חקיקה תיאורטית, פער אמיתי: הוויכוח על עלות חינוך חינם חושף איכות ירודה של מעונות

שלוש הצעות החוק להענקת חינוך חינם לגיל הרך (גילאי 3-0) נדונו בשבועיים האחרונים בכנסת. בדיון בהן ביום שני נחשפו כמה דברים מעניינים. למשל, ההערכות לעלות חינוך חינם לגילאים אלה והפערים העצומים ביניהן.

מרכז המחקר והמידע של הכנסת מעריך את העלות ב־9 מיליארד שקל לשנה ואילו הערכת האוצר ומשרד החינוך עומדת על 20-14 מיליארד, כלומר כפול. היבט נוסף הוא אזהרה שמגיעה מהאוצר כי העברת מעונות היום למשרד החינוך תחבל ביכולת לעודד באמצעותם תעסוקת נשים.

ח"כ אורלי פרומן, מיוזמי החוק, ושר החינוך יואב גלנט. 5% מממוצע ה־OECD צילום: ליהיא בר-נוי, אבי מועלם

על פי שנתון החינוך של ה־OECD, ההוצאה הציבורית הלאומית בישראל לילד בגילאי 3-0 היא 450 דולר לשנה. היא האחרונה ב־OECD ועומדת על כ־5% מהממוצע במדינות המפותחות (8,300 דולר). זאת, למרות ההסכמה הרחבה במחקר כי חינוך לגיל הרך הוא בעל ההשפעה הגדולה ביותר על עתיד הילד והישגיו. הסבסוד למעונות היום עמד ב־2019 על 1.2 מיליארד שקל.

מעונות היום הוקמו במשרד העבודה והרווה כסידור לילדים של אימהות עובדות. במשך שנים עולה הדרישה להעביר אותם למשרד החינוך בהיותו המשרד המתמחה בכך. ביולי 2019 אף נתן ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטחת בחירות שכך יקרה. בפועל המהלך מסוכל כל פעם מחדש. הסיבה היא ששרי העבודה והרווחה מתנגדים לצמצום סמכותם, ושרי החינוך דורשים לקבל עם המעונות תוספת תקציב של מיליארדים.

ביום רביעי שעבר אישרה מליאת הכנסת בקריאה טרומית שלוש הצעות חוק של אורלי פרומן מיש עתיד-תלם, מרב מיכאלי מהעבודה ויו"ר מרצ ניצן הורוביץ לקבוע חינוך חינם לגילאי שלושה חודשים עד שלוש שנים. זה מסוג החוקים שבגלל העלות הגבוהה סיכוייהם להשלים חקיקה נמוכים מאוד. בעקבות פיזור הכנסת יהיה צורך בכנסת הבאה להתחיל בחקיקה מחדש. ביום שני דנו בהצעות בוועדת החינוך. פרומן הסבירה ש"מדינת ישראל צריכה לאפשר לכל תינוק חינוך איכותי מפוקח ומקצועי מרגע הלידה". לדבריה, זה גם ירחיב את השתתפות ההורים בשוק העבודה.

צילום: עמית שעל

לדיון, רגע לפני פיזור הכנסת, לא היתה שום חשיבות מעשית אבל נחשפו בו שתי מחלוקות מעניינות. אחת היא לגבי עלות אספקת חינוך חינם לכל האוכלוסייה. מרכז המחקר והמידע של הכנסת הכין לקראת הדיון, בהזמנת פרומן, נייר מפורט בנושא. הממ"מ מעריך שלפני הקורונה היו 440-390 אלף ילדים בגילאים אלה במסגרת טיפולית: 115 אלף במסגרות מפוקחות ומסובסדת בידי המדינה, 125 אלף במעונות פרטיים וכ־200 אלף עם מטפלות ובני משפחה.

הממ"מ חישב כי הכנסת כל הילדים למסגרת מפוקחת בשכר הלימוד הנוכחי תדרוש תוספת של 3.5 מיליארד שקל לתקציב הקיים, והכנסתם למסגרות בחינם תעלה 9.2 מיליארד, כלומר תוספת של 8 מיליארד שקל מהמצב כיום. בניית תוספת מעונות ל־300 אלף ילדים כרוכה בהוצאה חד פעמית של 13.5 מיליארד שקל.

אלא שמנהל אגף תקציבים במשרד החינוך דודו מזרחי ורפרנטית חינוך באגף הקציבים אורלי ליימן עייני מסרו הערכה אחרת: 20—14 מיליארד שקל, בהתאם לרמת השירות. ליימן עיני גם העריכה את עלות הקמת מעונות היום הנוספים ב־10 מיליארד שקל.

את ההסבר לפערים בתחשיבים אפשר למצוא בדברי מזרחי כי "אי אפשר להעביר את השירות למשרד החינוך ברמתו הקיימת. המשרד עוסק בחינוך ולא בבייבי סיטר". כלומר התחשיב של משרד החינוך מבוסס על משכורות לגננות ולא למטפלות ועל יותר אנשי צוות ופיקוח .

מעניינת לא פחות ההסתייגות שהביע האוצר מהעברת מעונות היום למשרד החינוך. ליימן עיני אמרה בוועדה שהמעונות מהווים דרך לעודד תעסוקת נשים. היא הזהירה שמבחינה משפטית לא בטוח שניתן היה לקבוע קריטריונים מעודדי תעסוקה גם במשרד החינוך. באוצר סבורים שאם מגדילים את תקציב מעונות היום יש להתמקד באוכלוסיות חלשות.