איזנקוט: "סוריה, לבנון ואיראן - לא איומים קיומיים. השבר מבית כן"

בימים אלה ישראל נמצאת בתקופה קשה, כאשר בנוסף לאיומים החיצוניים על המדינה אנו מתמודדים עם משבר פוליטי חמור המלווה בהקצנת השיח ובהעצמת חוסר האמון במערכת הפוליטית ובמוסדות המדינה. משבר המעמיק את הקיטוב והקרע בין חלקי החברה הישראלית.

ישראל זקוקה למנהיגות המובילה את המדינה לקידום ערכיה הלאומיים, לגיבוש חזון לאומי המלווה באסטרטגיה מתאימה. מנהיגות של דוגמה אישית הפועלת להעצמת אמון הציבור בצדקת הדרך ובמוסדות הממלכתיים, העצמת איכות השירות במגזר הציבורי ויצירת האיזון הראוי בין הרשויות ‑ המבצעת, המחוקקת והשופטת ‑ תוך בחינה ביקורתית ואמיצה, אך אחראית, לשינוי והתאמת יחסי הגומלין ביניהן.

גדי איזנקוט צילום: שאול גולן

המשבר הבריאותי הקיצוני של השנה האחרונה גורם לאובדן חיי אדם ולפגיעה כלכלית אנושה בשכבות רחבות של הציבור הישראלי. עם תחילת חיסון האוכלוסייה אנו מתחילים לראות את סימני התקווה, אך עוד רחוקה הדרך מסיומו. משבר הקורונה הפך במהרה למשבר כלכלי עמוק, שייקח שנים להתאושש ממנו. הוא פגע בשכירים ובעצמאים, בבעלי העסקים הקטנים, בשכבות המוחלשות ובמבוגרים, ויצר מאות אלפי מובטלים, תוך כרסום נוסף וחמור בחוסן החברתי.

לצד אלה, האתגרים הביטחוניים לא נעלמו והם ממשיכים להתקיים, ללא קשר למשבר הבריאותי-כלכלי: הזירה הפלסטינית, מדינות אויב כושלות בסוריה ובלבנון המהוות מגרש פעולה של איראן החותרת להגמוניה אזורית ולנשק גרעיני. האתגרים קשים, אולם אינם בבחינת איום קיומי. מדינת ישראל עומדת איתן כשהיא מממשת אסטרטגיה משולבת המבטיחה את עליונותה הביטחונית תוך חתירה מתמדת לבניית העוצמה הלאומית והצבאית.

למרות כל זאת, אני מוטרד דווקא מהשבר מבית שהולך ומעמיק ומחוסר היכולת להרכיב ממשלה יציבה. בעיניי, זהו האיום המרכזי, איום על יכולתנו לממש את הפוטנציאל הלאומי כחברה להמשיך להתפתח, לשגשג ולממש את חזונם של חותמי מגילת העצמאות. מדינה שחזונה משקף ערכים לאומיים-יהודיים מכוח זיקה היסטורית ודתית בת אלפי שנים. ובד בבד, מדינה המקיימת שוויון זכויות אזרחי מלא בין כל אזרחיה בלי הבדל דת, לאום, גזע ומגדר ומבקשת להיות מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום.

ריבוי האתגרים מחייב אותנו לקבוע סדר עדיפויות עדכני וברור, תוך שאנו הופכים את משבר הקורונה להזדמנות לביצוע שינוי יסודי שיוביל את כולנו יחדיו לעבר עתיד משותף וטוב יותר, לנו ולדורות הבאים. נוכל להשיג זאת רק, ואך ורק, אם נשלב ידיים ונפעל ביחד, נכון ומהר. עלינו להפסיק את מסע החרמות במטרה למצוא קווי חיבור בין מחנות פוליטיים ולא לתת למרחיק ולמפריד לנהל אותנו.

עלינו לחזק את אמון הציבור במערכות השלטון של מדינת ישראל, גם בדרך של קידום רפורמות שתכליתן לחזק את הפרדת הרשויות שהיא בליבת הדמוקרטיה הישראלית. כך נחזק את מערכות אכיפת החוק והמשפט ואת האמון בהן, תוך הבנת חשיבותן ומרכזיותן בדמוקרטיה הישראלית.

לצד חיזוק חוסננו מבית נידרש להמשיך ולהיערך נוכח האיומים הביטחוניים. מצבנו האסטרטגי כיום משופר, והסכמי השלום שנחתמו בחודשים האחרונים ראויים לכל שבח. מקורם בהבנה של שכנינו כי לישראל עוצמה ביטחונית, טכנולוגית וכלכלית. אני רואה חשיבות בקידום מדיניות ביטחונית אקטיבית ובלתי מתפשרת לקידום האינטרסים הביטחוניים, תוך הפגנת עוצמה ביטחונית, כדי להמשיך לשחוק יכולות אויב ולהרתיע את הגורמים העוינים שטרם השלימו עם קיומה של מדינת ישראל.

נוכח האתגרים בזירה הפלסטינית עלינו להימנע מלהיגרר למדינה דו-לאומית שעשויה להיות הרסנית לעתיד מדינת ישראל. יש לחתור להיפרדות מהפלסטינים, רצוי בהסכם בתהליך מדורג, מפוקח, עם הסדרים ביטחוניים נוקשים, תוך ביסוס ושימור אזורי התיישבות מרכזיים, ובכלל זה פיתוח בקעת הירדן מתוך ההבנה שהאחריות הביטחונית והנוכחות הישראלית בה הינה קבועה. כל זאת, בגיבוי אמריקני למהלך שיביא לשינוי עמוק במציאות החברתית-כלכלית לרווחת שני העמים.

ברצועת עזה, בה קיימת ישות עצמאית וכושלת המהווה בסיס לאיום על מדינת ישראל, יש לחתור להסכם ארוך טווח שעיקריו הפסקת אש מוחלטת, הסדר להחזרת השבויים והנעדרים, ורק אז שיקום הרצועה ופתיחת נמל ימי, בתמורה לפירוז מוחלט מיכולת שיגור טילים ורקטות.

המאמר המלא - הבוקר ב"ידיעות אחרונות"