מה יהיה עם המשכנתאות? מה שהיה ב-2013 - יימתחו עד למקסימום המותר

ד"ר מורן אופיר חוקרת את דרכי קבלת ההחלטות הפיננסיות שלנו, וחקרה איך השפיעו הגבלות שונות שהטיל בנק ישראל על התנהגות הציבור נוטלי המשכנתאות. לכן, היא יודעת איך תשפיע הסרת מגבלת הפריים על שוק המשכנתאות, ומזהירה מפני הסכנות שבכך

אתי אפללו 09:4126.01.21

תגיות:

בשנת 2013 בנק ישראל קבע שניתן לקחת משכנתא עד 30 שנה. זו היתה עוד אחת מההוראות באמצעותן הסדיר בנק ישראל את שוק המשכנתאות הסוער: בחסות הריבית האפסית, המשכנתאות הפכו להיות אטרקטיביות וזולות, תיק המשכנתאות של הציבור הלך והתנפח, והוא עומד כיום על כ-400 מיליארד שקל. מדי פעם בנק ישראל הוציא הוראת רגולציה כזו או אחרת, לצנן את השוק ולהגדיל את יציבות התיק של הבנקים. כך, ניתנו הוראות כמו הגבלת אחוז ההלוואה מהנכס, הגבלת ההחזר מההכנסה הפנויה, הגבלת הרכיב המשתנה בהלוואה, ועוד.

קראו עוד בכלכליסט:

ד"ר מורן אופיר, חוקרת קבלת החלטות פיננסיות בבית הספר למשפטים של המרכז הבינתחומי, אספה את כל הוראות הרגולציה, וגילתה שכאשר בנק ישראל נתן טווח, מהר מאוד המשכנתאות שנטל הציבור התייצבו סביב הקצה של אותו טווח. כלומר, ברגע שבנק ישראל איפשר משכנתא עד 30 שנה לכל היותר, מרבית המשכנתאות הוארכו ביחס למצב הקודם, ונלקחו ל-30 שנה.

לפי המחקר של ד"ר אופיר, בנק ישראל בהחלטותיו למעשה מציב את הנקודה שסביבה השוק מתיישר. כעת, עם הסרת מגבלת הפריים, סבורה ד"ר אופיר כי השוק יתיצב על משכנתאות שמורכבות משני שלישים במסלול פריים. הבנקים פחות מעוניינים בכך, ומוצאים דרכים יצירתיות להתמודד עם הסרת המגבלה.

ד"ר מורן אופיר צילום: פרטי / באדיבות המצולם

בפודקאסט "מיטב המוחות" שוחחנו עם ד"ר אופיר על הטיות ההתנהגות - מדוע זה קורה? האם אין משתנים אחרים שמשפיעים על בחירות הצרכנים, כמו עליית מחירי הדיור? איך הבנקים מתנהגים? למה אנחנו רואים בשוק תחרותי כמו שוק המשכנתאות נקודה סביבה מתייצב שוק? למה אנחנו לא רואים תופעה דומה אצל רגולטורים, כמו הממונה על שוק ההון? ומה צריך ללמוד מכך בנק ישראל?

האזנה נעימה