משרד הבריאות ממליץ: להאריך את הסגר בעוד שבוע

משבר הקורונה - תמונת מצב בארץ ובעולם

23:44 - משרד הבריאות: קרוב ל-4,500 מתו מקורונה בישראל

משרד הבריאות עדכן כי מאז חצות אובחנו בישראל 6,975 מאומתים לקורונה. בסך כה פוענחו כ-70 אלף בדיקות ול-10% מהן התקבלו תשובות חיוביות. בבתי החולים ברחבי הארץ מאושפזים 1,827 חולי קורונה, 1,154 מהם במצב קשה. 332 חולים מחוברים למכונות הנשמה. מאז חצות נפטרו 33 חולי קורונה ומספר הנפטרים מאז פרוץ המגפה עומד על 4,498.

(ירון דרוקמן)

22:08 - משרד הבריאות ממליץ: להאריך את הסגר בעוד שבוע

ההמלצה: עוד שבוע לסגר, עוד שבועיים לסגירת השמיים. משרד הבריאות המליץ הערב (יום ב') בהתייעצות שהתקיימה אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו להאריך את סגר הקורונה, שאמור להסתיים ביום ראשון הקרוב בחצות (31.1), לפחות בשבוע ימים, באותה מתכונת הקיימת כיום, כשמערכת החינוך סגורה לחלוטין. שר הבריאות יולי אדלשטיין ובכירי משרדו אמרו בדיון כי "זה יהיה טירוף לצאת מהסגר בנתונים כאלה, במיוחד בכל מה שנוגע לחולים קשים".

הם ציינו כי כעת מאושפזים בתי החולים 1,174 חולים קשה, בהם 325 מונשמים: "מחלקות הטיפול נמרץ בתפוסה שלא הייתה כמותה במדינת ישראל. להתחיל במצב כזה לצבור עוד תחלואה קשה זה טירוף". לפי משתתפים בדיון נתניהו אמר שהוא מבין את המצב, אך שאל אם "גם כחול לבן מבינים את זה".

מוקדם יותר היום הודיע יו"ר כחול לבן בני גנץ כי יתנגד להארכת הסגר ולהמשך סגירת נתב"ג אם חוק העלאת קנסות הקורונה לא יאושר סופית, ואם לא יופעלו הסמכויות של משרד החינוך לשלילת תקציבים ממוסדות חינוך שמפרים את הסגר - סמכויות שטרם הופעלו עד עתה.

לגבי סגירת נתב"ג משרד הבריאות יבקש הארכה של שבועיים בסגירה. בדיונים שנערכו במשרד הבריאות הינחה השר אדלשטיין לבחון שימוש בצמידי איתור GPS כדי לאפשר לאנשים שחוזרים מחו"ל להיכנס לבידוד ביתי במקום למלוניות בידוד בכפייה.

"עם כל הכבוד, אני לא מבין את הקושי הגדול בלהשתמש בצמיד איתור כזה. זאת לא מצלמה בשירותים אלא בקשה מאזרח שומר חוק לשבת בבידוד. אני לא מבין איזה פגיעה יש פה בפרטיות. הוא הרי לא אמור לעזוב את הבית שלו מהבידוד", אמר אדלשטיין.

סגר צילום: אלעד גרשגורן

פרט לנתניהו ואדלשטיין השתתפו בדיון גם ראש המל"ל מאיר בן שבת, מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי, פרויקטור הקורונה פרופ' נחמן אש ובכירים נוספים. לפי הודעת לשכת ראש הממשלה, "הדיון עסק בניתוח מגמות התחלואה, קצב ההתחסנות, השפעת המוטציות על מצב התחלואה, תאריכים ליציאה מהסגר וסוגיות נוספות". בהודעה נאמר כי "בכירי משרד הבריאות הביעו חשש שגם בתום המועד הנוכחי של הסגר נישאר עם רמה גבוהה של תחלואה ועומס כבד מאוד של חולים קשים בבתי החולים. סוכם כי מחר ימשיכו בהתייעצויות".

בינתיים, התחלואה כאמור לא יורדת. שיעור הבדיקות החיוביות היום היה יותר מ-10%, ועד שעות הערב יותר מ-6,000 איש אומתו כחיוביים לקורונה. במקביל נמשך גם מבצע החיסונים, ויותר מ-2.5 מיליון ישראלים קיבלו את מנת החיסון השנייה.

לפי משרד הבריאות, הטענות לפיהן "מאות" ישראלים נדבקו לאחר שקיבלו את המנה השנייה הן מופרכות. "מדובר בטענות חסרות בסיס. 0.014% בלבד שהם 63 אנשים חלו לאחר קבלת מנת החיסון השנייה. מספר זה הוא מתוך 428,000 איש שנמצאים מעל שבוע ממנת החיסון השנייה. אנחנו קוראים לכל אדם לפעול באחריות ולא להפיץ פייק ניוז", אמרו.

(אדיר ינקו ואיתמר אייכנר)

21:41 - מליאת הכנסת תדון על "מחדלי הפעלת נתב"ג בתקופת הקורונה"

מליאת הכנסת תקיים ביום שני הבא דיון חירום בנושא "מחדלי הממשלה בהפעלת נתב"ג בתקופת הקורונה". המליאה תתכנס לבקשת סיעת יש עתיד. יוזם הדיון, ח"כ בועז טופורובסקי, תקף בפנייתו את הממשלה: "בימים אלו אף מתגלות מוטציות של נגיף הקורונה. לא עלה בדעת מי ממקבלי ההחלטות עד כה לפעול כפי שפעלו 'מדינות אי' אחרות ולבדוק את כל הנכנסים בשערינו, בלי יוצא מן הכלל. האחריות לבידוד ביתי הוטלה על האזרחים, דרך פעולה אשר לא הוכיחה את עצמה ושוב - עלתה בחיי אדם".

(מורן אזולאי)

20:08 - נתוני הקורונה: 6,015 חולים אובחנו מחצות, שיעור הבדיקות החיוביות - 10.1%

משרד הבריאות עדכן כי מחצות אובחנו בישראל עוד 6,015 חולי קורונה. 10.1% מכ-60 אלף הבדיקות שפוענחו בזמן זה יצאו חיוביות. בישראל ישנם 71,333 נשאי קורונה פעילים. בבתי החולים ברחבי הארץ מאושפזים 1,845 חולים, מתוכם 1,174 במצב קשה. 325 מהחולים מחוברים למכונות הנשמה. מפרוץ המגפה מתו בישראל 4,478 חולים, 23 מהם התווספו למניין המתים היום.

(ירון דרוקמן)

19:28 - מכבי: פחות מ-0.01% ממקבלי מנת החיסון השנייה חלו בקורונה

מנתונים של אגף מידע ובריאות דיגיטלית במכבי שירותי בריאות עולה כי 20 אנשים בלבד נדבקו בקורונה מקרב כ-128,600 מחוסנים אשר חלף למעלה משבוע מאז קיבלו את מנת החיסון השנייה. מדובר בנתונים ראשוניים אך מעודדים מאוד, מוסרים הערב (ב') בקופה.

מכבי מדווחת כי מבין 20 הנדבקים, מרביתם הם מעל גיל 55, מחציתם סובלים ממחלות כרוניות ומחציתם ללא כל מחלות רקע, וחווים מחלה קלה עם תסמינים של כאבי ראש, שיעול, חולשה או עייפות. אף אחד מהם לא אושפז בבית חולים ולא סבל מחום מעל 38.5 מעלות. רוב החולים נבדקו בשל חשיפה לחולה מאומת. נתונים אלו ימשיכו להיבדק על בסיס קבוע וידווחו למשרד הבריאות. יוזכר כי נתוני חברת פייזר הצביעו על יעילות של 95% של החיסון בחלוף 28 ימים מקבלת המנה השנייה בקרב 43,000 הנסיינים. 

חיסון קורונה במכבי צילום: תקשורת פנים מכבי שירותי בריאות

ראש אגף מידע ובריאות דיגיטלית במכבי, ד״ר ענת עקה זוהר: ״מדובר בנתונים מעודדים מאוד, בייחוד בעת כזו של תחלואה מוגברת בקרב כלל האוכלוסייה. העובדה שמדובר בנדבקים מפרופילים שונים, תואמת את הדיווחים מהניסוי של פייזר. כעת חשוב לעקוב ולראות כי בהתאם לציפיות שלנו, מי שאכן נדבק למרות שהתחסן אינו סובל מסיבוכים רפואיים קשים כתוצאה מהנגיף״. במכבי מדווחים כי עד כה התחסנו כ-710,000 חברים במנה ראשונה וכ-277,400 במנה שניה. בשבועות הקרובים צפויים להתחסן עוד מאות אלפי חברים במנה שניה.

18:00 - גרוטו: לשקול מחדש את פתיחת בתי הספר בתום הסגר

המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, התייחס היום (ב') בריאיון לאולפן ynet למצב התחלואה בארץ ("מתחילים לראות ניצנים של בלימה וירידה"), לתעדופי החיסונים ("קודם נסיים לחסן את בני ה-60 ומעלה - אדם אחד בקבוצה הזאת עלול להדביק עשרה צעירים"), ולמתווה היציאה מהסגר - "אני מעריך שהגנים וחנויות הרחוב ייפתחו קודם, הדיונים עדיין מתקיימים".

"מה שאנחנו צריכים ומצפים לראות זה שינוי במגמה", אמר גרוטו בהתייחס למועד תחילת היציאה מהסגר, "אנחנו מתחילים לראות ניצנים של השינוי, גם במספר החולים המאומתים וגם בחולים הקשים החדשים. מספר החולים בבתי החולים עדיין לא יורד כי האשפוז ממושך לכן זה לוקח יותר זמן, אבל יש ירידה קלה. השבוע הזה הוא קריטי מאוד, נראה מה יהיו המגמות שלו כדי להחליט מה יהיה בסופו".

גרוטו צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

מהם המדדים שבעקבותיהם משרד הבריאות ימליץ לשרים שישראל בשלה לצאת מהסגר?

"כמובן שהיציאה צריכה להיות מדורגת. ייתכן שבשבועיים הראשונים יקרו דברים טובים ונוכל להתקדם למהלך יותר גדול. לגבי מתי יוצאים, אנחנו מדברים על מצב של ירידה מובהקת, גם במאומתים, בחולים הקשים, במספר החולים הכללי. יש לנו במשרד הבריאות אפשרות לעשות תחזיות, ובדרך כלל הן די מדויקות. כשמקדם הדבקה הוא נמוך, אז אנחנו יורדים במספרים וזה יכול להיות השלב להתחיל לפתוח בצורה הדרגתית".

למה לא הוחלט עד עכשיו על המדדים, כך נוכל לדעת באיזה קצב יוצאים?

"הפעם כי יש פה משתנים חדשים שנכנסו – החיסונים והמוטציות. מצד אחד זו אותה מוטציה שהיא מידבקת יותר, לכן קשה לנו יותר קשה להסתמך על נתוני העבר כדי לקבל החלטות. מצד שני אנחנו רואים את החיסון, שהוא כמובן פועל בכיוון ההפוך, כלומר מוריד את התחלואה.

"הקומפלקס של המשתנים מורכב יותר ולכן גם קשה יותר להתחייב על נתון אחד שיכול לשקף את הכול", הסביר גרוטו, "יש אוסף של מדדים שעל סמך הבחינה שלהם נוכל להחליט. זה אוסף של דברים משולבים בידע מקצועי וניסיון".

גרוטו הדגיש שוב כי "המגמה חשובה יותר מהממדים", שכן היא מתבטאת בעיקר בקצב ההדבקה – ב-R.

המשנה למנכ"ל משרד הבריאות התייחס לפתיחת מערכת החינוך, לאור ההערכה שהווריאנטים מידבקים יותר בקרב ילדים וסימני תחלואה קשים נראים בקרב ילדים.

"אני חושב שפה נצטרך לשקול מחדש, לחשוב מה אנחנו מוכנים לעשות עם זה. יש פה כמה שיקולים, אחד מהם הוא העובדה שילדים נדבקים ורואים גם מקרים קשים, אף שזה נדיר, הדבר נובע מכך שיש יותר ילדים שנדבקו אז יש יותר ילדים במצב קשה. יש גם את ההשפעה של בתי הספר על הסביבה שלהם, כלומר, זה גם יכול להיות מחולל הדבקה וכך אנשים שעדיין לא התחסנו עלולים להידבק.

"שיקול נוסף נוגע לאחוז האוכלוסייה שנצליח לחסן", הוסיף, "אני מניח שיהיה דיון על הנושא הזה ונקבל החלטות ביחד בממשלה, בקבינט, זה המקום שבו צריך לאזן בין כל האינטרסים".

גרוטו נשאל אם הוא מעריך שבשלב הראשון ייפתחו רק גני ילדים, אך לא רצה להתחייב על מתווה סגור. "הנושא עדיין בדיונים פנימיים אצלנו, אני לא רוצה למסור משהו לא סופי", אמר.  

כיתה ריקה בימי סגר צילום: רויטרס

אתה יודע לומר אם הגנים ייפתחו ראשונים או דווקא כיתות י"א-י"ב בשל הבגרויות?

"אנחנו מחסנים את כיתות י"א ו-י"ב, לשמחתי אפשר לחסן מגיל 16 ומעלה, אז בוודאי שיהיה יותר קל להחזיר אותם ברגע שהם יהיו מחוסני. לגבי השאר גם ברור לנו שככל שהגיל יורד - גם הסיכון יורד. אני מניח שכשנגיע להמלצה כזאת יהיה ברור שגני ילדים פחות מסוכנים מאשר בתי הספר וכך הלאה".

כמה אתה מוטרד מתחלואה קשה בקרב ילדים?

"אנחנו באמת רואים תחלואה קשה בילדים, כמו שאמרתי - היא נובעת בעיקר מהדבקה מאוד נרחבת. בסוף הסיכון הפרטני של כל ילד בפני עצמו לפתח מחלה קשה הוא מאוד נמוך. צריך לקחת את זה בחשבון - האם עכשיו זה מצב שבו גם כשיש סיכוי של הדבקה של מעט ילדים יש להמשיך לסגור את כל מערכת החינוך? אלה שיקולים שצריכים להתקבל גם ברמה הערכית, לא רק הבריאותית". 

שר האוצר אומר שיש לפתוח את כל המסחר כי "היה סיכום". תתמכו בזה?

"אני חשבתי מאז ומתמיד שהסיכון בפעילות המסחר הוא נמוך. צריך לדון בזה, אני מניח שיהיה דיון בתוך משרד הבריאות ולאחריו נמליץ אם לפתוח את כל המסחר או רק חנויות רחוב. הסיכון כאן נמוך יותר מדברים אחרים שרוצים לפתוח, כמו אירועים שבהם יש התקהלויות גדולות".

גרוטו ציין כי לתפיסתו ניתן לפתוח את חנויות הרחוב בתום הסגר, ולדון בפתיחת עסקים כמו מספרות ומכוני קוסמטיקה. לדבריו, "אפשר להקל גם בטייק אווי".

"אם רוצים לפתוח בפנים, צריך לשמור על הגבולות מבחוץ"

אתמול אישרה הממשלה את סגירתו של נמל התעופה בן גוריון, ממחר ועד תום הסגר עוד חמישה ימים. "כרגע אנחנו רוצים לצמצם כמה שיותר את הנסיעות לחו"ל, ואת החזרה וההגעה של אנשים מחו"ל, מהסיבה הפשוטה שאנחנו לחסן כמה שיותר. אם רוצים יותר לפתוח בפנים, אז צריך יותר לשמור על הגבולות מבחוץ".

נתב"ג ריק צילום: אי פי איי

חמישה ימים יספיקו להורדת התחלואה? להרחבת מבצע החיסונים?

"בחמישה ימים אנחנו יכולים לחסן עוד כמיליון בני אדם, לפי 200 אלף מתחסנים ביום. כל יום שעובר ומחסנים בו עוד אנשים, משפר את ההגנה שלנו. אף שנשמע שזו תקופה קצרה יכול להיות לה אפקט גדול".

בניגוד לדעות אחרות, גרוטו לא חושב שנתב"ג נסגר מאוחר מדי. "בסך הכול נקטנו במדיניות מחמירה מאוד, גם בהשוואה למדינות אחרות. כשדיברנו למשל על בידוד של 14 ימים היה לחץ מכל הכיוונים - 'בגרמניה מורידים לשבוע, גם בצרפת' ועוד כאלה, אבל אנחנו התעקשנו על מדיניות של בידוד מלא. בהתחלה לשבועיים ובהמשך לעשרה ימים בכפוף לשתי בדיקות שליליות. הקושי הוא שהבידוד לא תמיד נאכף".

אם הכרתם את בעיית היעדר אכיפת הבידוד למה מספר הטיסות לא צומצם משמעותית קודם?

"היקף הטיסות צומצם דרסטית, גם מספר הנוסעים בישראל. שינינו את צבעי המדינות לאדום כדי שכולם ייכנסו לבידוד, עשינו צעדים. חשבנו גם על פתרונות אכיפה אלקטרוניים, איכשהו זה לא התקדם. נשארנו עם האפשרות הזאת שהיא הכי טובה".

גרוטו הדגיש כי ההחלטה התקבלה משיקולים בריאותיים ומקצועיים, ולא פוליטיים ואחרים. "ייתכן שיש איזו מחלוקת על האמצעים, אבל בסופו של יום אם זה האמצעי הכי אפקטיבי - זה באמת בא מהמקום המקצועי. אם אנחנו עכשיו חוששים עכשיו מכניסה של מוטציות נוספות, ככל שנחסן פה יותר נוכל לבלום אותן מהר יותר".

"כרגע אף וריאנט לא מפחיד יותר מהאחר"

על רקע כניסתן של מוטציות הנגיף החדשות לישראל, בהן הזן מקליפורניה שנדבק בו התגלה אמש בארץ לפני שטס לארה"ב, גרוטו העריך כי לפי שעה אין הבדלים מהותיים ביניהן. "וריאנט הוא מידבק יותר ולכן הוא בעייתי. אני לא יודע אם זה יכול להחמיר עוד יותר. הווריאנט הבריטי כבר מבוסס כאן. לגבי האחרים - ניתן לחזות או לצפות על בסיס הידע שקיים שכלל הנראה החיסונים יעילים מולו.

"אולי היעילות תיפגע אבל היא לא תתאפס לאפס", המשיך, "אני מעריך שבקרוב נוכל להתמודד עם כל אחד כזה שיבוא. ייתכן שבעוד שנה או שנתיים יגיע זן אחר שבגינו נצטרך לחסן שוב, כמו חיסוני השפעת שניתנים פעם בשנה וככה להתמודד עם זה".

שמענו על תרחיש של גל תחלואה נוסף בחודש מרץ. אתה שותף להערכה הזאת? חושש מתרחיש כזה?

"אנשים שהציגו את התרחיש הזה, כמו פרופ' רן סגל ואחרים, דיברו גם על כך שאפשר למנוע את הגל הזה. אולי נצליח באמת להגיע לאחוזי חיסון מאוד גבוהים - ואחת המטרות שלנו היא להגיע ל-95% מתחסנים בקרב בני 60 ומעלה. התרחיש קיים, הוא מאוד תלוי בצעדים שנעשה. אני מאמין שאנחנו יכולים למנוע אותו על ידי התחסנות ויציאה זהירה".

גרוטו נשאל אם לדעתו מבצע החיסונים ייפתח לכלל האוכלוסייה בקרוב, והשיב כי ייתכן שזה יקרה בשבוע הבא. "הכי חשוב להשלים את ה-15% הנוספים של חיסוני בני ה-60 ומעלה שלא חוסנו. חיסון של אדם אחד בקבוצה הזאת שווה ערך לחיסון של עשרה אנשים בקבוצה צעירה יותר", אמר.

למה עד עכשיו לא נעשה שימוש בחיסון של מודרנה? הגיעו לישראל 100 אלף מנות לפי הידוע.

"הכמות עדיין מוגבלת ומצומצמת ולא היינו רוצים לתת לאנשים חיסון ראשון של מודרנה כשבחיסון השני לא תהיה עוד מנה וניתן את של פייזר - שמהם יש לנו כרגע מספיק חיסונים. אנחנו מעדיפים להשתמש בחיסון אחד לשתי המנות, שלא יהיה מצב שנצטרך לערבב. זו האסטרטגיה".

יש עדיין צורך בניסוי למציאת החיסון של המכון הביולוגי?

"אמנם כרגע אנחנו נותנים פתרון לבעיה קיימת, אבל בטווח הארוך חשוב שלמדינת ישראל תהיה יכולת לייצר חיסונים בעצמה. זו אמירה אסטרטגית שרה"מ אמר אותה כבר ב-2009, בהתפרצות שפעת החזירים. חשוב שנפתח את היכולת הזאת גם מהבית. גם אם בסופו של יום לא נשתמש בחיסון הזה, תהיה לנו תשתית מתאימה לבצע התאמות לחיסונים חדשים או לחיסונים כאלה.

"אנחנו עושים את זה גם במעבדות - היינו תלויים במטושים וריאגנטים, ופיתחנו יכולת ייצור מקומית", הוסיף גרוטו, "כמדינה אנחנו צריכים לייצר אסטרטגיה שבה נוכל להיות תלויים רק בעצמנו. עם זאת, ייתכן שהחיסון הזה יתאים למשל לקבוצות מסוימות שלא מגיבות לחיסון אחר, או שיגיבו טוב יותר אליו. בהמשך, אם הוא יתברר כיעיל, נעבור להשתמש בו. אנחנו לא שוללים".

הפרות הסדר בבני ברק? הקורונה היא הבעיה האחרונה

המשנה למנכ"ל משרד הבריאות התייחס להפגנות האלימות שפרצו בימים האחרונים ביישובים חרדיים, בעיקר בבני ברק אך גם בבית שמש וירושלים, נגד אכיפת השוטרים את מפרי ההנחיות.

"הייתי אומר שנגיף הקורונה הוא הבעיה האחרונה בהקשר הזה", אמר גרוטו, "יש פה תופעה הרבה יותר גדולה שמתרחשת, של שבר בין החברה החרדית לבין שאר החברה במדינה. אני חושב שהקורונה רק מייצגת את זה ויש צורך בהסתכלות הרבה יותר מעמיקה מעבר לנגיף. עם זאת, בהקשר של הקורונה אנחנו בהחלט בבעיה - אם אנשים לא מתחסנים ולא שומרים על הכללים אז קשה מאוד להוריד את מקדם ההדבקה".

גרוטו חושב שהבעיה במודל דיפרנציאלי, שנוסה בארץ בתקופות של הגבלות כאלו ואחרות, "נובעת מהמבנה של מדינת ישראל ומהמבנה האפידמיולוגי".

הוא הסביר: "כמעט בכל מחלה שאנחנו רואים, זיהומית שיש בה התפרצויות או אחרת, בסופו של דבר היא מתפשטת לכולם כי אנחנו מדינה אחת שכולם מעורבבים זה בזה. אפשר אולי קצת לעכב על ידי דיפרנציאליות, אבל אי אפשר למנוע לחלוטין זליגה. אני פחות מאמין בתפיסות הדיפרנציאליות האלה, אבל במערכת החינוך למשל אפשר בהחלט להפעיל מודל כזה. כך עשינו בעבר, יש מקומות שבהם בתי הספר לא נפתחו בכלל אף שלא היינו בסגר".

(אלכסנדרה לוקש)

17:14 - הכפלת קנסות הקורונה אושרה בכנסת בקריאה ראשונה

הצעת החוק להכפלת קנסות בשל הפרות הנחיות הקורונה אושרה במליאת הכנסת בקריאה ראשונה. בהצעה תמכו 52 חברי כנסת, 23 התנגדו. ההצעה תועבר כעת לוועדת הכנסת שתכריע איזו ועדה תכין את החוק לקריאה שנייה ושלישית. שר הביטחון בני גנץ אמר: "אני לא דורש אכיפה שוויונית כי אני נגד חרדים אלא כי אני בעדם".

(מורן אזולאי)

14:55 - פרויקטור הקורונה: "יש עלייה בשיעור הילדים שנדבקו בנגיף"

פרויקטור הקורונה פרופ' נחמן אש התייחס לשיעור התחלואה בארץ בקרב ילדים ואמר כי אפשר להבחין בעלייה בשיעור הילדים שנדבקו בנגיף. לדבריו, "במגזר הכללי שיעור תחלואת הילדים עלה מ-23% בספטמבר ל-35% כעת, ובמגזר החרדי נרשמה עלייה של 20% בתחלואת ילדים".

12:50 - אחרי ויסות פעילות: בית החולים וולפסון יאפשר אשפוז חולי קורונה

בית החולים וולפסון בחולון חזר לקלוט חולי קורונה לאשפוז. זאת, אחרי שבימים האחרונים ביקש ממשרד הבריאות לווסת את המאושפזים ולהפנות את האמבולנסים של מד"א לבתי חולים אחרים. 

10:50 - ד"ר אלרעי פרייס: "מספר הנדבקים מתחיל לרדת ועדיין יש עומס רב - בגלל המוטציה האנגלית"

ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות ד"ר שרון אלרעי פרייס התייחסה למצב התחלואה בקורונה בדיון בוועדת החוקה ואמרה כי "אנחנו נמצאים במצב בעייתי - המספרים מתחילים לרדת אבל אנחנו עדיין עם עומס רב".

לדבריה, הסיבה לכך היא הווריאנט האנגלי של הנגיף. ד"ר אלרעי פרייס אמרה כי "אנחנו רואים התפשטות מהירה מאוד, לפחות 50% מהבדיקות הן הווריאנט האנגלי". ד"ר אלרעי פרייס התייחסה גם לסוגית סגירת נתב"ג ואמרה כי "אנחנו חייבים לקנות זמן לתושבי מדינת ישראל להתחסן". 

שרון אלרעי פרייס צילום: אלעד גרשגורן

(דורון ברויטמן)

09:35 - שירות התעסוקה: 153 אלף דורשי עבודה חדשים נרשמו מתחילת הסגר השלישי

ביממה האחרונה נרשמו 2,842 דורשי עבודה חדשים. מאז הסגר השלישי (27.12) נרשמו בסך הכל 153,001 דורשי עבודה חדשים, ומתוכם 93,075 נרשמו מאז הודק הסגר המהווים 60.8% מכלל הנרשמים מאז תחילת הסגר השלישי. הנפגעים העיקריים: 41,157 עובדי הוראה, חינוך והדרכה נרשמו כדורשי עבודה מאז החל הסגר, 38,101 מאז סגירת מערכת החינוך בעת הידוק הסגר. מאז החל הסגר, 29,889 מדורשי העבודה החדשים פוטרו או התפטרו, מהם 1,021 מאז אתמול המהווים 36% מנרשמי היממה האחרונה.

צילום: באדיבות שירות התעסוקה

08:40 - ראש העדה הדרוזית הורה על ביטול חגיגות הנביא אל-חדר היום

השייח מופק טריף, ראש העדה הדרוזית בישראל, הורה על ביטול כל אירועי חג הנביא אל-חדר החל היום. זאת, בשל הסגר המתמשך והתפשטות נגיף הקורונה. חג הנביא אל-חדר הוא חג רשמי של העדה הדרוזית שבמהלכו נוהגים עשרות אלפי עולי רגל להגיע לאתר הקדוש לעדה בכפר יאסיף.

השייח טריף צילום: מוטי קמחי

08:30 - בי"ח איכלוב: מחלקת הטיפול הנמרץ הכללי הפכה למחלקת קורונה

בית החולים איכילוב בתל אביב החליט לסגור את מחלקת הטיפול הנמרץ הכללי ולהפוך אותה למחלקת טיפול נמרץ קורונה. זאת, בשל העלייה בתחלואה בנגיף. החולים במחלקה הכללית יועברו למחלקת טיפול נמרץ לב, שם יתווספו שש מיטות. בסך הכול באיכילוב מאושפזים 101 חולי קורונה, ולבית החולים מועברים חולים מבתי חולים אחרים. אתמול נפטרו באיכילוב שמונה חולי קורונה, הצעירה בהם הייתה בת 58.

מחלקת קורונה באיכילוב צילום: רויטרס

08:00 - שיא במספר המונשמים: 358; אתמול אובחנו כחיובים 4,868 בני אדם

מספר המאומתים לקורונה מאז פרוץ המגפה חצה הבוקר את רף ה-600 אלף. אתמול אובחנו 4,868 ישראלים כחיובים לקורונה ושיעור הבדיקות החיוביות עמד על 9.3%. בסך הכול בוצעו כ-53 אלף בדיקות.

בבתי החולים ברחבי הארץ מאושפזים 1,878 חולי קורונה, 1,140 מהם במצב קשה. 358 חולים – מספר שיא – מחוברים למכונות הנשמה.

מספר הנפטרים מאז פרוץ המגפה עומד על 4,419. מספר הנפטרים מקורונה אתמול עומד על 57 – אך מדובר בנתון לא סופי שצפוי עוד להתעדכן. שיא הנפטרים ביום אחד נרשם ב-14 בינואר, אז מתו 59 חולים.

מחלקת קורונה בבית החולים שיבא צילום: איי אף פי

במקביל, שר הבריאות יולי אדלשטיין עדכן הבוקר כי יותר ממיליון ישראלים כבר קיבלו את המנה השנייה של החיסון נגד קורונה. 193 אלף איש חוסנו אתמול. "ישראל ממשיכה להוביל את העולם עם 3.7 מיליון חיסונים, ואנחנו פותחים את השבוע עם כ-200 אלף מתחסנים ביום", מסר אדלשטיין.

לפי הנתונים, 29.1% מהישראלים קיבלו את מנת החיסון הראשונה ו-12.37% גם את השנייה. בקרב בני 90 ומעלה 85% מהחולים קיבלו את המנה הראשונה ו-52.9% גם את השנייה. בגילים 80 עד 89 – 82.6% קיבלו את המנה הראשונה ו-51.6% גם את השנייה, בקבוצת הגיל 70 עד 79 – 89.5% קיבלו את מנת החיסון הראשונה ו-59.4% גם את השנייה. בגילים 60 עד 69 – 72.2% קיבלו את מנת החיסון הראשונה ו-43% גם את השנייה.

ברקע החשש מהתפשטות מוטציות הקורונה, החליטה אמש הממשלה להפסיק את הטיסות לישראל וממנה, למעט מקרים חריגים, מהלילה בחצות (בין שני לשלישי) ולפחות עד סיום הסגר הנוכחי ביום ראשון בחצות. לפי תקנות סגירת נמל התעופה בן גוריון, ניתן יהיה לטוס רק לקבלת טיפול רפואי, השתתפות בהליך משפטי, יציאה למקום מגורים, השתתפות בהלוויה של קרוב משפחה או במסגרת עבודה המותרת בחוק. בראש ועדת החריגים ליוצאים לחו"ל יעמוד גם מנכ"ל משרד הבריאות ולא רק מנכ"ל משרד התחבורה.