צרות בהמשכי: כך ייפגעו משרדי הממשלה מאי-אישור התקציב

אם הקואליציה המתפרקת תצליח לשתף פעולה עוד יום אחד, מחר אמורה הכנסת לאשר את הצעת החוק של האוצר המקלה על התקציב ההמשכי הצפוי ב־2021, כך שהקיצוץ יתכווץ ל־15 מיליארד שקל, במקום הקיצוץ המקורי שעמד על 100 מיליארד שקל. אף שמדובר בחקיקה שתמנע קטסטרופה, עדיין אין סיבה לחגיגה. במשרדי הממשלה מבינים כי לפניהם שנה קשה מאוד. בסוף השבוע, לראשונה, ישראל תסגור שנה עם תקציב המשכי, כלומר ללא תקציב מאושר, ותיכנס לשנה שנייה ברציפות ללא תקציב. "כלכליסט" פנה למשרדי הממשלה נבחרים בניסיון להבין את השלכות התקציב ההמשכי על תפקודם.

כלכלה: "חוסר ודאות"

משרד הכלכלה אחראי על עידוד השקעות במשק להאצת הצמיחה. במסגרת ייעודו קיבל תקציבים רבים במסגרת חבילת הסיוע של הקורונה, אולם ללא תקציב יתקשה לקדם צעדים חדשים. "יהיה קשה מאוד להוציא תוכניות חדשות כעת", אומר מנכ"ל המשרד דוד לפלר. לדבריו, "כל עוד הקורונה ממשיכה, היא 'סיבה' הגיונית להשתמש בקופסאות חוץ־תקציביות. זה לא מצב אידיאלי, כל פעם זה עוד נתח ועוד סיכום, זה לא נותן ודאות לכל השנה. הבעיה הכי גדולה זה חוסר ודאות, קשה לתכנן כשאתה לא יודע כמה תקציב יהיה". מי שמשלמים את המחיר, לדבריו, הם שני סקטורים עיקריים – "במסגרת החוק לעידוד השקעות הון אנחנו בודקים אם המפעלים עומדים בקריטריונים של יצוא, פריפריה וכו'. אנחנו יכולים לאשר שהם עומדים בקריטריונים, אבל לא יודעים בהכרח מתי יקבלו תקציב. בכל הנוגע לפיתוח אזורי תעשייה – מדובר בתהליך ארוך, בעיקר בפריפריה ובמגזר הלא יהודי, צריך לבחון את האזור, לעשות תכנון, ופתאום הכל נתקע. הרשויות הערביות משוועות לאזורי תעשייה. לזמן יש מחיר, זה שוק שצמא לעזרה מיידית והעזרה מתעכבת".

ביטחון וצה"ל: "אנו בערפל"

משרד הביטחון באופן מסורתי נפגע פחות מקיצוצים תקציביים אולם גם הוא סובל מאוד מתקציב המשכי – התלות הגדולה במשרד האוצר, חוסר היכולת לקדם פרויקטים חדשים בתחום המינהלתי והסמי מבצעי. "הבעיה העיקרית בתקציב ההמשכי היא שאתה לא יכול לעשות התקשרויות בצורה נורמלית – אתה לא יכול לקבל החלטות מבלי שיש לך מישהו במשרד האוצר ש'יושב לך על הראש'. זה עובד אבל זו בירוקרטיה מאוד מסורבלת", אומר ל"כלכליסט" גורם בכיר במערכת הביטחון. "מעבר לכך, אתה לא יכול לעשות עסקאות כלכליות טובות, במיוחד לא עסקאות ארוכות טווח. למשל במיירטים של כיפת ברזל, אתה יודע שאתה לא יכול לסגור עם רפאל עסקה ארוכת טווח שמאפשרת מחיר זול יותר ומסדרת לרפאל ודאות תזרימית, אתה לא עושה עסקה כדאית. רמת הוודאות שלך יורדת". לדברי אותו גורם, "בסוף דצמבר מערכת הביטחון אמורה להיות עם פקודת עבודה פיקס לשנה הבאה ואנחנו עוד עם ערפל לגבי מסגרת העבודה של כל המערכת ושל צה"ל. אם ב־2020 הבטחנו לעשות קסמים ואז אמרנו ב־2021 יבוא תקציב ונעשה עד אז פליקפלקים, אנחנו מתחילים עוד שנה עם הדבר הזה שהוא מתסכל".

חינוך: מכה בשנה הבאה

במשרד מעט רגועים יותר לכאורה בכל הנוגע לתקציב ההמשכי מכיוון שכל תוכניותיהם לשנת הלימודים הנוכחית כבר אושרו, שכן במידה רבה שנת התקציב אינה מסונכרנת עם שנת הפעילות במשרד החינוך. אולם שם גם טמון הקושי העתידי של המשרד. בתרחיש האופטימי ביותר, אם תקום ממשלה אחרי הבחירות יאושר תקציב 2021 רק לקראת חודש יוני. זה בדיוק השלב שבו אמור משרד החינוך לסיים את ההיערכות שלו לקראת שנת הלימודים הבאה, כל עיכוב יצור אתגרים משמעותיים למשרד. כ־90% מתקציב המשרד מוקצה לשעות לימוד, כלומר בעיקר שכר מורים. קיצוצים אפשריים יגיעו ל־10% הנותרים שהם תוכניות כמו בתי הספר של החופש הגדול, סיוע בלימודים לילדים חולים בביתם, הסעות רפואיות וכו'.

רווחה: פגיעה בשירותים

במשרד העבודה והרווחה אומרים שהפגיעה תהיה בעיקר בשירותים בקהילה, כלומר לא במסגרות חוץ ביתיות (מוסדות עם לינה). זה אומר שלא ייפגעו פנימיות, מעונות, הוסטלים וחלופות מעצר לנוער בסיכון, מעונות הוסטלים ודירות לאנשים עם מוגבלויות, ומעונות לנשים נפגעות אלימות וילידיהן. אלא שבמשרד זה גם פגיעה במסגרות הפחות רגישות היא רגישה מאוד. תוכניות שעלולות להיפגע במקרה של תקציב המשכי הן תוכניות לטיפול במשפחות, שירותי פנאי לאנשים עם מוגבלות, צמצום תוכניות גמילה מסמים, צמצום תוכניות וסדנאות לילדים בסיכון.

אנרגיה: בלי פרויקטים חדשים

המשרד, כמי שאחראי על המשאבים הטבעיים (מלבד המים) אמור לקדם התייעלות של רשויות ומפעלים. אבל מדובר במהלכים חיוניים אך לא דחופים מה שמוריד את הפרויקטים החדשים שלו לתחתית סדר העדיפויות למרות שלעתים הם יכולים להביא להאצה של פעילות המשק. "עבודת משרד האנרגיה הופכת להרבה יותר מסורבלת והרבה פחות יעילה, נכון שהגדילו את התקציב ההמשכי אבל המנגנונים לא מאפשרים עבודה סבירה. גם ככה ממשלה זו מערכת לא פשוטה. בתקציב המשכי ועוד בממשלת מעבר צריך עוד אישורים, צריך ועדת חריגים, משרד המשפטים וכו'", אומר מנכ"ל המשרד אודי אדירי.

לדבריו, "כל הקשיים הבירוקרטיים לוקחים הרבה מאוד זמן ופוגעים באפקטיביות. בגלל שאנחנו בלי תקציב מאוד קשה להוציא לדרך פרויקטים חדשים. פרסמנו לפני חודש בערך תוכנית לאומית להתייעלות אנרגטית. היינו צריכים לפרסם אותה ב־2020. עבודת מטה, שיתוף ציבור וכו' אבל היא תיתקע. גם פרויקטים שמאיצים את הכלכלה כמו תמיכה ברשויות מקומיות שעושות בינוי יותר יעיל, תמיכה בעסקים שמתייעלים וכו'. הבעיה שלנו היא היכולת להתחייב".

בינוי ושיכון: שכונות ייתקעו

אמנם פעילות הליבה של משרד הבינוי והשיכון ופרויקטים שכבר מתנהלים ימשיכו להתנהל, אולם הבירוקרטיה שבתהליכי אישור התקציב ופרויקטים שמחייבים אישורים חדשים מצד האוצר עלולים כעת להיתקע גם אם יביאו בסופו של דבר לעלייה במחירי הדירות. ״משמעות אי העברת תקציב מדינה והמשך עבודה עם תקציב המשכי מתבטאת בעיקר ביצירת התקשרויות חדשות בשל האישור הפרטני שנדרש ממשרד האוצר. כמו כן, הוצאה לפועל של תוכניות חדשות מוטלת בספק", אומר מנכ"ל המשרד יאיר פינס. "הדבר החשוב ביותר הוא לוודא כי ועדות החריגים מאשרות פעולות הכרחיות וקריטיות בתחום הדיור והשיכון כגון: עבודות פיתוח וקדמי מימון להקמת שכונות חדשות, סבסוד פיתוח ומענקים בפריפריה, סיוע בשכר דירה ורכש דירות דיור ציבורי, הגרלות המשך של דיור בהישג יד בתוכניות השונות, הלוואות לחסרי דירה, מענקים ליישובים ערביים במסגרת תוכנית 922 ועוד. המשך סדיר ושוטף של פעילות זו נוגע ליום יום של כלל אזרחי ישראל". לדבריו, "בנוסף, לצערנו קיימת גם ירידה בפעילות בתחזוקת הדיור ציבורי".

תאונת דרכים צילום: גיל נחושתן

תחבורה: "פגיעה בבטיחות"

במשרד התחבורה עיקר הפרויקטים הם ארוכי טווח, אולם גם תקציבים שמחולקים במהלך השנה מחייבים את אישור משרד האוצר, ויוצרים מתיחות בין המשרדים לא פעם. תכנון ואחזקה של שבילים בפריפריה למשל, לא יקודמו בשנה הקרובה.

"המשרד מבצע פרויקטים ארוכי טווח שמתוקצבים בהרשאות להתחייב. משמעות הדבר שמצד אחד, פרויקטים בביצוע לא ייפגעו אולם מצד שני פרויקטים מתוכננים מוכנים, ביצועם יתעכב בשל היעדר תקציב", אומר מנכ"ל המשרד עופר מלכה. לדבריו, "בתחום התשתיות ייפגעו התמיכות של משרד התחבורה בפרויקטים עירוניים ובמוקדי סיכון שמשמעם פגיעה בבטיחות בדרכים. לעומת העלייה באורך הכבישים בישראל ישנה ירידה תלולה בתקציב האחזקה שלהם,

דוגמה טובה לכך היא אי העברת תקציבים לשיפור מעקות הבטיחות כדי למנוע פגיעה קשה ברוכבי אופנוע וחוסר בתקציבים לטיפול בכבישים אדומים ושיפור תשתיות חסרות בפריפריה ובישובי המיעוטים". לדבריו, "אנו נתקלים במחסור התקציבים לתוספות שירות מה שלא מאפשר הוספת אוטובוסים לתשתיות שהוקמו, פגיעה ברמת השירות בשכונות חדשות שמאוכלסות ונוצר עיוות שיש נתיבי תחבורה ציבורית אבל אין מה להסיע עליהם בשל מגבלות תקציב".

פנים: "כדור שלג משתק"

המשרד אחראי על תקצוב וסיוע לרשויות המקומיות. אם יש משהו שמשבר הקורונה לימד – זו החשיבות של השלטון המקומי וההשפעה שלו על חיי האזרחים. כל עוד משרד הפנים לא יודע כמה הוא יכול לסייע, הרשויות לא יודעות איזה וכמה שירותים הם יכולים לתת לתושבים. "חוסר הוודאות המתמשך של שנתיים ממש משתק. התכנון שלנו הוא אסטרטגי, כשאין ודאות שלטונית או תהליכית בפועל מקצצים לך את הכנפיים האסטרטגיות ואתה חוזר ליום יום. מרגע שלא יודעים מה תקציב המדינה, אנחנו לא יכולים לשדר לרשויות המקומיות מה התקציב שלהן", אומר גורם בכיר במשרד הפנים. "הרשות לא יכולה לאשר פרויקטים או פעילויות. זה כדור שלג שאין לו סוף". לדברי אותו גורם, "אלה תהליכים מייגעים, אתה לא יודע מה יהיה מצב הרוח של ועדת החריגים, מי היה לפניו, מה קורה עם שאר המשרדים. 1/12 הוא של כלל הממשלה. אם יש הסלמה ביטחונית, יכול להיות שכל הסכום יילך למשרד הביטחון, איך אתה יכול לעבוד בסיטואציה כזו?"

מדע: בלי מחקרים חדשים

משרד המדע אחראי על פיתוח המחקר בתחומים שיכולים לתרום להאצת המשק, שיתופי פעולה בינלאומיים וצמצום פערים בחברה דרך קידום תעסוקה איכותית בתחום. בפועל השר והמנכ"לית החדשים מוגבלים ביכולת שלהם לקדם תוכניות חדשות. לדברי מנכ"לית המשרד שי־לי שפיגלמן, "המשרד מוציא בשנה כ־150 מיליון שקל על מחקרים בתחומי בריאות, קורונה, על מכוני מחקר, אקדמיה וכו'. השנה לא יהיה לי כסף לכל מוסדות המחקר. לא יהיה גם תקציב לשיתופי פעולה בינלאומיים – קולות קוראים, כנסים, פרויקטים. רצינו לקדם למשל שיתוף פעולה עם בחריין. לראשונה נחתם הסכם עם שבדיה, יש לנו הסכם עם איטליה להקים מעבדת חדשנות בתחום הבריאות, אך אנו לא יכולים לעשות את זה. כל הפעילות הבינלאומית לא יכולה להתחדש".

שוויון חברתי: "נדחים בוועדה"

המשרד לשוויון חברתי אחראי על קידום אוכלוסיות האזרחים הוותיקים, הצעירים, הנשים והמיעוטים, בכך אמנם קיבל מעט כלים לפעול במסגרת משבר הקורונה אך קל לדחות פעילות חדשה שלו מאחר ואינה "דחופה". לדברי מנכ"לית המשרד יעל מבורך, "המצב התעסוקתי בתקופת הקורונה השתנה דרמטית, במיוחד לאנשים שבאוכלוסיית סיכון, ותוכניות שהן ממש מהותיות בעיניי יש לגביהן אי ודאות תקציבית ענקית. יש מכרז באוויר, עבודה מול עובדים ומעסיקים להשמות של עובדים ותיקים ולא יודעים אם נוכל לנעול את המכרז ולבחור ספק. אי הוודאות לגבי המסגרת המשרדית מאוד בעייתית". היא מוסיפה ש"במסגרת ועדת החריגים יש ניסיון לרסן הוצאות. תשתיות לכאורה פחות נפגעות כי מדובר באבני דרך של החלטות שכבר התקבלו, הביטחון, סיוע חירום פחות נפגע באופן טבעי. דווקא הפעילויות היותר חברתיות נדחות בוועדת החריגים".