תוכנית הסיוע של נתניהו וכץ רצופת חורים וסימני שאלה

1. המענקים: כסף לבוחרים

המהלך מושך האש ביותר בתוכנית הוא נושא המענקים לאזרחים – 750 שקל למבוגר בעשירונים 1–7 ו־350–500 שקל לילדים. בדומה לתוכניות סיוע קודמות גם הפעם ביטוח לאומי לא יודע כיצד להוציא לפועל את התוכנית.

בישראל יש כ־6 מיליון בני 18 ומעלה. לפי נתוני הביטוח הלאומי 70% מהם, שהם 4.2 מיליון, משתכרים עד 13,000 שקל כלומר מהווים את שבעה העשירונים התחתונים. כל אחד מהם אמור לקבל מענק של 750 שקל, כלומר 3.15 מיליארד שקל. אחת הבעיות עם נתוני הביטוח הלאומי היא שהם מתייחסים לפרטים ולא למשקי בית. לא ברור מה בדיוק יקרה עם אנשים שמרוויחים מעט מאוד אבל בני זוגם משתכרים הרבה. בביטוח לאומי ציינו שהם נשאלו מראש על האפשרות לבצע את חלוקת המענקים והתבקשו גם לספק חלוקה לעשירונים. אבל גם הם כמו האוצר לא עודכנו בפרטי התוכנית. מתוכנית כץ ונתניהו עלה שרק ילדי שבעת העשירונים התחתונים יקבלו מענקים. אתמול אמרו באוצר שהתברר שהכוונה היא לחלק לכל הילדים. גם תשובה לתעלומה הזו אין לביטוח לאומי. עלות המענק בשוחד הבחירות ינוע בין 4.3–4.6 מיליארד שקל, תלוי בילדים שייכללו.

בנימין נתניהו וישראל כץ צילום: רויטרס

2. נכים: תרגיל פוליטי

הכנסת סוגיית הנכים לתוכנית תמוהה ואין לה כל קשר לתוכנית הכלכלית. לפי חוק קצבאות הנכים הם היו אמורים לקבל תוספת של מיליארד שקל בשנה שעברה ושני מיליארד שקל השנה. בשנה שעברה אי אפשר היה לעדכן את הקצבאות בגלל היעדר תקציב ולכן הם קיבלו מענקים. גם השנה אי אפשר לטפל בזה עד אחרי הבחירות ואישור תקציב.

לכן סוכם בתוכנית כעת שהם יקבלו עד יוני (כלומר חצי שנה) מענקים נוסח השנה שעברה בעלות של חצי מיליארד שקל, כלומר רבע מהתוספת שמגיעה להם לכל השנה. הנכים לא צריכים להודות על כך לאיש. ברור שהנושא הוכנס לתוכנית רק כדי שהנכים ילחצו על כחול לבן לאשר את התוכנית כולה. בינתיים ארגון "הנכים הופכים לפנתרים" הוציא הודעה שמאיימת בחידוש ההפגנות בגלל הכוונה לתקצב רק חלק מהמענקים. מה שמוכיח שיש שדים שרצוי לא להעיר אותם.

3. עידוד חזרה לעבודה: עיתוי בעייתי

מבין כל הצעדים שהוצגו שלשום – לתוכנית החזרה לעבודה של ביטוח לאומי – שיש לא מעט הסבורים כי היא תוכנית ראויה – נעשה עוול בכריכתה בתוכנית שסופגת כל כך הרבה ביקורת. מדובר בתוכנית שלפיה כל מובטל ותיק שיחזור לעבודה יקבל בחודש הראשון והרביעי לעבודתו מענק בשווי דמי האבטלה שלו לחודש שלם. מובטלים שירדו בשכרם יקבלו בחודש השני והשלישי גם פיצוי מסוים על הירידה. בביטוח לאומי אומרים שהתוכנית הקודמת שתמרצה רק מי ששכרם ירד הביאה לחזרה לעבודה של 16 אלף איש בלבד. לכן יש לדבריהם צורך בתוכנית מפתה יותר. באוצר התנגדו לתוכנית, כנראה בשל חשש שרבים שהיו חוזרים לעבודה יקבלו תשלומים מיותרים. זו תוכנית עניינית שנתניהו וכץ הפכו לחלק מהוויכוח הפוליטי. זה לא ישפר את סיכוייה.

4. דמי אבטלה לעצמאים: פתח להונאות

לנתניהו וכץ היתה כמעט שנה לאשר דמי אבטלה לעצמאים אבל הם נזכרו רק עכשיו. זה נושא הרבה יותר מדי מסובך ללחץ של מערכת בחירות. בכל מקרה צריך לשים לב לכמה דברים. אחד מהם הוא שכדי לקבל דמי אבטלה עצמאי יצטרך לצבור תקופת אכשרה, כלומר זה בכלל לא רלבנטי למשבר הנוכחי. הסיבה העיקרית לכך שדמי אבטלה לעצמאים אינם תופעה רווחת בעולם היא שאין מי שיפטר את העצמאי. אם העצמאי יכול להחליט שהוא מובטל – זה פתח לאינספור הונאות. לכן העצמאים ידרשו לסגור לגמרי את העסק כתנאי לדמי אבטלה.

העצמאים לא רק אינם מקבלים דמי אבטלה. הם גם לא משלמים את הרכיב הזה בדמי הביטוח הלאומי, שגודלו בין 1%–1.5% מההכנסה. כדי שיקבלו דמי אבטלה הם יצטרכו לשלם. יש ביניהם כאלה שממש לא רוצים. לכן, לדרישת ארגוני העצמאים ההצעה של נתניהו וכץ היא שתהיה לעצמאים בחירה אם לשלם על ביטוח אבטלה או לא. זה עניין די בעייתי. ראשית כי אם העצמאים דורשים שוויון אז לשכירים אין בחירה וזה לא שוויון. שנית כי במשבר הבא עלולה לעלות טענה שלא צריך לסייע לעצמאים שיכלו לבטח את עצמם ולא ביטחו – וזה עלול להפוך לבומרנג.

5. הקלה בהלוואות: ביקורת בבנקים

בנוגע להקלה בהלוואות לעסקים הכלולה בתוכנית, בבנקים מותחים ביקורת על סעיף זה. בתוכנית המקורית נקבע שההלוואה תחל להיפרע רק שנה לאחר קבלתה ואילו לפי תוכנית נתניהו וכץ, הקרן בהלוואה תידחה בשנה נוספת, והחזר ההלוואה ייפרס מ־5 שנים ל־10 שנים. בבנקים מביעים ספק כי הדבר ייצא לפועל בהלוואות שניתנו: "כבר חתמנו על חוזים עם תנאים להלוואה, אי אפשר עכשיו לפתוח את ההסכמים, ולהחליט שההלוואה היא לטווח ארוך יותר, ושההחזר לה יינתן רק בעוד שנה, אלא אם כן המדינה מתכוונת לקחת על עצמה את הפער ולפרוע את הסכום לבנקים כפי שנקבע בחוזה המקורי", אומר גורם במערכת הבנקאית. לדבריו, "פריסת הלוואות ל־10 שנים יכולה לשתק את העסק לשנים רבות".

6. הפחתת הרגולציה: סיסמאות קבועות

הרומן של נתניהו עם הפחתת הרגולציה הוא עתיק יומין. ב־2015 הוא פעל "למהפכת רגולציה", אלא שב־2018 דו"ח ה־OECD שפך אור לא מחמיא על מהלכי נתניהו בתחום. בהתאחדות התעשיינים ובאיגוד לשכות המסחר הסבירו באותה תקופה שהרגולציה החדשה לא רק שלא קטנה, אלא שאף גדלה. אם לא די בכך, ישראל המשיכה להידרדר במדדי עשיית העסקים עד 2018 והגיעה למקום ה־54. כעת שוב שולף נתניהו את הקלף הזה סמוך לבחירות, מעניין אם הפעם תהיה לכך אחיזה כלשהי במציאות.