"ייקח לפחות 3 שנים להחזיר את המשק למסלול שבו היה ערב הקורונה"

"קיימת חשיבות מכרעת להעברת תקציב 2021 – העברת תקציב בתחילת השנה יכולה להוביל להבדל של 1% תמ"ג שלם, כ־14 מיליארד שקל", כך אומר בראיון ל"כלכליסט" פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל וחבר הוועדה המוניטרית.

לדבריו, "זה מה שמבדיל בין תקציב המשכי (תקציב מעבר שבו אסור לממשלה להוסיף כסף ולשנות סדר עדיפויות — א”פ) שהוא המשכי עוד מ־2019, לבין תקציב רגיל מאושר. הרי תקציב המשכי הוא תקציב מרסן. אי־הוודאות הפוליטית שיש היום לא מאפשרת להבין אם נתחיל את השנה עם תקציב מאושר או רק במהלך השנה". לפי החוק, תקציב המשכי אוסר על הממשלה לשנות סדרי עדיפויות וגם להגדיל ריאלית את התקציב (מעבר לתוספות אינפלציה וגם טייס אוטומטי שמובל בעיקר על ידי שיעור הריבוי הטבעי).

פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי. "החיסון יביא שינוי כיוון" צילום: עמית שאבי

מה החשיבות של תקציב רגיל?

"תקציב רגיל יאפשר את הגדלת ההוצאה האזרחית בתחומי החינוך, הבריאות והרווחה ואפילו הביטחון, אך גם לקבוע סדר עדיפויות – וזו הנקודה הכי חשובה כאן. לכן כל כך חשוב שהמערכת הפוליטית תתגבר על הקשיים ושיהיה תקציב. תקציב חייב להיקבע לפי צרכים ולפי השינויים שהמציאות מחייבת. זו הסיבה העיקרית מדוע כל כך חשוב שיהיה תקציב: שיתקיים דיון על סדר עדיפויות וההוצאה לא תיקבע באופן אוטומטי לפי מה שהיה בעבר. אחד האתגרים הגדולים בהסתכלות קדימה הוא ביצוע מאיצי צמיחה. לדוגמה, באירופה חתמו על הסכם שבו ניתנות הלוואות לפרויקטים שבהם יש מרכיב ירוק של 37% או מרכיב דיגיטלי של כ־20%. אצלנו גם מתוכננים מאיצי צמיחה אך ללא אישור התקציב הם לא יהיו. לכל מדינה יש רשימה משלה. הרשימה שלנו כוללת השקעות בתשתיות תחבורה ציבורית, בריאות דיגיטלית וטלה־רפואה, השקעה בתשתיות תקשורת מתקדמות, סיבים אופטיים, דיגיטליזציה. אם יהיה תקציב – יהיה אפשר להכניס אותן".

האם השקעות כאלה לא יכולות לסבך אותנו עם חברות דירוג האשראי אחרי שהחוב כבר זינק בקצב חסר תקדים?

"מדובר בהשקעות שלא מאיימות על דירוג האשראי משני טעמים: הן חד־פעמיות ובעיקר הן מאיצות צמיחה ולכן הן ישלמו על עצמן בטווח הארוך. יש כאן הזדמנות אחרי הקורונה לבצע השקעות כדי לשוב לצמוח. אני מקווה שנדע לנצל אותה".

תגובה מיידית לסגר

סטרבצ’ינסקי יציג הבוקר (ג') בכנס אלי הורביץ של המכון הישראלי לדמוקרטיה מחקר חדש על שוק העבודה בתקופת הקורונה.

האם שיעור האבטלה אצלנו לא גבוה יותר מזה של שאר מדינות ה־OECD?

"אחד ההבדלים בין ישראל לשאר המדינות היה אימוץ מודל החל"ת (תשלום דמי אבטלה עד יוני 2021 לאותם עובדים שהוצאו לחל"ת ולאו דווקא פוטרו — א”פ), ומהמחקר שלנו עולה כי אותם עובדים מגיבים באופן ישיר לסגרים. לדוגמה, שיא האבטלה בישראל – יותר מ־34% – נרשם באפריל במהלך הסגר הראשון. אך זה היה בנקודה קצרה מאוד בזמן, רק באמצע אפריל. ככל שהכלכלה נפתחה, המרכיב הזה של האבטלה – עובדים שנעדרו זמנית בגלל הקורונה לפי הגדרת הלמ"ס – הלך וקטן. וזו אחת המסקנות העיקריות של המחקר שלנו: מרכיב החל"ת באבטלה הוא גורם זמני שמגיב באופן ישיר לסגר. לעומת זאת, יש שתי קבוצות אחרות – קבוצת המובטלים (בלתי מועסקים) ואלו שלא משתתפים בשוק העבודה מאז תחילת משבר הקורונה – שהמאפיינים שלהן הרבה יותר בסיסיים וארוכי טווח. לדוגמה, המובטלים היו 3% והיום הם כבר 5% מאותה אבטלה רחבה. הלא משתתפים בגלל הקורונה היו כמובן 0% בתחילת המשבר והיום הם כבר עלו ל־2.5%. כלומר, יש תוספת פרמננטית של 4.5% שכולה נובעת מהתקופה הזו, להבדיל מהחל"תים שהם יותר זמניים ומחזוריים כתוצאה מהסגרים".

האם הצלחת לזהות מאפיינים ייחודיים לקבוצות המובטלים?

"בהסתכלות לפי חמישונים (שני עשירוני הכנסה יחד — א”פ) מתברר שהחל"תים יותר מרוכזים בחמישונים הגבוהים, כאשר משקלם בקרב החמישונים 3 ו־4 הרבה יותר גבוה ממשקלם באוכלוסייה – 37% ו־32% בהתאמה. כלומר, החל"תים שנמצאים באופן זמני יותר מחוץ לשוק העבודה, הם בעלי הכנסה גבוהה יותר. לעומת זאת, דווקא אלו שבחמישונים הנמוכים הם אלו שבקבוצות הבעייתיות שבהן האבטלה בעלייה והיא ארוכת טווח יותר. זה האתגר של המדיניות הממשלתית בתחום התעסוקה".

"חשוב לשלב הכשרה מקצועית"

שמענו הרבה ביקורות על מודל החל"ת. האם אתה שותף להן?

"בתחילת המשבר הממשלה נקטה מדיניות המבוססת על מענק לעובדים. היום היא דווקא מעודדת את הפירמות להשאיר עובדים (תוכנית שימור עובדים). אם השארת את העובדים, אז תקבל יותר כסף. בהסתכלות קדימה, התוכנית הזו נכונה יותר. עכשיו השאלה היא של יישום: אם התוכנית תיושם. יש תמריץ לשוב לשוק כמה שיותר מהר באמצעות תוכנית מענק העבודה (מס הכנסה שלילי) שפועל לפני המשבר ועכשיו זה לטובתנו. אך צריכים לתת הערכות אמיתיות: ההשפעה לא צפויה להיות גדולה (על האבטלה — א”פ). חשוב לשלב גם מערכים של הכשרה מקצועית, ובגלל שהאבטלה היא בקרב חמישונים נמוכים, לחזור לכלים שיש בתקציב. וזו בעצם הסיבה השלישית מדוע צריכים תקציב 2021".

חטיבת המחקר של בנק ישראל סימנה זה עשור לא רק את החשיבות העליונה של שילובם של חרדים וערבים בשוק העבודה, אלא גם רכישת כלים להגדלת הפריון שלהם ובכך להגדיל להם את השכר כדי שהם ייחלצו ממעגל העוני.

"חייבים לשכנע את החרדים ואת הערבים שהכניסה הנכונה לשוק העבודה היא דרך העשרת ההון האנושי. אם נצליח, לפי הערכות בנק ישראל נוכל לקבל תוספת צמיחה משמעותית מאוד של כ־0.5% לשנה וזה יכול להגיע לכ־15% תוספת תוצר. אבל הכל תלוי בהפעלת המדיניות הנכונה, ובטווח הארוך זה דרך החינוך: שינויים בתוך המערכת וגם תגבור תקציבים".

"התרחיש הפסימי השתנה"

האם בעקבות החיסונים שיניתם את התחזיות שלכם בנוגע לתוצר ולאבטלה?

"מודל התחזית שלנו השתנה: בעבר כל התרחישים היו מבוססי שליטה ברמת התחלואה (גבוהה או נמוכה). כעת הבסיס השתנה: זה יהיה מבוסס על מבצע חיסון מוצלח יותר או מוצלח פחות. כי גם החלטות סגירה או פתיחה יושפעו מהחיסון. מכל הכיוונים החיסון הפך למשתנה המרכזי, והוא הגורם להבדל בתחזיות השונות שאתה רואה. ובכל זאת, התחזית הבסיסית התבססה על חיסון שיהיה באמצע 2021, הנחה שלא היתה רחוקה מאוד מהמציאות. לעומת זאת, מה שכן השתנה הוא מה שכינינו 'התרחיש הפסימי', כי ברגע שיש חיסון, הסבירות של תרחיש פסימי יורדת מאוד, הצורך בסגרים פוחת והשליטה במחלה גדלה. זה נותן תקווה שהתרחיש הפסימי מאבד תוקף. התחזית האחרונה דיברה על שיעור צמיחה ב־2021 שנע בין 1% בלבד לכ־6.5%. אז התרחיש של 1% נראה רחוק יותר כי ביום שהחיסון יתחיל לפעול, נראה מיד שינוי כיוון בתוצר".

זאת אומרת שהמשק יחזור לעצמו בשנה הבאה?

"לא, ייקח לנו לפחות שלוש שנים לחזור לרמת הצמיחה או למסלול שהיינו ערב הקורונה. בנוגע לאבטלה יותר קשה לנבא – כי זה יהיה מאוד קשור למדיניות הממשלתית. לוקח זמן עד שמיישמים מדיניות תעסוקה וגם ההשפעה מבחינה כמותית היא יחסית קטנה".

האם בנק ישראל הצטרף לעמדה שהשמיע אתמול פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי של ראש הממשלה, לפיה יש כדאיות להגדלת חוב כי הריבית הריאלית על אותו חוב היא שלילית?

"לא הייתי אומר שזה 'כדאי' אלא שזה צו השעה. התגובה הנדרשת היא הגדלת ההוצאה וזה מגדיל גירעון – כי ההכנסות קטנות בגלל הירידה בתוצר – וזה מגדיל גם את החוב. אתה חייב לממן את ההוצאה הזו באמצעות חוב כי אתה לא יכול כעת להטיל נטל נוסף על האזרחים. המימון יגיע בהמשך. אך לא צריכים לשכוח: חוב משלמים וריבית משלמים גם, וזה דוחק החוצה הוצאה ממשלתית. ההמלצה להגדיל חוב איננה המלצה גורפת. כל עוד יש נגיף קורונה זה הגיוני. אחרי זה נצטרך לבדוק את הנושא מחדש – כך זה בכל העולם".