הרשעת בני שטיינמץ בשוויץ: רוח גבית לפרקליטות בארץ להגיש כתב אישום נגד שותפיו הישראלים

הרשעתו הערב (ו') בשוויץ של איש העסקים בני שטיינמץ במתן שוחד בגינאה מספקת דחיפה משמעותית למאבק בשחיתות בינלאומית, אבל גם רוח גבית לפרקליטות בארץ להעמיד לדין את שותפיו הישראלים שחשודים בפרשה – נשיא BSGR אשר אבידן ואנשי העסקים מיכאל נוי ואבי לב רן. 

דרמה בשוויץ בני שטיינמץ הורשע במתן שוחד ונשלח ל-5 שנות מאסר שטיינמץ הורשע בז'נבה במתן שוחד בהיקף של למעלה מ-10 מיליון דולר כדי להשתלט על זכויות כרייה בגינאה בשווי 5 מיליארד דולר. לצד עונש מאסר, הוטל עליו גם קנס של 50 מיליון פרנק. שטיינמץ יוכל לערער על ההרשעה והעונש לערכאה גבוהה יותר. שטיינמץ: "לא היתה שחיתות, אערער על ההחלטה באופן מיידי" תומר גנון ואדר פרימור לכתבה המלאה 

נגד שטיינמץ ושותפיו בגינאה מתנהלת בארץ בגלים, מאז דצמבר 2016, חקירה שבבסיסה עובדות דומות מאוד לכתב האישום השוויצרי.  

בני שטיינמץ ליד בית המשפט בז'נבה צילום: רויטרס

החקירה בארץ ידעה עליות ומורדות, ונתקעה בין היתר לאור סירובם של שניים מהחשודים המרכזיים - לב רן, שככל הידוע מתגורר בדרום אפריקה, ונוי שמתגורר ככל הידוע בצרפת – להגיע לישראל. גם ניסיונות לחיקורי דין של השניים בחו"ל נכשלו.

אפילו הקפאת נכסים של השניים בארץ, לא הצליחה לייצר לחץ מספיק גדול עליהם לשוב לישראל. ללב רן ונוי שמוזכרים גם בכתב האישום השוויצרי, ולא הגיעו להעיד בז'נבה במשפט על אף שזומנו, מיוחס בישראל על פי החשד חלק מרכזי בהעברת הכספים לממאדי טורה, אשת נשיא גינאה לשעבר. ההרשעה של שטיינמץ בשוויץ היא סוג של שובר שוויון. היא יכולה להניע כעת הליך של בקשות הסגרה נגד השניים, על בסיס ההכרעה העובדתית של השופטים בשוויץ.

ההרשעה של שטיינמץ בשוויץ היא גם חדשות קצת פחות מעודדות לחשוד ישראלי נוסף שזומן להעיד במשפט בז'נבה - ולא הגיע. זהו אשר אבידן, נשיא קבוצת הכרייה BSGR ובכיר לשעבר במשרד החוץ, שלפי החשד בישראל קיבל בונוס שמן על מעורבותו במנגנון השוחד בגינאה.

כפי שהותר בעבר לפרסום בעקבות עתירת "כלכליסט", היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) שבלהב 433, גם גייסה בישראל בסמוך לפתיחת החקירה עד מדינה נגד שטיינמץ ומעורבים נוספים. מה שמעיד שיש לה מספיק כלים, לפחות על פניו, להגיש כתב אישום חמור נגד שותפיו של שטיינמץ בישראל.

אדם נוסף שמוזכר בחלק העובדתי בכתב האישום השוויצרי, ונחקר בישראל למשל על עבירות של רישום כוזב, הוא יועץ התקשורת והאסטרטגיה טל זילברשטיין. ההרשעה של שטיינמץ בשוויץ עשויה להשפיע גם על ההחלטה להעמיד אותו לדין בישראל.

ועדיין הקשיים שהתעוררו בהליך בשוויץ רלוונטיים גם לישראל, למרות שההליך שם הסתיים בהרשעה. המשוחדת הראשית טורה, שכלל הידוע מתגוררת כיום בפלורידה, כלל לא הגיעה למשפט בשוויץ. בשיטת המשפט בשוויץ, שבה שופט חוקר ניהל את כל ההליך במשך כמעט 6 שנים, העדות שלה על הדוכן, כך מסתבר, הייתה פחות קריטית להרשעה.

אלא שבשיטת המשפט בישראל לנהל משפט שלם מבלי שלהגנה תהיה אפשרות לחקור על הדוכן את עדת התביעה המרכזית, זה כבר מצב יותר מורכב.

אשר אבידן, נשיא BSGR צילום: אוראל כהן

ולתקן: זה לא אומר שאי אפשר להרשיע. את ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, הרשיעו בקבלת שוחד מאיש העסקים שמואל דכנר בפרשת הולילנד, למרות שהעד נפטר במהלך המשפט, וסנגוריו של אולמרט לא הספיקו לסיים את חקירתו. ועדיין, אם העדה חיה ולא תגיע – זה שיקול בניהול משפט.

הסוגיה המשפטית: סיכון כפול

בכל הקשור לשטיינמץ, ולמרות שזה ודאי לא ממש מעודד אותו, ההרשעה בשוויץ יכולה לעבוד בישראל דווקא בכיוון ההפוך. כלומר למלט את שטיינמץ מכתב אישום נוסף.

עורכי דינו של שטיינמץ מנסים מזה תקופה ארוכה לשכנע את הפרקליטות להימנע מהגשת כתב אישום נגדו, בין היתר בטענה שבפועל כתב האישום בשוויץ העמיד את שטיינמץ ב"סיכון כפול" (double jeopardy). מצב שבו אדם מועמד פעמיים לדין על מערכת עובדות זהה. עכשיו כששטיינמץ הורשע, הטענה זוכה לחיזוק. לשלוח אדם פעמיים לכלא על בסיס אותן עבודות, זה דבר שקשה לראות קורה. בפרקליטות חיכו לאיתות מז'נבה. היום הם קיבלו אותו.

כל זה יכול להוביל לדרך שלישית: הסדר לתשלום קנס משמעותי, שיכלול בתוכו גם את סיומה של מחלוקת ארוכת שנים של שטיינמץ עם רשות המסים בישראל. הכנסות של מיליארדי שקלים שמרוכזים בנאמנות זרה, שלטענת שטיינמץ הוא רק נותן לה שירותים ואינו הבעלים שלה – כפי שחזר וטען גם במשפט בשוויץ.

האינטרס הציבורי לבוא חשבון עם שטיינמץ, יכולים לטעון עכשיו בפרקליטות, מוצה ברגע שהוא הורשע בפלילים בשוויץ על אותם מעשים שנחקרו בישראל. מה שיישאר זה לנקות את השולחן בארץ, ולהגיע אולי להסדר כספי סביר שיסיים את הפרשה מבחינת הרשויות ושטיינמץ גם בישראל. ובעיקר לגרום לכך שהוא יתחיל אולי לשלם מס משמעותי בישראל.