האישום שחושף: כך נראה הסיוט של המשקיעים

את כתב האישום החמור שהגישה אתמול (ד') הפרקליטות לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד בעל השליטה וחמישה בכירים לשעבר בקבוצת בזק, אפשר לתמצת במשפט אחד: התגשמות חלום הבלהות של המשקיעים בבורסה. שלוש פרשיות שמתוארות בכתב האישום, פרי חקירה של רשות ניירות ערך שנפתחה ביוני 2017, משרטטות תמונה קודרת של ממשל תאגידי רקוב ומושחת בהנהלת אחת החברות הגדולות והמובילות במשק, שכספי חסכונות הציבור מושקעים בה.

מאחורי הניסוחים המשפטיים וההסברים המפותלים יש לתביעה, מחלקת ני"ע בפרקליטות מיסוי וכלכלה, תזה פשוטה. בעל השליטה בקבוצת בזק, שאול אלוביץ', עשה בקופת החברה הציבורית כבשלו. כדי לשרת את ההלוואות הגבוהות שהחברות הפרטיות שלו לקחו מהבנקים, שעמדו על כ־900 מיליון שקל, הוא רקח עסקת בעלי עניין מפוקפקת למיזוג חברת בזק עם yes, שאותה דאג לאשר במרמה במוסדות החברה, ובהמשך פעל לעוות את הדו"חות, כדי להוציא ממנה עוד ועוד כספים.  

צילומים: אוראל כהן, טל שחר, דנה קופל, אתר החברה

צילומים: אוראל כהן, טל שחר, דנה קופל, אתר החברה

אלוביץ' לא היה יכול כמובן לעשות את זה לבד. הוא נעזר בשורה ארוכה של מקורבים שהחזיקו בעמדות מפתח בכירות בחברה – בנו אור שכיהן כדירקטור; עמיקם שורר, יד ימינו בקבוצת החברות הפרטיות יורוקום שבאמצעותה שלט בבזק, ב־yes ובחלל תקשורת; מזכירת חברת בזק והממונה על האכיפה הפנימית, עו"ד לינור יוכלמן; מנכ"ל yes, רון אילון; וסמנכ"ל הכספים של yes, מיקי ניימן – כדי לנווט את ההחלטות וההכרעות לנקודה שטובה אולי לאינטרסים הכספיים האישיים שלו, אבל לא בהכרח של החברה.

וזה הסיוט של כל משקיע – מקטן ועד גדול – בחברה ציבורית. החשש שבעל השליטה ואנשי שלומו בחברה, יעדיפו את טובתם האישית על פני טובת החברה, ובכך תיפגע השקעתם. וכשהבורסה מבוססת על אמון של משקיעים בשיטה, בממשל התאגידי בחברות, בהגינות ההחלטות – התנהלות כזאת, ככל שבית המשפט ירשיע את המעורבים, היא פגיעה בקודש הקודשים של שוק ההון.

"בטן מזומנים"

כתבי האישום נוגעים לשלוש פרשיות שחקרה מחלקת החקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ני"ע. כאשר בפרשייה נוספת שנחקרה ביחד עם המשטרה (תיק 4000), שהתפצלה מתיקים אלה, הוגש בינואר כתב אישום על עבירות שוחד נגד ראש הממשלה ושר התקשורת לשעבר, בנימין נתניהו, שאול אלוביץ' ואשתו איריס אלוביץ'. גם פרשייה זאת נוגעת להתנהלותו של אלוביץ' בקבוצת בזק, ולכך ששיחד את נתניהו כשר התקשורת כדי לזרז את אישור העסקה.

פרשיית בזק הראשונה שבעקבותיה הוגש נגד אלוביץ', אילון וניימן אישום על עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירות דיווח לפי חוק ני"ע ומרמה והפרת אמונים בתאגיד, נוגעת להוצאה במרמה של 118 מיליון שקל. בכתב האישום היא נקראת פרשת התזרים. אלוביץ', אילון וניימן הוציאו את הכספים מקופת בזק לטובת החברות הפרטיות של בעל השליטה אלוביץ', כדי לסייע לו לפרוע חובות. הכספים הם תמורה נוספת ממכירת מניותיו של אלוביץ' ב־yes לבזק בעסקת בעלי עניין משנת 2015, שהיתה מותנת ביעד תזרים מזומנים חופשי. עסקה שאלוביץ' קיבלה עבורה כ־880 מיליון שקל, ורצה לקבל את התמורה המקסימלית הנוספת – 170 מיליון שקל.

כדי לעמוד ביעד תזרים המזומנים שנקבע, פעלו אילון וניימן מול ספקי yes – באמצעות הקדמת חלק מהתשלומים, דחייה שלהם או סיוע בקבלת הלוואה מאחרים על חשבון כספים עתידיים. בצורה זאת הם יצרו בין 2015-2017 מעין "בטן" מזומנים, שהעידה לכאורה על חוסן כלכלי וביצועים טובים שמאפשרים לאלוביץ' לקבל עוד כסף. אלא שפועל, כך כתב האישום, זה היה סוג של "בלוף", כדי שבשנים הרלוונטיות המספרים בדו"חות יתיישרו בדיוק עם היעדים בהסכם.

התוכנית לעמוד ביעד שטוב לכיסו של בעל השליטה הוסתר מדירקטוריון yes ורואי החשבון וגרמה בפועל לעיוות הדו"חות. המשחק עם התשלומים, לטענת הפרקליטות, היה מניפולטיבי ולא בהכרח טוב לאינטרסים של החברה. וגם אם כן, הרי שמה שעמד מאחוריו הוא לא רצון של אלוביץ' להוציא עוד כסף מ־yes. מה שהפרקליטות מכנה בכתב האישום: תוכנית תרמיתית.

עד כמה רואים בפרקליטות בחומרה את המעשים, ניתן להבין מההחלטה להאשים את המעורבים בקבלת דבר בנסיבות מחמירות – עבירה של עד 5 שנות מאסר. "הנסיבות המחמירות כוללות את מעמדם הבכיר; את הסכום הגבוה שהתקבל כתוצאה ישירה מהתוכנית המרמתית; את היקפה הרחב של התוכנית המרמתית; את תחכומה ואת השיטתיות שבה בוצעה; את הסתרת התוכנית המרמתית ממוסדות בזק ומרואי החשבון; את העובדה שהעבירות בוצעו אגב ביצוע עבירות נוספות; את הפגיעה שנגרמה לבזק – חברה מרכזית במשק; ואת הפגיעה שנגרמה לציבור המשקיעים בה בשל התכנית המרמתית.  

"לנסיבות אלה מצטרפות בעניינו של אלוביץ'", נכתב, "גם הנסיבות המחמירות הבאות: ביצוע העבירות תוך הפרה בוטה של חובות האמון שלו כנושא משרה בבזק; העובדה שהוא רתם נושאי משרה בכירים ב־yes לביצוע עבירות לטובת האינטרסים הכלכליים שלו; העובדה שניצב בניגוד עניינים מהותי בין עניינו האישי בקבלת הכספים ליורוקום לבין תפקידיו בבזק; ובכך שלא גילה למוסדות בזק על אודות קיומה של התוכנית המרמתית".

הפרשייה השנייה והשלישית עוסקת במרמה של אלוביץ' ומקורביו מול הוועדות הבלתי תלויות שהקימה בזק כדי לאשר עסקאות בעלי עניין שבהן רצה. זאת תוך הדלפה של מידע עסקי רגיש לצד השני בעסקאות – חברות פרטיות בשליטתו. מדובר גם כאן בעסקת בזק-yes וכן בעסקת חלל תקשורת-yes שהיו שוות לאלוביץ' כ־2 מיליארד שקל בסך הכל.

על פי כתב האישום במרץ 2015 פעל אלוביץ' כדי לאשר עסקה שבמסגרתה הוא מכר את המניות של ב־yes לבזק ב־1.05 מיליארד שקל וכך מיזג את שתיהן. את העסקה היה צריך לאשר בשני ראשים: מול דירקטוריון בזק הציבורית, ומול משרד התקשורת. מול משרד התקשורת, לפי כתב האישום בתיק 4000, פעל אלוביץ' לשחד את השר, ראש הממשלה בנימין נתניהו, כדי לאשר ולזרז את אישור העסקה.

מול הדירקטוריון של בזק, שהיא הצד השני של העסקה ורצה לשלם גם שפחות, הוא הפעיל את המקורבת אליו, מזכירת החברה יוכלמן, כדי שתדליף לו, לבנו אור, וליד ימינו שורר מידע מהדיונים של ועדת דירקטורים שהוקמה כדי לבחון את כדאיות העסקה. יוכלמן הדליפה מידע – מצגות, מיילים, ולפעמים העבירה דיווחים בשידור חי – מהוועדה, כדי שאלוביץ' יוכל לשלוט בתהליך. לאור העובדה שהחוק מחייב את אלוביץ' לא להיות מעורב בעסקה שיש לו עניין אישי בה, הפעולות גרמו לפגיעה במהלך התקין של הוועדה וגרמו לקבל במרמה את האישור לעסקה. 

אביב גלעדי, יואב גרוס ואלי עזור. ספקים להם yes עיכבה תשלומים צילום: אוראל כהן, יח"צ, אתר החברה

"מזרחי 2"

הפרשייה השלישית היא מרמה מול הוועדות הבלתי תלויות בעסקת חלל תקשורת-yes. חלל תקשורת היתה חברה נוספת בשליטת אלוביץ'. היא סיפקה ל־yes שירותי לוויינים. במהלך 2016 היתה אמורה yes לעבור לעבוד מול לווין חדש – עמוס 6 – אך זה התפוצץ על קן השיגור. בשל כך נאלצה yes לחכור מקטעי לווין אחרים, ואחת האפשרויות היתה להאריך חוזה מול חלל תקשורת בעסקה בהיקף של כ־900 מיליון שקל.

בשל העובדה שמדובר בעסקה שלאלוביץ' היה עניין אישי בה, הוא החזיק בשליטה גם בחלל וגם בבזק שהחזיקה ב־yes, הוקמה ועדת דירקטורים לבחון את העסקה. גם כאן היה אמור אלוביץ' לא להיות מעורב לאור ניגוד האינטרסים שלו. יוכלמן והאלוביצ'ים פתחו קבוצת וואטסאפ "מזרחי 2" (על שם מנכ"ל בזק כיום, דודו מזרחי). בקבוצה הם התכתבו עם יוכלמן על המו"מ, והתייעצו על האופן הנדרש להוביל את חלל ויס לעסקה. יוכלמן העבירה לשניהם מיילים של הוועדה שכללו מידע עסקי רגיש ואף קיבלה הוראות איך לנווט את דיוני הוועדה.