראל" שהציגו בתחילת השבוע ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כץ.

את יכולה להיות ספציפית?

"בתוכנית חסרים המרכיבים העיקריים הנדרשים כדי לסייע לצמצם את הבעיה העיקרית שיצר המשבר - 700 אלף מובטלים, שרבים מהם עלולים להפוך למובטלים כרוניים. את זה אפשר להשיג על ידי השקעה ממשלתית מסיבית בהכשרה, בהסבה מקצועית וביצירת מקומות עבודה על בסיס השקעה בתשתיות ותמרוץ השקעות במגזר העסקי".

פלוג, המכהנת כיום כסגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה באוניברסיטה העברית, מוסיפה כי "בתוכנית שהוצגה מחולק הרבה כסף ללא הבחנה בין אלה שנפגעו מהמשבר ואלה שלא. כך לגבי הסעיף למתן כסף לכל אזרח עד העשירון השביעי. בהנחה שהמענקים יחולקו לפי ההכנסה ב־2019, גם מי שהמשיך לקבל את שכרו ב־2020 ללא פגע וגם מי שנפגע יקבלו אותו הדבר".

לדברי פלוג, על פי הדו"ח שהוציא המוסד לביטוח לאומי, אמנם העשירונים 7-4 נפגעו הכי הרבה במשבר, אך הפגיעה שנמדדה היא הממוצעת בכל עשירון. "יש כאלה שהכנסתם ירדה בעשרות אחוזים וכאלו שלא נפגעו בכלל. אלה ואלה יקבלו את אותו הסכום. כך גם בנוגע למענקים לעסקים. יש בהחלט מקום להרחיב את התמיכה בבעלי עסקים קטנים ובעצמאים, אך הקריטריונים לקבלת המענק שהוכרז לא ברורים. גם באשר לפריסת תשלומי המע"מ, אין הצדקה לביצוע המהלך הזה ללא קריטריון של פגיעה בהכנסת העסק".

"חובה להתייעץ עם הנגיד"

נקודה נוספת שמדגישה פלוג נוגעת לתשלום דמי אבטלה לחוזרים לתעסוקה, שלדבריה אין לו הצדקה. "נכון יהיה להודיע כבר עתה שסכום דמי האבטלה יירד בהדרגה כאשר שיעור האבטלה יירד מ־10%, והזכאות המיוחדת לדמי אבטלה תסתיים כששיעור האבטלה יירד מתחת ל־7.5%". בהקשר זה היא מוסיפה כי "אין בתוכנית פרטים על תמרוץ המעסיקים, אף שהתמריצים שהוצעו עד כה לקליטת עובדים כמעט ולא מומשו, כנראה בגלל הסרבול הרב הכרוך בכך".

אז צריכים להפסיק את הסיוע?

"אין ויכוח על כך שעדיין נדרשת תמיכה משמעותית בעסקים שנפגעו מהמשבר, ושסיוע יכול לעזור להם לשרוד. עם זאת, יש חשיבות רבה שהסיוע יינתן על בסיס קריטריונים ומיקוד במי שנפגעו מהמשבר".

איך היה נכון לסייע?

"ראש הממשלה ושר האוצר מנעו את העברת תקציב המדינה שהיה אמור לכלול תוכנית לטיפול במשבר ולתמיכה בהתאוששות. במקום זאת הם הציגו תוכנית שעיקרה חלוקת כספים, שלא על בסיס עבודת מטה מסודרת לבחינת הקריטריונים והיעילות של הצעדים, וללא הצגת העלות של כל אחד מהצעדים. זה מהווה עוד ביטוי לניהול הבעייתי של המשבר".

אילו עוד צעדים נראו לך תמוהים בתוכנית?

"גם אם דמי אבטלה לעצמאים הוא נושא ראוי לבחינה, הרי שאלה לא יסייעו לאף עצמאי בנקודת זמן זו. הארכת ההקלות הרגולטוריות לעסקים קטנים הינה מהלך ראוי אבל למיטב ידיעתי, כבר נעשתה קודם".

קרנית פלוג: "נתניהו וכץ מנעו את אישור תקציב המדינה שהיה אמור לכלול טיפול במשבר ותמיכה בהתאוששות. במקום זאת הם הציגו תוכנית לחלוקת כספים. זה עוד ביטוי לניהול הבעייתי של המשבר" צילום: עמית שעל

נגיד בנק ישראל עודכן רק שעה קלה לפני הצגת התוכנית. יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה סבר כי כמו שהנגיד לא מתייעץ עם הממשלה על רכישת דולרים, הממשלה אינה חייבת להתייעץ עמו.

"בנק ישראל עצמאי במדיניות המוניטרית שלו כמו כל הבנקים המרכזיים במדינות המערב. הניהול של המדיניות המוניטרית אינו מחייב התייעצות. לעומת זאת, החוק קובע שנגיד בנק ישראל הוא היועץ הכלכלי לממשלה, ולכן גם מנקודת מבט החוקית, אמורים להתייעץ איתו על מדיניות מאקרו־כלכלית ובוודאי כאשר מדובר בצעדים כה משמעותיים. ובכל זאת, העניין החוקי אינו העיקר כאן. מדיניות כלכלית טובה מתבססת על עבודת מטה שמתבצעת על ידי גורמי מקצוע, גם באוצר וגם בבנק ישראל, שמסוגלים לבחון יעילות של צעדים, את החלופות, את העלויות, את הסבירות, וכל שאר הפרמטרים הנדרשים כדי שהמדיניות תהיה אפקטיבית, ממוקדת ולא בזבזנית".

נראה כי הפקידים נמצאים תחת מתקפה, שהם איבדו את אמון הפוליטיקאים.

"יש ניסיון מתמשך להחליש את הגורמים המקצועיים. העובדה שקוראים להם 'פקידים' ולא 'גורמי מקצוע' היא ניסיון לגמד אותם. מדיניות שמנסה להשיג יתרונות אלקטורליים בטווח הקצר, מנסה למנוע מגורמי המקצוע לחשוף את הבעייתיות שלה. זה ממש לא מקרי שדווקא בצעדים מהסוג של חלוקת משאבים ללא הבחנה – מהלכים שבאופן ברור אינם רצויים, אינם יעילים, והם גם פופוליסטיים - לא משתפים לא את הנגיד ולא את גורמי המקצוע במשרד האוצר. וזו לא הפעם הראשונה. גם בפעם הקודמת הם לא שותפו בהחלטה על מענק לכל אזרח, ויש לזה סיבה".

"לגבש מדיניות בעזרת אנשי מקצוע"

פלוג התייחסה בדבריה גם לרוח החדשה שמתכננת להביא שרת האוצר של ארה"ב ג'נט ילן, שאותה היא מכירה היטב. "אין ספק שילן תשים משקל רב במדיניות על צמצום אבטלה ועידוד תעסוקה. היא גם פעלה בכיוון הזה בהיותה יו"ר הפד. היא תפעל להשגת צמיחה מכלילה, בת־קיימא וירוקה, והייתי מאוד שמחה אם ממשלת ישראל היתה מאמצת יעד כזה לשנים הבאות".

שרת האוצר הנכנסת של ארה"ב ג'נט ילן. יש מה ללמוד ממנה צילום: רויטרס

המשבר הפוליטי החריף שפוקד את המדינה גם נותן את אותותיו במדיניות?

"רצף של מערכות בחירות בתדירות כה גבוהה וממשלות לא יציבות מביא לכך שהמדיניות נעשית יותר ויותר מבוססת על צעדים פופוליסטיים שמטרתם להשיג פירות אלקטורליים בטווח הקצר, וכך נראית התוכנית שהוצגה לפני יומיים".

ובכל זאת, יוזמי התוכנית מציגים דו"חות של קרן המטבע ושל חברות דירוג שמשבחים את ישראל.

"אנו עדיין נהנים ממספר רב של גורמי חוסן שהופכים את כלכלת ישראל לאיתנה מאוד. ראשית, הרכב הכלכלה וסקטור ההייטק שגרם לפגיעה מצומצמת יותר בצמיחת המשק. אך יש יתרונות נוספים: חוב ציבורי נמוך יחסית, עודף בחשבון השוטף, עודף הנכסים על ההתחייבויות מול חו"ל, רזרבות מט"ח גבוהות, וכמובן מדיניות בנק ישראל שזוכה להרבה שבחים. אבל לא לעולם חוסן. צריך לחזור להתנהל בצורה שקולה כדי להבטיח שזה יהיה המצב גם בעתיד".

איך יוצאים מהמשבר הזה?

"כלכלת ישראל ידעה משברים לאורך השנים, אבל גם ידעה להתגבר עליהם בצורה מרשימה. הכלכלה הישראלית תדע להתגבר על המשבר הנוכחי, זה ייקח זמן, אבל אין ספק שנצליח. מדיניות נכונה המערבת אנשי מקצוע, הכשרות מקצועיות ותמיכה בכלכלה בת־קיימא תצליח להוביל את השינוי".