בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי והעלה תחזיות בעקבות החיסונים

בנק ישראל הותיר את הריבית על שיעור של 0.1% - כך הודיעה היום (ב') הוועדה המוניטרית בראשה עומד נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון. זאת על רקע משבר הקורונה והסגר השלישי ועל רקע האינפלציה השלילית שהגיעה לשיעור של מינוס 0.6% ב-12 החודשים האחרונים, ולמרות היחלשות הדולר. ההערכות במשק היו כי בשלב זה בנק ישראל לא יוסיף להוריד את הריבית או לנקוט בצעדים מוניטאריים נוספים. במקביל חטיבת המחקר העלתה את תחזיות הצמיחה בלגבי 2022-2020 בעקבות מתן החיסונים נגד קורונה.

במסיבת עיתונאים שערך הנגיד, אמיר ירון, לאחר פרסום ההודעה, הוא אמר: "לאחר יציבות יחסית בחודשי הקיץ, השקל החל להתחזק בתחילת אוקטובר, ומגמה זו האיצה בנובמבר ודצמבר. חלק מהייסוף הוא תוצאה של התפתחויות גלובליות - הדולר נחלש מול מרבית המטבעות, וגם מול השקל; ואולם הייסוף בשקל מול הדולר בולט ביחס למטבעות אחרים. הניתוח שנערך בבנק ישראל מראה שניתן לייחס חלק מהייסוף לסיבות טובות: המשק הישראלי נהנה מעודף הולך וגדל בחשבון השוטף; חברות טכנולוגיה מובילות ממשיכות להשקיע במשק הישראלי; וגופי השקעה גדולים בעולם הגדילו את היקף האחזקות שלהם באג"ח של ממשלת ישראל, גם לאור צירופה של ישראל למדד ה-WGBI; ביצועי יצוא השירותים לאורך המשבר בולטים לטובה, ולאחרונה מסתמנת התאוששות גם ביצוא הסחורות.

"עם זאת, קשה להעריך מהי הנקודה שבה שער החליפין עלול להיות חזק מדי עבור חלק מתעשיית היצוא ותחליפי היבוא, וזהו לא סיכון שנרצה לקחת בעת משבר. לכן, בנק ישראל פעל בשוק המט"ח בשנה שחלפה באופן אינטנסיבי, ורכש סכום שיא של כ-20 מיליארד דולר. מדיניות זו מיתנה את קצב הייסוף, כדי לוודא ששער החליפין אינו מתחזק מהותית מעבר למה שתואם את החלון הדינמי הנגזר מהכוחות הבסיסיים".

בוועידת התחזיות של כלכליסט בשבוע שעבר העריך ירון כי "הריבית תיוותר נמוכה לאורך זמן".

נגיד בנק ישראל אמיר ירון צילום: אלכס קולומויסקי

 תרחיש החיסון המהיר

חטיבת המחקר בבנק ישראל עדכנה היום את התחזית המקרו כלכלית לשנתיים הקרובות ומעריכה שהתכווצות התוצר ב-2020 תעמוד על כ-3.7% (בעוד שבנובמבר העריכו התכווצות של 4.5%).

בנובמבר העריכה חטיבת המחקר שהצמיחה ב-2021 תעמוד על 6.5% בתרחיש אופטימי של שליטה על התפשטות המגיפה ועל 1% במקרה של העדר שליטה.

התחזית  הנוכחית עבור 2021 כוללת שני תרחישים מרכזיים – אחד הכולל התחסנות מהירה של האוכלוסייה עד מאי 2021 ושני  כולל תהליך התחסנות מתמשך יותר – עד יוני 2022.

בתרחיש החיסון המהיר התוצר צפוי להתרחב ב-6.3% ב-2021 וב-5.8% ב-2022. שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הבאים (המסתיימים ברבעון הרביעי של 2021) צפוי לעמוד על 0.6% וב-2022 על 0.9%.

שיעור האבטלה הרחב (גילאי 15+) צפוי לרדת עד לרבעון האחרון של 2021 ל-7.7% מכח העבודה, ולהוסיף לרדת בהדרגה ל-5.4% בסוף 2022.

גירעון הממשלה צפוי לעמוד ב-2021 על 8% מהתוצר וב-2022 על 3.6% מהתוצר, כך שיחס החוב לתוצר יסתכם ב-77% ו-75% בהתאמה. אולם חטיבת המחקר יוצאת מנקודת הנחה שהממשלה תבצע קיצוצים והעלאות מסים בסדרי גודל שתואמים את הריסון הנגזר מתקרת ההוצאות הקבועה בחוק. במידה ולא יעשו צעדים כאלה הגרעון יעמוד על 4% ב-2022.

תרחיש החיסון האיטי

בתרחיש החיסון האיטי התוצר צפוי להתרחב ב-3.5% ב-2021 וב-6% ב-2022. שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הבאים צפוי לעמוד על 0.1% וב-2022 על 0.8%.

שיעור האבטלה הרחב צפוי לרדת ל-11% עד לרבעון האחרון של 2021, ולהמשיך לרדת ל-7% בסוף 2022.

גירעון הממשלה צפוי לעמוד ב-2021 על 11% מהתוצר וב-2022 על 6% תוצר, כך שיחס החוב לתוצר יסתכם ב-82% בכל אחת מהשנים.

בבנק מעריכים כי לאחר מועד התחסנות האוכלוסייה בכל אחד מהתרחישים, לא יהיו מגבלות של הממשלה שיגררו עלות כלכלית משמעותית על הפעילות במשק. לעת עתה, לאור קצב ההתחסנות המהיר של השבועיים האחרונים, נראה שנכון לעכשיו הסבירות להתממשות התרחיש המהיר גבוהה באופן ניכר מאשר האיטי.

בחטיבת המחקר מעריכים כי בשני התרחישים השיפור בפעילות הכלכלית, יחד עם דעיכת השפעת הייסוף שחל עד כה, יובילו לעלייה מתונה באינפלציה במהלך תקופת התחזית כך שבסוף שנת 2022 צפויה האינפלציה להימצא בקרבת הגבול התחתון של יעד האינפלציה (שנע בין 1% ל-3%). בשני התרחישים, חטיבת המחקר מעריכה כי בעוד שנה ריבית בנק ישראל תעמוד בטווח של 0%-0.1%. כפי שהעריכה חטיבת המחקר בחודשים האחרונים.

עוד ציינו בהחלטת הריבית, כי מאז החלטת הריבית הקודמת, השקל התחזק ב-1.5% במונחי השער האפקטיבי, ב-2.8% מול הדולר וב-0.6% מול היורו עד כה היצוא צומח למרות הייסוף, אך בשלב מסוים תיתכן השפעה לא לינארית של שער חליפין על היצוא, והמשך הייסוף צפוי לפעול להאטה נוספת באינפלציה.