הנשיא שדאג ללחץ המים

באחד מנאומי טראמפ הזכורים במיוחד, הוא פצח במונולוג קנטרני על לחץ המים. "זוכרים את מדיח הכלים?", אמר לקהל ענק במישיגן בדצמבר 2019, "היית לוחץ עליו ובום, זה היה כמו פיצוץ. עכשיו אתה צריך ללחוץ 12 פעמים". משם הוא עבר ליעילות הדחת האסלות. "עשר פעמים, עשר, נכון?", תוך שהוא מצביע על דמות בקהל. "לא אני כמובן, אבל אתה, והוא", וסיכם את דעתו על ראשי המקלחת: "לא יוצאים מים. ואני, אני רוצה שהשיער הזה יהיה כל כך יפה".

התקשורת חגגה. תראו איך הנשיא מתלונן על הדחת אסלות ממש בזמן שחברי הסנאט פועלים להדיחו. אבל אצל טראמפ כמו אצל טראמפ, מאחורי כל מילה מסתתרת כוונה. חודש לפני סיום כהונתו הודיע משרד האנרגיה על חוקים שיבטלו את תקנות לחץ המים החלות על ראשי מקלחת, מדיחי כלים ומייבשים. נחישות נשיאותית בפעולה.

דולנד טראמפ צילום: איי פי

לחץ המים העסיק את טראמפ מאז 2015. כחלק ממועמדות מאוד לא צפויה לנשיאות, הוא חזר והתלונן על כך מול קהל ובתקשורת. אז, הכל נראה עדיין כמו קוריוז. מעין כלי קומי אך פוליטי במסגרת המתקפה נגד התקנות הסביבתיות של אובמה, ודרך לגייס את תמיכת התעשיינים המזהמים.

כעת, עם העברת החוקים החדשים, הבדיחה הפכה למציאות וראשי מקלחת יוכלו להתיז שבעה ליטרים מים בדקה, הרבה יותר ממגבלת 2.5 הליטרים שקיימת מאז שנות ה־90. וכל זה מבלי שהוגשה בקשה על ידי יצרנים וצרכנים.

כזו היא מורשתו של טראמפ. כאוס של כוונות, תלונות והבטחות. כהונתו תהיה אמנם מוכתמת בעקבות ניהול כושל של מגפת הקורונה ועידוד התקוממות אלימה נגד בתי הנבחרים, אבל הוא גם ייזכר כנשיא שידע לתרגם בדיחות פרטיות למדיניות. כזה שהעניק לתומכיו ניצחונות, תוך התעלמות ממסורות ובירוקרטיה. אם בתמיכה מילולית יוצאת דופן ("יש אנשים טובים בשני הצדדים" על ההתפרעויות של ניאו־נאצים בשארלוטסוויל) או במבצעי טיהור (פיטורי ראש ה־FBI ג'יימס קומי).

הכל מותר, כל עוד הוא מפלג את האומה במיומנות כה גדולה, עד כי מחציתה רואה בו אל והשניה, בדיחה.