אין עבודה? מובטלים לא רוצים להשתתף בהכשרות

חודש אחרי שנפתח מבצע גיוס העובדים של שירות התעסוקה והתאחדות התעשיינים אוישו רק 380 משרות מתוך 800 שהוצעו. כך נמסר מהתאחדות התעשיינים. זאת, למרות האבטלה הכבדה השוררת במשק.

מסקר שערכה ההתאדות בין התעשיינים אף עולה כי הזמן הדרוש לגיוס עובדים התארך מאוד מתחילת המשבר במקום שיתקצר. התעשיינים טוענים כי הקושי לגייס עובדים נובע מההתחייבות של הממשלה לשלם דמי אבטלה עד סוף יוני 2021. יתרה מכך, שר האוצר ישראל כץ אף הבטיח להאריך את תקופת דמי האבטלה.  

כץ עיכב במשך חודשים ארוכים את התקציבים להכשרה מקצועית עד להקמת מינהלת לתחום זה במשרדו. אחד הפרויקטים היחידים שיצאו לדרך בתקופה זו הוא מיזם של שירות התעסוקה המיועד למפעלי תעשיה להכשרה מקצועית בתוך המפעל (OJT) בהיקף של עשרה מיליון שקל. למעסיקים הובטחו מענקים מפתים של 10,000 עד 16,000 שקל לסיוע בתשלום השכר בחצי השנה הראשונה של ההעסקה בהתאם לגובה השכר. הפרויקט הזה היה חלוץ ובכוונת משרדי הממשלה לעודד כמה שיותר הכשרות מקצועיות בליווי מעסיק שמבטיח משרה בסופן.

רון תומר נשיא התאחדות התעשיינים צילום: דנה קופל

"אנחנו משוועים לעובדים"

ראש אגף חינוך והכשרה בהתאחדות התעשיינים אורית רמון אומרת שההיענות של המפעלים היתה גדולה ומהירה. ההרשמה לפרויקט נסגרה לאחר יממה עם ביקוש כפול לעובדים מההיצע. אבל מתברר שההיענות של העובדים היתה נמוכה בהרבה. חודש לאחר תחילת גיוס העובדים אוישו רק 380 מהמשרות, כלומר פחות מחצי.

המדינה מתכוונת להשקיע בשנה הקרובה 700 מיליון שקל בהכשרה מקצועית למובטלים. קצב הקליטה האיטי של העובדים ישפיע כמובן על היכולת לצאת למכרזים נוספים.

"התעשיינים משוועים לעובדים אבל המובטלים מתלבטים ואומרים לעצמם 'נשב בבית עוד תקופה'", אמרה רמון. "המפעלים מגייסים מהגורן ומהיקב. חלק מגיעים משירות התעסוקה, חלק מחברות כוח אדם, חבר מביא חבר, מודעות. היינו מצפים שבמצב של שוק העבודה, המבחר יהיה מבחר אינסופי של מועמדים, אבל בפועל צריך לשכנע אנשים אפילו להגיע לראיונות עבודה".

לדבריה, מדובר בתופעה רווחת בכל תחומי התעשיה – מתכת, אלקטרוניקה, מזון וכימיה. היא מספרת שמעסיקים מוכנים לשפר שכר ותנאים, אבל זה לא מועיל. לדבריה, הפער בין דמי האבטלה לשכר המוצע למועמדים עומד על אלפי שקלים בודדים ואין בו כדי לשכנע אנשים לצאת לעבוד.

זמן איוש המשרות התארך

בהתאחדות התעשיינים אומרים כי לפני המשבר עמד הביקוש לעובדים על 15 אלף משרות, והיום הוא עומד על 8,000 אבל גם אותן מתקשים מאוד למלא. היה ניתן לצפות שהמשבר יביא לקיצור דרמטי של זמן הגיוס. אבל סקר שערכה התאחדות התעשיינים בקרב מפעלים שיש בהם מחסור בעובדים מגלה שההיפך קרה. 54% מהמשיבים טענו שחלה עלייה בזמן הגיוס של עובד חדש ו־42% אמרו שלא חל שינוי. 70% מאלה שדיווחו על התארכות תקופת הזמן לאיוש אומרים שהתוספת היא של חודש וחצי ויותר.

מהסקר עולה עוד כי המחסור בכוח אדם גורם לפגיעה קשה בחברות. 61% מהמשיבים לסקר ענו שהפגיעה העיקרית נובעת ההעסקת עובדים בשעות נוספות ובמשמרות מוגברות, מה שמתבטא בתוספת עלויות שכר. 24% דיווחו שהמחסור גורם לאי עמידה בהזמנות קיימות ולדחיית הזמנות חדשות. 19% אמרו שנאלצו לצמצם קווי יצור ו־8% נאלצו לרכוש מוצרים בחו"ל כדי לעמוד בהזמנות.

"מודל החל״ת מביא לכך שלא מעט אנשים מעדיפים לשבת בבית מאשר לחזור לשוק העבודה", אמר נשיא התאחדות התעשיינים, ד״ר רון תומר. "מי שמשלם על כך זה כלל הציבור באמצעות דמי חל״ת ובאמצעות משק שפועל באופן חלקי בלבד".

לדבריו, "הממשלה נותנת תמריצים למי שבוחר לא לעבוד. אני מקווה שאיוש המשרות בפרויקט עם שירות התעסוקה יסתיים תוך חודש וכל המשרות יאוישו".