ירושות בינלאומיות- חלק שני

 מוגש מטעם DUN'S 100

כידוע לבית המשפט הישראלי יש סמכות לדון בירושתו של אדם אם מקום מושבו היה בישראל בעת פטירתו (הזיקה האישית) או אם הניח נכסים בישראל.

את הזיקה השנייה אנו מכנים הזיקה הנכסית.

לדוגמא לתושב חוץ יש חן בנק בישראל והוא נפטר, חוק הירושה הישראלי קובע שהוא תפס סמכות על ירושתו של אותו אדם.

האם הסמכות במקרה זה היא סמכות המשתרעת על כלל ירושתו כלומר על נכסי אותו אדם גם בישראל וגם בחו"ל? בפסקי דין של בית המשפט העליון, שניתנו בשנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת, נקבע שהסמכות מכוח הזיקה הנכסית, משתרעת גם על נכסים בחו"ל. אלא שבשני מקרים אלה מקום מושבו של המנוח היה בישראל בעת פטירתו לכן ניתן לאמר שההכרעה הייתה אגבית. 1)

השאלה היא האם כאשר מקום מושבו של המנוח הוא בחו"ל והוא השאיר נכסים בישראל האם אכן בית המשפט הישראלי צריך לקנות סמכות בינלאומית על כל יתר נכסיו בעולם? ואם הנכסים בישראל הם זניחים, האם גם אז יקנה בית המשפט הישראלי סמכות? האם ישראל במקרה כזה לא תחשב כפורום לא נאות? האם הדבר לא מהווה פגיעה בכיבוד המדינה הזרה וריבונותה?

חשוב לציין כי התפתחה סוג של פרקטיקה בבתי המשפט לענייני משפחה כי כאשר מדובר בתושב חוץ, מוגבל הצו לנכסים המצויים במדינת ישראל ופסקה ברוח זו מתווספת בד"כ לצווי הירושה הנחתמים על ידי שופטי בתי המשפט לענייני משפחה. אבל מה קורה כאשר צד יבקש כי הצו לא יוגבל לנכסים בישראל למרות שהמנוח לא תושב ישראל? במידה וקיימת הסכמה בין כלל היורשים, קרוב לוודאי שבית המשפט לא יעמוד בדרכו ויאשר צו ירושה כזה. אבל מה במקרה שאין הסכמה בין היורשים?

ב 2008 ניתן פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, שקבע כי חוק הירושה מעניק סמכות בינלאומית לבית המשפט הישראלי לתת צו ירושה גם כאשר יש נכסים זניחים בישראל. מנגד הוא דחה את הבקשה למינוי מנהל זמני עבור הנכסים בחו"ל בנימוקים שונים וביניהם: העדר אפקטיביות, פגיעה בריבונות של מדינה זרה וקושי בפיקוח של בית המשפט על ניהול עזבון בחו"ל. פסק הדין אושר בבית המשפט המחוזי 2)

עניינים שבצורה

חוק הירושה מבקש להכשיר צוואה גם אם מבחינה צורנית היא שונה מכללי המשפט הישראלי לעניין אופן עריכת צוואה. כך למשל, יכול להיות שבדין אחר עורכים צוואה בצורת הסכם. לדוגמא בצרפת יש אפשרות לצוות במסגרת הסכם שהוא דומה לצוואה הדדית אבל הוא הסכם לכל דבר. 3)

מנוסח החוק ניתן ללמוד כי הרציונל של המחוקק ומגמתו לנסות, ככל האפשר, היא לא לפסול צוואה המבטאת רצון של נפטר, בגלל פגם טכני בצורת עשייתה. בהתאם, נקבע שניתן עקרונית, להכיר בצוואת המנוחה לפי הדין הישראלי, אעפ"י שבמדינה בה נערכה הצוואה, בארגנטינה, הדין לא מכיר בצוואה שכיב מרע בעל פה. 4)

עו"ד ליאן קהת צילום: Q.ELITE BEAUTY

אכיפת פסקי חוץ

על פי החוק והפסיקה בישראל ניתן לאכוף פסק חוץ הכולל בחובו חיוב אישי בלבד, כגון חיוב שמוטל על פלוני לשלם סכום כסף. כיוון שצווי ירושה וצווי קיום צוואה אינם כוללים חיוב אישי לא ניתן לאוכפם ונשארת רק האפשרות של הכרה בהם.

לגבי הכרה ישירה בפסק חוץ, קובע החוק מספר תנאים כתנאי להכרה בפסק כזה ובין היתר כי קיים הסכם עם מדינת חוץ לגבי הכרה הדדית בפסקים כאלה הכוונה להסכם עם מדינה אחרת שבה קיימת התייחסות מפורשת לנושא של הכרה הדדית של פסקים בענייני ירושה. ישראל לא הצטרפה נכון להיום לאמנה כזו.

על פי פסיקת בית המשפט העליון, תושב חוץ לגביו ערכו יורשיו הליך של צו ירושה במדינת מושבו, אין כל אפשרות להגיש בקשה לאכיפה או הכרה ישירה בפסק הזה במדינת ישראל, אלא יש להגיש לבית המשפט הישראלי בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה אצל הרשם לענייני ירושה ולעשות את כל ההליך מחדש בישראל. 5)

עם זאת, חוק אכיפת פסק חוץ מאפשר הכרה אגבית בפסק חוץ בעניין ירושה אבל רק לצורך אותו עניין, כאשר הדבר נתון לשיקולי צדק של בית המשפט. כך למשל, בעניין מסוים בקשה אלמנה במסגרת ההתנגדות לצוואה שערך המנוח בישראל, להכיר בפסק הירושה שנתן בגרמניה. בית המשפט לא נעתר לה, שכן נקבע כי פסק הירושה שהשיגה בגרמניה הושג במרמה תוך שהיא טוענת שהמנוח הותיר נכסיו בגרמניה וכי מקום מגוריו היה בגרמניה בעת פטירתו דבר שלא היה נכון. 6)

לסיכום

בית המשפט הישראלי מוסמך על פי החוק הישראלי לדון בירושה של אדם שהוא תושב חוץ לרבות בנכסיו בחו"ל. האופן בו תופעל סמכות זו תלויה בנסיבות המקרה.

אם אתם אוחזים בפסק ירושה זר, לא תוכלו להכיר בו בישראל ותאלצו לערוך הליך ישראלי לצורך קבלת צו ירושה או צו קיום צוואה בישראל.

אם אתם אוחזים בצוואה שנערכה בחו"ל שלא לפי כללי המשפט הישראלי יש דרך לאכוף אותה בישראל.

1) בגץ 171/68 אבולון חאנזאליס נ' בית־הדין של הכנסייה הפטריארכית היוונית-אורתודוכסית , כג(1) 260

ע"א 598/85 מסתורה כהנא נ' מאיר כהנא , פ''ד מד(3) 473

2) פסק דין של כבוד השופט שנהב ת"ע (משפחה תל אביב-יפו) 109310/06 עזבון המנוח א. ז. צ'. ז"ל נ' ר. צ'

ע"מ (מחוזי תל אביב-יפו) 1069/08 ר. צ' נ' ו.י. צ'. א

בע"מ 9914/09 פלונית נ' פלונית

3) סעיף 140 א) לחוק הירושה

4) ע"א 8991/04 ברגות נגד ברגות

5) ע"א 970/93 היועץ המשפטי לממשלה נ' איריס אגם, מט(1) 561 (1995)

רע"א 9296/16 פרופסור מרתה בנד נגד יד ושם רשות הזיכרון לשואה ולגבורה.

6) ע"א 587/85 שטרק נגד בירנברג

למאמר "ירושות בינלאומיות – חלק ראשון"

מאת עו"ד ליאן קהת, ליאן קהת, משרד עורכי דין נוטריון