"הגרושה המזמרת", הקשיש החשוד כ"קוף" והנחת הסלב לאחים דיין

ההסדר קבע שהאחים ייעצרו ליומיים בשל חשש לשיבוש החקירה, בעוד ששמם ייאסר לפרסום למשך 45 יום. וכך, שני טייקונים המלווים בידי עורכי דין מובילים ויקרים, אחד מהם סמנכ"ל לשעבר ברשות המסים, קיבלו מה שבהחלט אפשר לכנות "הנחת סלב" בחסות רשות המסים ובית המשפט. "ההסכמה הייתה כחלק מחבילה שניתנה וגם לצרכי החקירה", הסבירה בשלב מאוחר נציגת המדינה בבית המשפט, "חבילה" כזו היא יוצאת דופן, ולא בכדי עתרו כמה כלי תקשורת, ובהם "כלכליסט" והכתב עמרי מילמן, בדרישה להסרת הצו.

"זו פריבילגיה שמנוגדת לחוק. זה מקרה שאפילו לא מגרד את תחתית המקרים הספורים והבודדים שבהם בתי המשפט נעתרו לבקשות חשודים בנימוק של נזק חמור לחשוד", טען עו"ד תמיר גליק ממשרד ליבליך מוזר גליק שייצג את כלכליסט. "יכול להיות שבנקודת זמן מסוימת לשני הצדדים נח שיהיה איסור פרסום, אבל בית המשפט לפי פסיקה עקבית וחדשה לא אמור לאשר עסקאות כאלה".

האחים איציק ואמיר דיין. טוענים כי החקירה הפלילית אינה מוצדקת צילום: אלכסנדר קורנר אוראל כהן

הביקורת של שופטת השלום ענת יהב שדנה בעתירה ושופטת המחוזי מעין בן ארי שדנה בערעור, לא איחרה לבוא: שתיהן פסקו כי ישנו חשד סביר לביצוע העבירות, ועל כן אין הצדקה לאסור את פרסום שמם. פומביות הדיון והאינטרס הציבורי בפרסום, גוברים על החשש לנזק שעלול להיגרם להם, פסקו שתיהן, כל אחת בתורה. יהב קבעה כי הנזק הזה "אינו שונה מכל חשוד אחר ששמו הטוב חשוב לו כגופו ממש", ובן ארי אף חידדה כי דווקא לנוכח מעמדם של האחים במשק, "נודעת חשיבות ליידע גורמים בנקאיים ולקוחות פוטנציאליים אודות החשדות". וסיכמה באמירה שראוי שתהדהד באוזני גורמי אכיפת החוק ושופטי המעצרים: "בית המשפט אינו מחוייב לאמץ הסכמה מעין זו ואינו פטור מבחינת הוראות הדין וזכות הציבור לדעת".

הגיבורה השנייה היא נוכחת–נפקדת בפרשה - גרושתו של האח הצעיר אמיר דיין. השניים מנהלים סכסוך גירושין מר החוסה תחת איסור פרסום. סנגורי הדיינים טוענים כי תחילת החקירה נעוצה באותו סכסוך, דרך עדינה לומר שהגרושה היא זו ש"פתחה" על האחים בפני הרשויות.

"זה יהיה מוגזם לומר שהמידע הוא בגין ריב משפחתי, ואתם נופלים לכל טעות ותופסים צד?", שאל עו"ד גבאי את סגן פקיד שומה חקירות ת"א יוני דוד, בדיון הארכת המעצר. "יכול להיות שהקטליזטור לבדיקה בגלל הסכסוך המשפחתי", ענה דוד, "אבל בסופו של דבר יש לנו ראיות חיצוניות לא מהגרושה ולא מהפרודה".

בדברים אלה הוא התייחס גם לאשתו לשעבר של איציק דיין. החשד המרכזי בפרשה קשור לאביה, ז'ק מלכה, אזרח צרפתי בן 90. על שם הקשיש, כך החשד, נוצרה נאמנות פיקטיבית ללא ידיעתו, שהנהנים ממנה הם אמיר ואיציק דיין, ואשר באמצעותה הם לכאורה הלבינו כספים בישראל. ברשות המסים חושדים כי בעת שנעשה בינם לבין הרשות הסדר מס בנוגע לקרן בשנת 2015, השניים לא דיווחו על הכנסות רבות מקרן הנאמנות ולא מסרו מידע מלא על מקור הכספים והיקפם. האחים חשודים כי רימו את רשות המסים והציגו מצג שווא לפיו נכסיהם הרבים מוחזקים בנאמנות על ידי מלכה, "אשר מתכחש לכך בכל תוקף", לדברי הרשות, וזאת כדי לחמוק מתשלומי מס.

מנגד, טוענים הדיינים כי לוו בידי מיטב המומחים שהציגו לרשות המסים את כל המסמכים והמידע הרלוונטיים, ונעשתה לנאמנות שומת מס מסודרת. לטענתם, המס הנמוך שנקבע לנאמנות שולם למדינה, וגם אם נעשתה טעות בגובה המס - ניתן לתקנה במישור האזרחי. הם חושבים שהחלטת המדינה להעביר את המחלוקת למישור הפלילי היא כוחנית ולא מוצדקת, וכי הסיפור יסתיים בהסדר כספי מול הרשות.

אלא שברשות המסים בטוחים שמאחורי הדברים היתה כוונה פלילית, ולראייה - האמירות הנוקבות של יוני דוד בבית המשפט: "פקיד השומה אישר את ההסדר על סמך מיצגים שקריים", טען דוד, "כשהוגש דו"ח הנאמנות, בעצם 'גיירו' סכום של כמיליארד שקל, כ־182 מיליון יורו, והם הלבינו את זה... בעצם הם יכולים למשוך כסף ללא מס בסכום של 182 מיליון יורו, כאשר על כל זה שילמו 2 מיליון שקל מס. שורש הבעיה שכל הנאמנות היא פיקציה. היא גויירה בזיוף... ויש לי ראיות שהם הבעלים האמיתיים של כל החברות".

לבית המשפט הציגו החוקרים תמליל שיחה שערך אחד החוקרים בצרפתית עם מלכה. דוד סיכם את תפקידו בפרשה בביטוי מהעגה העבריינית: "הוא קוף" - כלומר אדם שעומד בפרונט ומסתיר את הבעלים האמיתי של הנכסים והכספים. הדיינים כופרים בחשדות אלה, אבל מה שבטוח, שבפרשה הזו, רב הנסתר

על הגלוי.