האבטלה מזנקת אך גם תשלומי המעסיקים לעובדים

על אף המשבר הכלכלי והאבטלה הגבוהה, סך התשלומים שהעבירו המעסיקים למרבית השכירים במשק דווקא עלה ב־0.5% בשנת 2020 והסתכם ב־307.4 מיליארד שקל. מדובר על משכורות ותשלומים נוספים שהעבירו המעסיקים לעובדים. כך עולה מנתוני חברת מס"ב באמצעותה מועברים תלושי שכר שמשקפים 90% מהמשכורות המשולמות במשק והגיעו לידי "כלכליסט".

העלייה נרשמה על אף ירידה במספר תלושי השכר שמספרם עמד ב־2020 על ממוצע חודשי של 3.5 מיליון תלושים, ירידה של קרוב ל־3% לעומת נתוני 2019. אם משווים את מספר תלושי השכר רק בתקופת משבר הקורונה, הרי שכבר מדובר על ירידה של 5.5% לעומת התקופה המקבילה ב־2019.

העלייה בהיקף הכספים ששולמו עובדים אשתקד מתבטאת גם בשכר הממוצע נטו שעלה ב־0.5% ועמד על 7,320 שקל לעומת 7,286 שקל ב־2019. עליית השכר הממוצע אינה ברורה מאליה בהינתן העובדה שמלבד מהלכים של פיטורי עובדים והוצאתם לחל"ת, חברות רבות ביצעו קיצוצי שכר במהלך המשבר, בכדי לצמצם הוצאות.

צילום: אלעד גרשגורן

ישנם שני הסברים למגמה המפתיעה הזו: ראשית, עיקר הנפגעים ממשבר הקורונה הם עובדים בשכר נמוך בענפי התיירות, המסעדנות, האירועים והתרבות. לכן יציאתם ממעגל מקבלי השכר דוחפת את השכר הממוצע כלפי מעלה. אולם הסבר זה עדיין לא נותן מענה לשאלה כיצד נרשמה עלייה בסך העברות הכספים בשנה החולפת בסכום מצטבר של יותר ממיליארד שקל, על אף העלייה באבטלה. ההסבר לתופעה הזו היא שהיו ענפים שדווקא פרחו במשבר הקורונה, ומדובר בענפים בעלי שכר גבוה מהממוצע.

הכוונה היא כמובן לענף ההייטק, אך גם לענפים הנושקים לתחום כמו מיחשוב, בניית אתרים ומסחר באונליין, וגם לתחומים כמו רפואה, בריאות וייעוץ. הרבה חברות בתחום הזה התרחבו וגייסו עוד עובדים, כשהשכר המשולם בהן גבוה מהממוצע במשק. חלקן גם העלו שכר לעובדים או שילמו להם בונוסים ושעות נוספות.

דצמבר - הטוב ביותר במשבר

״אחד המאפיינים הבולטים שרואים בנתוני השכר, מתחילת משבר הקורונה, הוא שכאשר המשק נפתח וההגבלות מוסרות לאחר סגר קיימת התאוששות מיידית ומהירה ורבבות ישראלים חוזרים לקבל שכר לאחר שהוצאו לחל״ת. בראייה שנתית, העלייה בסכום השכר הממוצע מצביעה על כך שרוב הנפלטים ממעגל מקבלי השכר הם בעלי השכר הנמוך במשק״, מסכמת המשנה למנכ״ל מס״ב אודליה משה אוסטרובסקי.

כלכלנים רבים מתארים את המשבר הכלכלי שגרם נגיף הקורונה בתיאור גרפי של האות K. המשמעות היא שבמקום התאוששות זהה - בקצב זה או אחר - של כל הכלכלה, חל למעשה פיצול במשבר הזה. ישנם ענפים שנפגעו בצורה קשה ודעכו, וגם לא ברור אם ומתי יתאוששו, ומנגד ענפים, בעיקר בתחום הטכנולוגיה, שפרחו במשבר ופעילותם הואצה בקצב של מספר שנים קדימה תוך זמן קצר. אלא שההפרדה הזו היא לרוב בין ענפים, שממילא היה ביניהם פער עוד לפני המשבר ברמות השכר, בפריון העובדים ובמגמת הצמיחה בפעילות, והפערים הללו רק התרחבו במשבר. התרחבות הפערים הזו משתקפת היטב גם בנתוני השכר של מס"ב, כשלפי הנתונים סך הכספים שהועברו לעובדים צמחו השנה, רק שמספר העובדים שנהנו מאותם סכומים היתה נמוכה לעומת 2019.

נתון חיובי שעולה מנתוני מס"ב, הוא שלפחות לעת עתה נמנע גל פשיטות רגל משמעותי. בחודש אפריל, בסגר הראשון, נרשמה ירידה מטרידה של קרוב ל־7% במספר המעסיקים שהעבירו משכורת, מה שהדליק נורה אדומה באשר למצבם של אותם מעסיקים. אלא שמאז השתפרו הנתונים כמעט באופן עקבי, ובסגר השני ירד מספרם של משלמי השכר בצורה מתונה יותר.

בדצמבר עמד הנתון של מספר המעסיקים שהעבירו שכר על 15 אלף, נמוך רק בפחות מ־2% לעומת נתוני דצמבר 2019. על אף היציבות במספר המעסיקים. נציין כי נתוני מס"ב כוללים ברובם הגדול מעסיקים עם עשרה עובדים לפחות, כלומר אינם כוללים עסקים זעירים וחלק מהקטנים, שהם מוקד פעילות מרכזי שנפגע במשבר.

חברת מס"ב (מרכז סליקה בנקאי) מנהלת את המערכת הלאומית המרכזית להעברת תשלומים בישראל, במסגרת זו היא מעבירה שכר למרבית השכירים במשק במגזר הציבורי והפרטי. הנתונים מתייחסים למשכורת נטו המועברים לחשבונות הבנק של מקבלי השכר. מהנתונים עולה, כי רגע לפני כניסת הסגר השלישי לתוקפו, רשם שוק התעסוקה את החודש הטוב ביותר מאז פרוץ משבר הקורונה. מהנתונים עולה כי מספר המשכורות בדצמבר הגיע ל־3.42 מיליון איש, עלייה של 100 אלף איש לעומת חודש נובמבר, והנתון הגבוה ביותר מאז פרוץ משבר הקורונה בחודש מרץ אשתקד. לשם השוואה, מספר מקבלי השכר לחודש דצמבר היה גבוה ביותר מ־430 אלף איש, שהם 15% יותר לעומת נקודת השפל שנרשמה בשנה שעברה בחודש אפריל שבו שולמו משכורות הסגר הראשון. ועדיין, זהו מספר הנמוך ב־230 אלף איש לעומת נתוני טרום המשבר. השיפור בנתונים התבטא גם בשכר הממוצע נטו. אחרי ארבעה חודשים רצופים של ירידה בשכר הממוצע, בדצמבר הוא רשם עלייה של 3% לעומת חודש נובמבר ועמד על 7,353 שקל.

שגרה של חיים בצל הקורונה

ישנם מספר הסברים לנתונים החזקים יחסים של דצמבר. ראשית, במשך רוב החודש היה המשק פתוח ברובו כולל הקניונים, ורק לקראת סופו החלו המגבלות. כמו כן בחודש דצמבר היה חג החנוכה וגם מבצעי קניות שהגבירו גם כן את הפעילות במשק.

גורמים בשוק התעסוקה מעריכים כי המשק התחיל לפתח שגרה של חיים בצל הקורונה, מה שמסביר את נתוני השכר הטובים בדצמבר. אולם לצד הנתונים, ראוי להזכיר שנתוני השכר של ינואר יהיו ככל הנראה חלשים יותר באופן משמעותי בשל הסגר. כך למשל, מנתוני שירות התעסוקה עולה כי מתחילת הסגר השלישי נרשמו מעל ל־120 אלף דורשי עבודה חדשים. מחצית נרשמו זה הפעם השישית מאז פרוץ המשבר.