שינוי כללי המשחק: הליכי בוררות בינלאומיים צפויים להיות יעילים ומהירים יותר

השנה האחרונה הייתה מאתגרת ולפרקים כמעט בלתי-אפשרית בעולם הבוררויות הבינלאומיות – לא ניתן היה לתאם מועדים לקידום ההליכים בשל סגרים שהוכרזו במדינות העולם במועדים שונים, והמעבר הפיסי בין מדינות הוגבל עד נחסם. הליכים משפטיים רבים הוקפאו הלכה למעשה.

והנה, בעוד הקהילה המשפטית בישראל עסוקה בעיכול תקנות סדרי הדין החדשות שנכנסו בקול תרועה רועמת לתוקפן, הושקו מתחת לרדאר, בלי הרבה כותרות מרעישות, גם כללי בוררות חדשים של לשכת המסחר הבינלאומית (ה-ICC). אלא שההשקה השקטה הזו עלולה להטעות – מדובר בשינויים שישפיעו על אופן ניהול הסכסוכים הגדולים והמורכבים ביותר, המתנהלים תחת מוסד הבוררות של ה-ICC, הנחשב בעיני רבים למוסד הבוררות המוביל והחשוב בעולם בניהול בוררויות בינלאומיות.

השינויים שהוכנסו בכללי הבוררות מתמקדים בעיקרם בהגברת היעילות והגמישות של הליכי הבוררות, ונועדו במיוחד להתאים את ניהול הבוררויות ל"סדר העולמי החדש" ולאופן שבו יש לנהל הליכים משפטיים – ודאי הליכים בינלאומיים – במציאות שנכפתה עלינו עקב התפרצות מגפת הקורונה.

כך לדוגמה, בעוד כללי הבוררות הקודמים דרשו מהבוררים לקיים דיון פיסי אם אחד הצדדים דורש זאת (סעיף שגרם למספר רב של עיכובים בהליכי הבוררות, כאשר הצד הנתבע עמד פעמים רבות על דרישתו לדיון פיסי, שלא ניתן היה לקיים בשנה האחרונה), סעיף זה נמחק כעת. בהתאם לכללים המעודכנים דיון פיסי אינו נדרש, והבוררים רשאים להחליט על דיונים וירטואליים לאחר שמיעת עמדת הצדדים. ברוח דומה, הכללים החדשים גם מאפשרים הגשה של הבקשה לבוררות והתגובה לה באופן אלקטרוני, ומסירים את הדרישה להעברת עותקי נייר כברירת מחדל.

בנוסף להתאמת הליך הבוררות לעולם האלקטרוני, הכללים החדשים הכניסו שינויים נוספים להגברת היעילות, וביניהם החלת ההליך מזורז (הליך שמבטיח פסק בוררות בתוך שישה חודשים בלבד, ואשר מאז שהוכנס לפני כשלוש שנים נחל הצלחה גדולה) באופן אוטומטי על כל סכסוך ששוויו אינו עולה על 3 מיליון דולר (במקום 2 מיליון דולר בכללים הקודמים); הכללים החדשים מאפשרים ביתר קלות מתן תיקונים לפסקי הבוררות שניתנו, ואינם מכריחים את הצדדים לפנות לצורך כך להליך בוררות חדש; והכללים אף מאפשרים כעת לבוררים לעודד ולדחוף את הצדדים באופן אקטיבי לשקול פתרון חלופי ליישוב הסכסוך או חלקו (כגון גישור או פשרה).

עו"ד גדעון אבן אור צילום: טל שחר

שינויים נוספים שהוכנסו נועדו להבטיח 'הליך ראוי' (due process) – תנאי שנדרש על-מנת לסייע לצדדים לאכוף את פסק הבוררות (על פי אמנת ניו יורק לאכיפת פסקי בוררות, בית משפט יכול לסרב לאכיפת פסק בוררות כאשר קיים חשש להיעדרו של הליך ראוי). כך לדוגמה, במקרים חריגים, למשל כאשר הסכם הבוררות נותן לצד אחד את הסמכות למנות בורר יחיד על דעתו לבד, יכול בית הדין של ה-ICC להתעלם מהסכם הבוררות המקורי, ולמנות בורר מטעם בית הדין. כך גם נוספו תיקונים שנועדו להגביר את חובות הבוררים לגילוי כל ניגוד עניינים או קשר עם מי מהצדדים, לרבות קשר הנובע משינוי בייצוג הצדדים במהלך הליך הבוררות; וכך גם התווספה דרישה חדשה לצדדים לחשוף את קיומם וזהותם של מממנים חיצוניים – דרישה שמתייחסת להופעתן של קרנות השקעה המממנות הליכי בוררות כשחקניות חדשות בזירה – ואשר אף הן יכולות להשפיע על ניגודי העניינים של הבוררים בהליך.

ולבסוף – עוד בשורה משמחת (לפחות לצדדים הישראליים בבוררויות ה-ICC) - לראשונה צפוי להתפרסם תרגום רשמי של הכללים החדשים לעברית. התרגום צפוי להקל את הנגשת הכללים לחברות ישראליות וקיום בוררויות תחת מעטפת ה-ICC, גם כאשר הצדדים שניהם ישראליים.

להערכתי, עם הכללים החדשים, ובפרט נוכח האפשרות לקדם הליכי בוררות בינלאומית באמצעים אלקטרוניים, נוכל לנהל בשנה הקרובה הליכי בוררות בינלאומית באופן יעיל יותר, מהיר יותר, ואפקטיבי יותר לבעלי הדין.

הכותב הוא שותף ליטיגציה במשרד עוה"ד AYR – עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות' , ונציג ישראל בארגון ה – ICC YAF