תמר ולווייתן התחייבו לשמונה שנות הזרמה, היצוא למצרים יגדל

שותפויות הגז תמר ולווייתן הגיעו במהלך סוף השבוע להסכמות עקרוניות מול חברת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז) בנוגע לשדרוג ייצוא הגז הקיים מישראל למצרים. לכלכליסט נודע ששותפויות הגז התחייבו לשלם עבור הזרמה מינימלית למשך שמונה שנים, מה שצפוי להכניס לנתיבי גז עד 200 מיליון שקל בשנה.

עוד הוסכם, שבמידה וסך הולכת הגז המצטברת לאורך השנים תגיע לרף של כ-40 עד 45 מיליארד מ"ק, ההסכם בין הצדדים יוכרז כאילו הושלם - גם אם לא הושלמו שמונה שנות התקשרות.

בהתחשב בהיקף החוזים שנחתמו בעבר בין שותפויות הגז ללקוחות במצרים - כלומר ברף ייצוא גז של עד כ-6.5 מיליארד מ"ק לשנה - מדובר בפרק זמן של כחמש שנים, ולכן משמעות ההסכמות היא שבעלי מאגרי תמר ולווייתן ישלמו לנתיבי גז עמלות הזרמה והולכה שינועו בין חמש לשמונה שנים, תלוי בקצב ההזרמה בפועל.

ההבנות בין הצדדים צפויות לעבור לאישור רשמי כבר במהלך השבוע הקרוב, וככל שכל הקצוות ייסגרו, תהיה זו סופה של סאגה שהחלה בשנה שעברה לאחר הודעת המדינה על שדרוג מערכת הולכת הגז מישראל למצרים.

בזמנו, רשות הגז שבמשרד האנרגיה דרשה ביטחונות לביצוע העבודות, זאת מחשש שהיצוא לא ייצא לפועל, וקבעה ששותפויות הגז יעמידו ערבות בנקאית לפירעון מיידי על 110% מהעלות שגולגלה עליהן, כלומר 300 מיליון שקל.

קידוח תמר צילום: אלבטרוס

מבדיקת כלכליסט עולה שהתנאי הזה נשאר ללא שינוי, כמו גם תשלום עבור רוב העלות. הוויכוח הגדול בין הצדדים - זה שמנע את הקמת מקטע הצנרת החדש - היה על מספר שנות ההתחייבות להזרמת הגז: המדינה דרשה הסכם של עשר שנות עבודה משותפת, ואילו בעלי המאגרים הסכימו להסתפק בשנתיים בלבד מתוך מחשבה שכניסת שברון לישראל תאפשר הקמה של צנרת עצמאית וישירה בין מאגר לווייתן למצרים ודרך הים.

המחלוקת בין הצדדים פוצצה את השיחות, לא לפני שכלכליסט חשף ששותפויות הגז הסכימו להסכם מקוצץ של התחייבות לחמש שנות הזרמה. כאמור, בסופו של יום הוסכם על התחייבות להזרמת גז במשך כשמונה שנים או עד כ-45 מיליארד מ"ק, כמות שמגלמת כחמש שנות הזרמה מלאות.

ההערכות במשק האנרגיה הן שככל שהצנרת תושלם תוך 24-18 חודשים, התוכניות של משרד האנרגיה להקים צנרת גז עד לאילת - כזו שתאפשר הקמת תחנות כוח או ייצוא חדש למצרים - יעברו להקפאה רשמית ויתייתרו.

שנה של הזרמת גז למצרים

במהלך השנה שעברה סך הייצוא לאורך החודשים היה תלוי במשבר הקורונה, ואם בחצי הראשון של השנה הוא צנח בשל ירידת ביקושים, בחציון השני של 2020 הוא זינק והגיע לקצב מצרפי (תמר ולווייתן) שמגלם הזרמה של עד 5 מיליארד מ"ק בשנה, זאת תוך ניצול מקום בצנרת שיועד לתחנות כוח פרטיות ולא נרשם בפועל.

בחודש מרץ בשנה שעברה הסכימה המדינה לשדרג את מערכת ההולכה על ידי הקמה של מקטע ימי של כ-43 ק"מ בין אשקלון לאשדוד, כזה שיפתור את בעיית "צוואר הבקבוק" בהולכה בדרום. עלות המקטע החדש כ-650 מיליון שקל, מתוכו כ-57% ישלמו שותפויות הגז והשאר המדינה, שהכריזה שתשתמש בהזרמה כדי להסב את יחידות הכוח הפחמיות באשקלון לעבודה בגז טבעי.