רנו קפצ'ור - לא מוותר על הסטייל

על הנייר רנו קפצ'ור הוא בדיוק מה שיבואנית רנו צריכה כדי להצליח בשוק הרכב הישראלי; על האספלט, הרבה פחות. הנה ההסבר: רנו קפצ'ור הוא נציג של מועדון מצומצם מאוד של רכבי כביש־שטח צרפתיים אשר מבוססים על פלטפורמות סופר־מתקדמות שעליהן מבוססים כמובן גם רכבי סופר־מיני. אבל בניגוד ליצרני הרכב הקוריאנים, היפנים וגם הגרמנים, מישהו בצרפת הבין שרכב כביש־שטח לא צריך להיות פשרה עיצובית, כלומר הוא לא חייב להיות משהו שמתביישים בו. לקבוצה הזו יש שתי נציגות בולטות בישראל: פיג'ו 2008 ורנו קפצ'ור. על הנייר, לקפצ'ור יש תואר מחייב: מלך המכירות של אירופה. לפיג'ו אין כזה תואר. בישראל המצב הפוך: כאן רוצים קוריאני, כאן רוצים אנונימי, כאן רוצים למכור לפני שקונים, שלא יתקלקל בדרך והכי חשוב — שיהיה רכב כביש־שטח ייחודי, אבל שיהיה בדיוק כמו של כולם.

רנו קפצ'ור רחוק מאוד מלהיות כמו של כולם. זה מתחיל בפנים. הקונסולה המרכזית בין הנהג לנוסע אינה מחוברת לרצפה, אלא צפה לה גבוה למעלה, דווקא מחוץ לטווח הראייה של מי שיושבים בתוך המכונית. צריך לצאת החוצה אל הגשם כדי להעריך את שאר הרוח העיצובי שמאפיין את קפצ'ור. על הקונסולה הצפה, סוג של ספינת אנטרפרייז בלב לוח מחוונים, נחה ידית הילוכים קטנה אשר נכנסת בתוך כף יד. מסביב פלסטיק כתום, כמו הצבע הכתום החיצוני. למעלה משקיף על ידית ההילוכים מסך ענק, הרבה יותר מדי גדול מכפי שצריך להיות ברכב כביש־שטח עממי, פינוק נדיר ולא ממש שימושי אשר לקוח מעולמם של בעלי מכוניות היוקרה או מי שבוחר בטסלה.

רנו קפצ’ור. למרות החלונות הקטנים, שדה הראייה מצוין דור מנואל

המסך מוגזם, אבל עובד. החלוקה ברורה מאוד: אזור שמע, אזור מולטימדיה, אזור בקרת אקלים. השליטה פשוטה להפליא, אבל לפעמים היד מרפרפת על מסך המגע שלא במתכוון או שכן במתכוון והפקודה לא נקלטת היטב. תנוחת הישיבה טובה, אבל המושב מרגיש קצר מדי. אף שרנו הלכה על הנוסחה המוכרת של חלונות קטנים, גלגלים גדולים, העיקר שייראה טוב, שדה הראייה החוצה מן הקפצ'ור מצוין. בקטגוריה שמקריבה נינוחות וקלות תפעול על מזבח האופנה, זו מחמאה נדירה.

עם זאת המושב עדיין מעט מפריע. פעם רנו ידעו כיצד לבנות מכוניות עם כורסאות בפנים, כיום רנו מייצרת מכוניות שמיועדות לפנות לחוש האופנתי, וחבל. רמת הגימור שלנו היא הגבוהה ביותר, יש שפע של שקעי טעינה, והמרווח מאחור שופע. קפצ'ור החדש הרבה יותר מרווח מקפצ'ור היוצא, לא שמישהו שם לב למרבה הצער.  

המראה של קפצ'ור מבהיר היטב שרנו בוחרת למרוד במוסכמות, אבל גם ליישר קו עם כל מה שמקובל: פנסים קדמיים גדולים עם תאורת LED: יש. חישוקי גלגל ענקיים: יש. דווקא גגון — אותו פריט זול ולחלוטין לא שימושי שיצרני רכבי הכביש־שטח אוהבים להוסיף, ספק כדי ללעוג ללקוחותיהם וספק כדי להוסיף עוד שניים־שלושה סנטימטרים חסרים של גובה — נעדר מן הקפצ'ור. וטוב שכך. מדובר ברכב נאה אך לא מתבלט.

רנו קפצ'ור מבפנים דור מנואל

שאלה של לחץ

קשה למצוא חורף אמיתי בישראל 2020. בגדי החורף עדיין נחים גם בדצמבר. בשביל חורף אמיתי צריך לנסוע צפונה ולחכות לכספת שחורה של עננים שיורדים על רמת הגולן. או אם יש מזל להגיע אל הכרמל, כשנחל אורן זורם. כמו שיטפון של מדבר יהודה אבל מסודר, מנומס, כנהוג בכרמל. רנו קפצ'ור מטפס זריז את כביש בית אורן, גשם קל. המנוע הוא אותו 1.3 שרנו ניסאן פיתחה ביחד עם מרצדס בנץ בימים שרנו וניסאן היו חברות הרבה יותר טובות. ברנו מתגאים בשותפות עם מרצדס. במרצדס לא ממהרים להתגאות בקשר המשפחתי עם הקרובים העממיים.

תיבת ההילוכים אוטומטית כפולת מצמדים, והמנוע מפיק 154 כוחות סוס בגרסה הבכירה. הכוח שופע, אך קפצ'ור מרגיש מעט כמו רכב עם מנוע קטן ולחוץ. הסיבה ברורה: מדובר בגרסה שמגדש הטורבו שלה עובד בלחץ יותר גבוה, וככל שהלחץ יותר משמעותי, כך קשה יותר להעניק למנוע אופי רגוע. זה כיף כשהכוח מתפרץ בהפתעה, אך פחות מהנה כאשר צריך להתנהל לאט ובזהירות בעיר.

עוד דבר שעומד לחובת הקפצ'ור הוא הבחירה המחייבת בחישוקי גלגלים ענקיים וצמיגים נמוכי חתך, קורבן אופנה של ג'יפונים בלשון העם. קפצ'ור אוהב לאחוז כבישים טובים ולא להרפות, אבל אוהב גם לקפץ על שיבושים של אספלט. ניכר שדווקא הגלגלים הגדולים והצעקניים פחות מסייעים לו ליצור נסיעה נינוחה. אולי עדיף לוותר עליהם ולקבל רכב שיהיה אמנם מעט פחות חד, אבל בטוח שהרבה יותר נעים לנהיגה.

תעשו כבוד

מאחורי כל מכונית מצליחה ניצבת יבואנית חרוצה. רכבי כביש־שטח באשר הם זוכים להצלחה בישראל. גם כאלה שמגיעים מאירופה, גם כאלה שמגיעים מיפן, גם כאלה שנוסעים על בנזין וגם כאלה שנוסעים על חשמל. עם זאת, הנוסחה לא תמיד עובדת. כדי למכור לישראלים רכב צריך מטבע טוב, גישה לציי הרכב, מערך שיווק מאוכלס בכרישי מכירות ושיתוף פעולה פורה עם היצרן בחו"ל. בלי הרוח הגבית שמעניקים כל אלה, דגמים טובים מאוד, הנמכרים ביותר באירופה, הופכים במהרה לסוד כמוס לקומץ מביני עניין ותו לא.

הדור החדש של קפצ'ור אינו חף לחלוטין מבעיות, אך עדיין נחשב לאחד הרכבים היותר טובים בקטגוריה, במיוחד לאור תא הנוסעים אשר יקסום למי שיודע באמת להעריך את המאמץ ההנדסי והעיצובי אשר מושקע ברכבים כאלה. כעת ניתן רק לצפות שיבואנית רנו תבצע את הנדרש כדי להעניק לקפצ'ור את ההכרה לה הוא ראוי.