אלביט תאחר בשלוש שנים במסירת המל"טים לצבא שוויץ

רק לפני חמש שנים נופפו באלביט בגאווה באישור הפרלמנט בברן לאחת מעסקאות המל"טים הגדולות והיוקרתיות של החברה, ועדיין אף מטוס כזה הגיע לשוויץ, שממשלתה רכשה שישה מל"טי הרמס 900 "סטארליינר" בשווי 256 מיליון דולר, שישמשו לסיור ולהגנת גבולותיה של המדינה.

אלביט ניצחה בזמנו במכרז את התעשייה האווירית שסיפקה עד אז את המל"טים של השווצרים, לאחר שהבטיחה לספק מטוס ללא טייס עם יכולת יחודיות שכוללות מערכות בטיחות שיאפשרו לו לקבל אישור לטוס לצד מטוסים אזרחיים, כך שלא יצטרכו להקצות לו מרחב אווירי נפרד, כפי שנעשה למשל בארץ עם המל"טים של חיל האוויר. אלביט התחייבה לספק למטוס יכולת להתמודד עם מזג אוויר קשה גם בחורף המקפיא מעל האלפים, כשמועד ההספקה תוכנן להיות ב־2019.

מל"ט הרמס 900. אחרי שנים של עיכובים, יגיע לשוויץ כנראה ב־2022 צילום: אלביט מערכות

עד כה אף הרמס 900 לא סופק ורק ב־2022 יקבלו השוויצרים את ראשוני המטוסים שהזמינו שבע שנים לפני כן. גם הפרויקט הזה ספג עיכוב בגלל הקורונה, אבל הנגיף לא אחראי לכל שלוש שנות האיחור במסירה, שגרר קנס לאלביט וביקורת חריפה בשוויץ. הטאגס אינצייגר, אחד היומונים הוותיקים במדינה אף פירסם לפני שבועיים לצד תחקיר על הפרויקט, קריקטורה של שני מכונאים שמזרימים לחרטומו שקים של כסף מזומן, שהוא שורף מבלי להמריא.

קיצור תולדות העיכוב

מה השתבש בדרך? המל"ט השוויצרי התבסס על מל"ט ה"כוכב" שמשרת בחיל האוויר ונמכר למדינות נוספות. אבל אלביט ושופתה המקומית, חברת רואג, הסתבכו דווקא עם החלק הלא־צבאי שלו. הפיתוח של מערכת מניעת ההתנגשות התעכב אחרי שתוכננה לעשות שימוש במכ"ם הולנדי, אך ב־2016 אסרו ההולנדים את הייצוא שלה לחברה ישראלית, אפילו שהלקוח הסופי היה באירופה. בהמשך התעכב פיתוח מערכת הפשרת הקרח מכנפי המטוס שנועדה לאפשר לו להתמודד עם תנאי האלפים הקשים.

והמכות המשיכו. ב־2019 הגיע לשוויץ מל"ט ראשון במסגרת העסקה, שעליו היו אמורים הצוותים הטכניים בשוויץ להתחיל להתאמן באחזקתו, מבלי להטיסו עדיין. אבל במרץ 2020, עם התפשטות הקורונה, הוחזרו מדריכים אלביט לישראל. שהמשך הוחזר גם המל"ט לארץ לאחר שהפרויקט ספג מכה נוספת, עם התרסקות באוגוסט 2020 של המטוס השלישי שיצא מפס הייצור בעת טיסה בדרום הארץ, כחלק מבדיקות שעורכת לו רשות התעופה האזרחית (רת"א). הבדיקות, שלא מקובלות במקרים של מל"טים צבאיים, נדרשו הפעם כדי לאשר כל אחד מהכלים לטיסה במרחב אזרחי, בשיתוף פעולה בין רת"א למקבילתה בשוויץ.

בסוף השנה הודיע משרד ההגנה בברן לאלביט שלא יסכים לשאת בעלויות נוספות בפרויקט, לאחר ששילם לה עוד כ־70 מיליון שקל כפיצוי על ירידת שער המטבע מאז שנחתמה העסקה. השוויצרים כעסו גם על האיחור במסירת המטוסים, אם כי הבינו שלא כל העיכוב נגרם באשמת החברה.

העיכוב לא מנע מצבא שוויץ לחתום עם אלביט על עסקה גדולה אף יותר שהוכרזה ב־2020 - רכישת מערכת קשר טאקטית חדשה בשווי 350 מיליון דולר. גם קנדה לא נרתעה מהעיכוב, והזמינה מאלביט מל"ט זהה בשווי 30 מיליון דולר, שישמש למשימות אזרחיות, כמו איתור שריפות יער. גם הקנדים בחרו במטוס בזכות היכולת לטוס לצד מטוסים אזרחיים, והבטחה של אלביט כי עד סוף 2021 תסיים את התהליך הרישוי האזרחי שלו.

"איחור כזה אינו נדיר"

גורם באלביט אמר ל"כלכליסט" כי "הפרויקט אכן באיחור, אבל אירועים כאלה אינם נדירים כשמדובר במערכות פורצות דרך. תהליך הרישוי לקח לנו יותר זמן משתכננו, והיו גם אירועים נוספים בדרך. הקנס שהוטל לא משמעותי ויש לנו הסכמה מלאה עם השווייצרים על לוח הזמנים החדש, ואנחנו עומדים בו. השוויצרים ממשיכים לרכוש מאיתנו והיחסים איתם מצוינים".

מאלביט נמסר: "פיתוח מל"ט הסטארליינר הושלם והייצור מתבצע בהתאם לתוכנית סדורה שסוכמה עם הלקוח. לוחות הזמנים למסירת המל"טים בפרויקט בשוויץ מושפעים מלוח הזמנים של תהליך הרישוי הקפדני, הראשון מסוגו בעולם, המתבצע מול רשויות התעופה האזרחיות. הביקוש למל"ט הסטארליינר על ידי מדינות נוספות דוגמת קנדה, מעיד על בשלות הטכנולוגיה ועל היכולות הייחודיות של אלביט בתחום זה".

מסוכנות הרכש של צבא שווויץ נמסר: "רוב העיכוב בפרויקט נגרם מהליכי הרישוי הארוכים, בפעם הראשונה שהדבר נעשה לכלי בלתי מאויש. הפרויקט ממשיך להתנהל לפי התוכנית כפי שאושרה בידי הפרלמנט ב־2015. אחרי שמנהל התעופה האזרחי בישראל יאשר את המטוס, זרוע האוויר של צבא שוויץ תבחן את התהליך ותעניק לו את האישור הסופי. מלבד האיחור אנחנו מצפים שהמערכת תפעל לפי החוזה שחתמנו עם אלביט".