סקר: 57% מהישראלים סבורים שהשלטון הדמוקרטי במדינה בסכנה חמורה

57% מהציבור בישראל סבורים כי השלטון הדמוקרטי במדינה נמצא בסכנה חמורה. התוצאה הזו היא עלייה ביחס ליוני האחרון (53%) וביחס לשנים עברו. כך עולה מסקר המכון הישראלי לדמוקרטיה שמודד את אמון הציבור בדמוקרטיה הישראלית ומוסדותיה. הסקר מכיל שתי מדידות - ביוני  ובאוקטובר 2020.

נשיא המכון יוחנן פלסנר ופרופ' תמר הרמן, עמיתה בכירה במכון, הגישו הבוקר לנשיא המדינה ראובן ריבלין את התוצאות. ריבלין אמר כי : "פעם אחר פעם אלה מנסים לשכנע אותנו שהמנגנונים שלנו רקובים, שתומכי המחנה הנגדי נוכלים, או אפילו בוגדים חלילה, האשמה מתועבת שמוטב שתיעלם מהשיח הציבורי. הרטוריקה הזאת, השיח הזה, הם הרסניים ביותר".  הנשיא לא נקב בשמם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ואנשיו.

אחת ההפגנות בבלפור צילום: יואב דודקביץ'

הפרויקט נערך זו השנה ה-18 ברציפות ומטרתו להעריך את חוסן הדמוקרטיה הישראלית כפי שהוא משתקף במידת האמון שרוחש הציבור למוסדות המדינה.

בתוצאות ניתן בהחלט לראות את ההשפעות של שני האירועים הדרמטיים שמלווים את חיינו בשנה האחרונה: משבר הקורונה ומאבקו של נתניהו בדמוקרטיה הישראלית. בהערכת המצב הכללי נמצא שלעומת אשתקד, שבה מחצית מהישראלים חשבו כי מצב המדינה טוב או טוב מאוד, ביוני האחרון חלה ירידה ל-37%, ובאוקטובר ירידה נוספת ל-32%. כשני שלישים מהישראלים (64%) סברו בחודש אוקטובר כי ישראל היא מקום טוב לחיות בו (לעומת 76% ביוני האחרון).

נשיא המדינה רואובן ריבלין צילום: מארק ניימן לע"מ

האמון במפלגות ירד ל-14%

הנתונים מצביעים על צניחה באמון הציבור ברוב המוסדות בהשוואה לשנים קודמות. בחלק מהמוסדות חלה ירידה נוספת באמון הציבור בין שתי המדידות ביוני 2020 ובאוקטובר 2020.

צה"ל נמצא כרגיל בראש הרשימה, אך גם לגביו חלה ירידה משמעותית, מ-90% אשתקד ל-81% אמון באוקטובר, והוא הנמוך ביותר מאז 2008.

כמו בכל שנה, גם השנה נמצא נשיא המדינה במקום השני, אך הסקר מראה כי האמון שהציבור היהודי נותן בו יורד מ-71% אשתקד ל-63% ביוני ול-56% באוקטובר.

ירידה משמעותית גם באמון בבית המשפט העליון - מ-52% ביוני ל-42% באוקטובר. מעט אחריו, המשטרה (41%) והתקשורת (32%) באוקטובר. סוגרות את הרשימה: הממשלה (25%), הכנסת - שהאמון בה צנח ל-21% (מ-32% ביוני) - והמפלגות – שהאמון ירד ל-14% באוקטובר (מ-17% ביוני).

בחלוקה גסה יותר ניתן לראות שהמוסדות הממלכתיים (צה"ל ונשיא המדינה), מובילים. אחריהם בטבלה המוסדות רשויות הביקורת האכיפה (משפט, משטרה, תקשורת) ובתחתית הרשימה הפוליטיקאים (ממשלה, כנסת, מפלגות). ויש היגיון בחלוקה הזו: הפוליטיקאים, בקמפיין נגטיבי  מסיבי שמתומרן מלשכת ראש הממשלה ומביתו הפרטי "גוררים" למטה את המשפט והתקשורת, אבל מנמיכים את עצמם עוד יותר. התוצאה היא צניחה מתמשכת באמון הציבור שמבשרת את הסכנה לדמוקרטיה הישראלית.

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה צילום: אלכס קולומויסקי

"השנתיים האחרונות שחקו עוד את אמון האזרחים במוסדות"

הנשיא ריבלין הגיב לתוצאות: "השנתיים האחרונות, שהיו כמו מערכת בחירות שאין לה סוף, שחקו עוד ועוד את האמון של האזרחים במוסדות השלטון והחוק. יש מי שבוחר לחבוט במשטרה, ויש מי שבוחר להטיל רפש על מערכת המשפט, יש מי שכועס עלי כנשיא המדינה אבל בתחתית הרשימה נמצאות דווקא הכנסת והמפלגות. זו הפעם הרביעית בתוך שנתיים שהממשלה נופלת, והכנסת מפזרת את עצמה. דומה שבמלחמת ההתשה שמנהלים נבחרי הציבור עם הציבור, אין מנצחים. יש רק שחיקה וייאוש".

נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר: "משבר הקורונה הצליח לפורר את הלכידות הלאומית שלנו. התמשכות המשבר והתחושה בציבור שהוא לא מנוהל כראוי, הובילו מתחושות של התגייסות ואמון מסוים במוסדות השלטון - לשחיקה וניכור. הצניחה באמון ברשויות השלטון צפויה להישאר עמנו גם עם שוך הקמפיינים. על כלל השחקנים שבזירה הפוליטית והציבורית מוטלת האחריות לגלות מנהיגות, שתכליתה לאחד וללכד מחדש את החברה הישראלית על מרכיביה השונים. מה שעומד על הפרק הוא עצם היכולת להוביל בהצלחה את ישראל משפל לצמיחה כלכלית ומשיסוי והסתה להכלה ולחיים משותפים".