חופשה באוטו: נוודים עם סגנון

מגפת הקורונה מנעה את ההתכנסות השמחה השנה, אך לא מנעה מג'יפ להציג את דגמי אב הטיפוס העתידיים שלה. בניגוד לרוב יצרני הרכב, שמייצרים מכוניות תצוגה שבינן ובין המציאות קיים דמיון רופף, אם בכלל, ג'יפ מדגישה מדי שנה שאת רוב החלקים של מכוניות התצוגה שלה ניתן לרכוש ישירות מקטלוג האביזרים של החברה. המכשול היחיד, תרתי משמע, שעומד לפני הג'יפאי הנמרץ הוא עומק הכיס.

בהשקה השנה, בלט בין הקונספטים של ג'יפ רכב אחד במיוחד: הגלדיאטור FAROUT, גרסת הטנדר הפופולארי של היצרנית, שהוסב למטרות אוברלנד. חודשיים לאחר מכן חשפה גם פורד את הברונקו אוברלנד, שעמוס בכל התוספות שיכולות לשפר את יכולות נסיעת השטח של הרכב ומעבר לכך.

גיא רדר, סוכן ביטוח בימי שגרה, מדגים אוברלנדינג ישראלי עם לנדרובר דיסקאברי צילום: עמית שעל

אם המונח אוברלנד (Overland) זר לכם, אתם כנראה לא לבד. אוברלנד נחשב לתחביב של עשירים, אבל לא רק בארה"ב. גם בישראל פועלת כיום קהילה הדוקה למדי של אוברלנדרים, שבין חבריה ניתן למצוא אנשים מהקהילה העסקית עמוקת הכיסים. מה זה אוברלנד, או יותר נכון אוברלנדינג? ההגדרה המילונית אומרת שמדובר ב"מסע תוך עצמאות מוחלטת למקומות רחוקים כאשר המסע הוא האמצעי העיקרי". כלומר, בניגוד לנסיעת שטח, מדובר בטיול ממושך שאחת ממטרותיו העיקריות היא הימנעות ממפגשים עם הציוויליזציה.

הדרך להשגת המטרה רחוקה מאוד מלהיות סגפנית. רכב אוברלנד מצויד לרוב במיטב האביזרים שמיועדים להפוך אותו לבית על גלגלים ומסוגל גם לנסוע בשטח.

מה הופך רכב לאוברלנדר? הירידה לפרטים והטמעת האבזור ברכב כך שלא יפריע להתנהלותו היומיומית. זה יכול להיות אוהל גג שהופך בלחיצת כפתור לחדר שינה מרווח ונחשב לפריט חובה. מקרר אוסטרלי שמקפיא מזון ומסוגל להותיר אותו בטמפרטורה קבועה של מינוס עשר מעלות במשך שבוע הוא פריט הכרחי. כירת גז בעוצמה של 30 אלף BTU שמבשלת ארוחת ערב תוך דקות היא הכרח, כמו גם מקלחת ניידת, תאורה היקפית, מערכת מצבר נוסף לתמיכה בצרכני חשמל, מערכת ישיבה לשעות הלילה, צלון גלילה וכמובן שפע כלים שכל מטרתם היא לתחזק את הציוד. מיטיבי לכת יכללו גם מחמם דיזל חיצוני לאוהל, ערכת בסיס מתכתית למדורה למקומות שבהם אסור להבעיר אש ועוד.

באין מלחמה, צא לטייל

שורשי תרבות האוברלנד נמצאים אי שם בארצות הברית של שנות ה־40, אז חברת ג'יפ גילתה כי ללא מלחמות זמינות, אין שוק לכלי הרכב שלה. החיילים שחזרו מאירופה עם חיבה ניכרת ליכולת השטח ולפשטות של הג'יפ הצבאי החלו את דרכם עם עודפי צבא, אך ג'יפ גילתה במהרה שהם לא יספקו את כל הביקושים והחלה לייצר גרסאות אזרחיות. הירידה לשטח אז הייתה נחלתם הבלעדית של הרפתקנים קשוחים, אך בשנות ה־50 עם המעבר לאמריקה הפרברית נוצר, למרבה האירוניה, גם הצורך להתרחק מאמריקה הפרברית.

במקביל הופיעו עוד גרסאות אזרחיות של הג'יפ, כולל גרסאות סגורות ובשנות ה־60 הצטרפו פורד ברונקו ושברולט בלייזר שהציעו לנהגים אביזרים מפנקים כדוגמת הגה כוח או גג מעל הראש. בשנות ה־70, עם מבול המתחרים היפנים מבית טויוטה וניסאן הפכה יציאתם של האמריקאים לטבע לעובדה מוגמרת. למרות זאת, בין קמפינג לאוברלנדינג יש הבדל משמעותי: קמפינג מיועד לשהייה במקום והסתמכות על הקיים. אוברלנדינג עוסק במסע ממקום למקום והסתמכות על ציוד שעלותו מגיעה לעיתים לעלות הרכב כולו.

תרבות האוברלנד קיבלה בשנים האחרונות דחיפה משמעותית כלפי מעלה בזכות האינטרנט. כוחן של הרשתות החברתיות והאפשרות לבצע רכישות אונליין, הקפיצו את המתעניינים בתחום. מאחר שאוברלנדינג היא דרך חיים מבוססת אבזור, הפך העיסוק במכונת הקפה העדיפה, תאורת המחנה ואוהל הגג אשר מבטיח לינה נטולת דאגות לנושא חם בקבוצות שעוסקות בנושא ברשת החברתית.

ויש אלמנט נוסף שהכניסו הרשתות החברתיות. בניגוד מוחלט למהות העיסוק באוברלנדינג, כלומר חיים עצמאיים מחוץ לרשת, מדובר בדרך חיים שחלקים נרחבים ממנה מתועדים יומם ולילה בערוצי יוטיוב עמוסים סרטונים על הדרך להכין נזיד מושלם לחורף, על השולחן המושלם שמסוגל להיפתח מתוך הטנדר וכמובן גם תיעוד אינסופי של אתרי טבע, בעיקר בארצות הברית. לכך ניתן להוסיף את שפע רכבי השטח הקיימים ואת היכולת לעבוד מכל מקום בהינתן לפטופ ושנאי כוח.

אבל הזרז האמיתי שהקפיץ את תרבות האוברלנד בשנה האחרונה היה הקורונה. בעידן שבו ריחוק חברתי הפך למצרך נדיר, קהילת האוברלנדרים החלה לפרוח.

אוברלנדינג כחול־לבן

בישראל כאמור קיימות קהילות שעוסקות בהרחבה בתרבות האוברלנדינג. אלא שפה, לא כמו בארה"ב, לא ניתן להיכנס לרכב ולהמשיך למסע בן 1,500 קילומטרים כדי להגיע לשטח. בהתאמה, בניגוד לרכבים האמריקאיים או האוסטרליים אשר מצוידים לשהייה בת כמה שבועות, רכבים במפרט הישראלי מצוידים בדרך כלל לשהייה של שלושה עד ארבעה ימים בשטח.

רשימת האבזור לאוברלנדינג מתחילה ברכב עצמו: האופציות הפופולאריות בישראל הן ג'יפ רנגלר וטויוטה לנד קרוזר, אך לצידן בדומה לארה"ב ניתן למצוא גם לא מעט טנדרים, אשר עונים על הצרכים לא פחות היטב: טויוטה היילקס, מיצובישי טרייטון ואיסוזו די מקס מככבים גם הם ברשימת המשאלות של האוברלנדרים.

מה הופך רכב לאוברלנדר? הירידה לפרטים והטמעת האבזור ברכב כך שלא יפריע להתנהלותו היום יומית. זה יכול להיות אוהל גג שהופך בלחיצת כפתור לחדר שינה צילום: עמית שעל

נקודת המוצא היא כמובן רכב אשר יהיה מסוגל לאכלס את הנהג, נוסע אחד או יותר וגם את רשימת הציוד הארוכה. מעבר לכך, הרכב צריך להיות כמובן אמין, כלומר כמה שיותר חדיש ובעיקר בעל יכולת מוכחת לנסיעה בשטח.

אחד מאלה הוא ג'יפ גלדיאטור, אותה גרסת טנדר של ג'יפ רנגלר מיובא לישראל רק ביבוא אישי. מחירו מתחיל בכחצי מיליון שקל, אך גלדיאטור מוכן למסע אוברלנד, מהסוג שהוזמן ממש לפני כמה חודשים מאחד היבואנים האישיים יכול להגיע גם לכ־700 אלף שקל.

גם סובארו פורסטר שעולה 200 אלף שקלים יכול להיות נקודת התחלה טובה למתעניינים, אך רוב האוברלנדרים בישראל מתמקדים ברכבים של שתי יצרניות עיקריות: ג'יפ וטויוטה.

בטויוטה המצב מורכב יותר. בדומה לטויוטה פור ראנר שנחשב לרכב האוברלנד האולטימטיבי בארה"ב, כך הלנד קרוזר פראדו, בן דודו הרחוק נחשב בישראל לבחירה המועדפת, כאשר המחיר לרכב מאובזר מתחיל אי שם באזור ה־400 אלף שקל. קיימת גם אפשרות נוספת: ההיילקס, הטנדר של טויוטה אשר נמצא במקום גבוה ברשימת המועדפים של האוברלנדרים, שמחירו מתחיל בכ־300 אלף שקל. בכל מקרה, מערכת המתלים המקורית של הרכבים האלה אינה מתאימה למטרותיהם של מי שמעמיסים רכב בחצי טונה של ציוד ויותר: לכך נדרשים גם מתלים מיוחדים, שלא לדבר על צמיגי שטח, מה שמוסיף עוד כ־15־20 אלף שקל לתענוג.

מקרר, 2,700־4,700 שקל צילום: עמית שעל

הרכב כאולר שווייצרי

בנקודה זו מתחיל המרוץ האמיתי של האוברלנדר להשגת הציוד למסע, כשבמקרים רבים, התקציב של ההצטיידות מגיע לכמחצית ממחיר הרכב. לפעמים גם מעבר. חנויות כמו "איש שטח" שמתמחות בציוד מציעות ללקוחות מגוון דרכים להפוך את הרכב לבית.

לדוגמה, סככת צד נגללת שנפתחת בצידו של הרכב מתחילה ב־2,500 שקל. גולת הכותרת כבר מזמן אינה צידנית עמוסה בקרח, אלא מקרר בעל יכולת לשאת ארטיקים במשך שבוע שמחירו מתחיל בכ־2,700 שקל ויכול לטפס גם ל־4,700 שקל. קפה בפינג'אן על גזייה מקרטעת הוחלף במכונת אספרסו לרכב ב־820 שקל.

גולת הכותרת היא כמובן אוהל הגג. אותו חלל שינה שמשתרע שני מטרים מעל לטבע שבחוץ ומחירו מתחיל ב־6,000 שקל. מטבע הדברים נושא ההיגיינה טורד את שלוות המטיילים לא מעט, ולכן ניתן לרכוש גם אוהל מקלחת, כלומר אוהל מיוחד בעלות של 2,000 שקל ונצמד לצידו של הרכב, ישירות תחת זרם המים החמים אשר מגיעים ממכל הגג, שבעצמו עולה מעל 1,000 שקל למכל אלומיניום בעל פונקציית חימום.

אוברלנדינג היה קיים גם בישראל עוד לפני הקורונה אך עם פרוץ המגפה העיסוק בו הפך יותר נפוץ, במיוחד לנוכח פרקי הזמן הממושכים שבעלי רכבי השטח קיבלו בנוכחות הרכב שבחניה והגישה החופשית לקטלוגים אינטרנטיים שמונים עשרות אלפי פריטים. עם תום תקופת ההצטיידות יצאו האוברלנדרים גם לשבילי ישראל. בישראל קשה למצוא קהילה מגובשת אשר מגדירה עצמה כקהילת אוברלנדרים, בין היתר לנוכח העובדה שלא מעט ישראלים אשר מחזיקים ברכב שטח מחזיקים גם באוהל וכירה במחסן. מה גם שאוברלנדרים, בשונה מג'יפאים שנעים בקבוצות, מעדיפים ליהנות מן היתרונות שבבדידות ובריחוק החברתי.

זו גם אחת הסיבות שבישראל ניתן למצוא אוברלנדרים בעיקר במדבר, כלומר בדרום הארץ. המגבלות החוקיות על לינה בשמורות טבע דוחקות אותם בדרך כלל אל שולי השמורות, למקומות שבהם גבולות השמורה המוגדרים נגמרים או לחניוני לילה שהגישה אליהם קשה במיוחד ודורשת מינימום של רכב שטח קשוח.

בארה"ב המצב שונה. חלק ניכר מהפארקים הלאומיים שבאריזונה, ביוטה ובקליפורניה מהווים כר פורה לאוברלנדרים שמסוגלים להיבלע בשטח למשך שבועות כשהם חמושים בציוד בעשרות אלפי דולרים ובג'יפים מדוגמים. חלקם מגדילים לעשות ויוצאים למסעות כאלה במשאיות שטח מאובזרות מתוצרת מרצדס או מאן שמסוגלות לאכלס משפחה בת חמש נפשות.

יש לציין שבשנים האחרונות פועלות רשויות בישראל נגד בעלי קרוואנים אשר מחנים את הקרוואן על חוף הים באילת או בגוש דן ומתנחלים במקום, אך האוברלנדר הוא בכל מקרה סוג של נווד באיכות חיים גבוהה, הוא לא נוטה להישאר במקום אחד לפרק זמן ממושך.