משבר הקורונה; הזדמנות לחשב מחדש את אסטרטגיית הפטנטים של החברה

 מוגש מטעם DUN'S 100

משבר הקורונה לא פוסח על אף תעשייה ומגזר, כולל תעשיית ההיי טק. בתחומים לא מעטים אנו חווים גל של חדשנות המעיד עד כמה המשפט necessity is the mother of invention נכון. ישנה פריחה של מיזמים ופעילויות במטרה לתת מענה ופתרונות למציאת חיסון, ביצוע בדיקות, ופתרונות לריחוק החברתי שנגזר עלינו במספר רב של תחומים, החל מדיגיטציה של תהליכי מסחר ולימוד, וכלה בכלים טכנולוגיים המסייעים בשמירה על הריחוק החברתי. כמו כן קיימת פריחה בתעשיות כגון casual gaming וכמובן, הזום ושאר פלטפורמות הוידאו קונפרנסינג.

בד בבד, אנו רואים גם האטה ואף עצירה במקרי קיצון של פעילויות שאינן הכרחיות והשפעה שלילית של אי הוודאות לגבי משך המשבר על פעילויות בתחומים רבים. כך למשל, בכל הקשור לדפוסי העבודה, ראינו כי חברת צ'ק פוינט דיווחה לאחרונה על שינוי במודל העבודה וההשקעה במשרדים חדשים וכי עובדיה יעברו למודל עבודה של יומיים-שלושה בשבוע מהבית, וזאת בעקבות חברות כמו לייבפרסון שהודיעה כי עובדיה יעבדו מרחוק באופן קבוע.

בדומה לשינוי אותו אנו רואים בדפוסי העבודה של חברות אלו במענה למשבר הקורונה, נדרש מקום לבחינת אסטרטגיית הפטנטים שלהן, ובחינת שינויים גם בתחום זה. כחלק מהתהליך, יש מקום לערוך בחינה מחודשת של ערך הפטנטים הרשומים של החברה ובדיקה האם המשך התחזוקה של כל תיק הפטנטים אכן הכרחי בתקופה מאתגרת זו. יש לבדוק מה המטרות לשמן מגישים פטנטים והאם אסטרטגיית הרישום שנבחרה משיגה מטרות אלו בצורה מיטבית, האם ישנם שלבים בתהליך הרישום עליהם ניתן לפסוח תוך כדי חסכון בעלויות אולם ללא התפשרות על איכות הפטנטים, ועוד.

אחד האתגרים הגדולים הוא כיצד ניתן לייעל את תהליכי רישום ושימור הפטנטים ללא פגיעה בערכם. הרי ברור שאם תקציב פעילות הפטנטים קוצץ, דרך אחת להתמודד עם הקיצוץ בתקציב היא ע"י הקפאת כל פעילות הנוגעת לפטנטים חדשים עד לשנת התקציב החדשה, או לחלופין, אי חידוש גורף של הפטנטים הרשומים שמועד חידושם הוא בחודשים הקרובים. ייתכן ובחירה בדרכים אלו תשיג את היעד התקציבי, אולם שתיהן תפגענה בערכו של תיק הפטנטים – הקיים (במידה ולא מחדשים פטנטים רשומים), או העתידי (אם לא מגישים בקשות חדשות).

לעומת זאת, בחינה קרובה יותר של מבנה ההוצאות של תיק הפטנטים יכולה ללמד כי ישנן פעולות אותן ניתן לבצע בצורה אחרת ובכך להשיג חיסכון ניכר בהוצאות.

עו"ד יואב אלקלעי צילום: עומר הכהן

כך לדוגמה, נכון לבדוק האם תהליך הרישום של הפטנט הינו היעיל ביותר מבחינה תקציבית. רבים נוטים לחשוב כי בתהליך המוכר של הגשת בקשה אירעית (פרוביז'יונאל – Provisional) ולאחר מכן הגשה של בקשת PCT ולבסוף הגשה במדינות הספציפיות בהן אנו מעוניינים כי הפטנט יירשם, העלויות מתפזרות על פני מספר שנים וכי זהו תהליך זול לניהול רישום הפטנט. כשמסתכלים על כלל התהליך מגלים כי לכל הפחות ישנה עלות עודפת של הגשת בקשת הPCT, ולכך יש להוסיף את משך הזמן הרב שעובר מהגשת הבקשה האירעית עד לסיום תהליך הרישום במדינות השונות, שיכול להגיע ל-5 שנים ואף למעלה מכך.

ישנן גם אפשרויות אחרות לפיהן ניתן לקדם את תהליך רישום הפטנטים באופן מואץ. בתלות במדינות בהן מבוקש הרישום של הפטנט, בבשלות ההמצאה ובצורך כי הפטנטים יירשמו במהרה ולא יהיו בשלב pending** במשך שנים רבות, יש להחליט האם להתחיל את התהליך באופן מואץ, או עם הגשת בקשה ארעית, ולבחון היטב את הצורך בהגשת PCT. במקרים רבים ובתכנון נכון, עלות תהליך רישום הפטנט במסלול המואץ תהיה זולה יותר מהחלופה ה שציינתי. בדרך כלל מסלול זה יאפשר שימוש במנגנון הPPH***, והתהליך יושלם מהר יותר, הן ברמת הפטנט במדינה מסוימת (ישראל או ארה"ב לדוגמה), והן ברמת משפחת הפטנטים (קבוצת הפטנטים במדינות שונות אשר כולם מגנים על אותה ההמצאה ומתבססים על תאריך ההגשה המוקדם ביותר של הפטנט הראשון במשפחה). חשוב לציין כי למרות שכלל העלויות במקרה זה צפויות אכן להיות נמוכות יותר, התהליך בכללותו צפוי להיות מהיר יותר ולכן העלות השנתית כשמשווים בין החלופות עלולה להיות גבוהה יותר. אם בתקופת חוסר וודאות זו קיים צורך לדחות עלויות במקומות בהן הדבר אפשרי, ייתכן והחלופה המקובלת עדיפה על אף תשלום "הפרמיה" של הבקשה האירעית ובקשת הPCT בעקבותיה.

כדאי באופן דומה גם לבחון את תהליכי הבחינה והקיבול של הפטנטים, ואת הצורך בהגשת בקשות ההמשך של פטנטים שהתקבלו, ואת והאופן בו מגישים בקשות המשך. גם כאן, בניהול נכון של תהליכים אלו, ובחירה בחלופה הנכונה ניתן לדחות עלויות או לחסוך בתקציב הפטנטים.

דוגמה נוספת לחיסכון מיידי קשורה לחידוש פטנטים ועלויות תיווך נוספות בתהליך רישום הפטנטים. הטיפול בהליכי רישום הפטנט מצריכים מקצועיות וידע רב. יחד עם זאת, ניתן ואף רצוי לקצץ את עלויות התיווך הכרוכות בניהול הליכים שונים. ניהול חידושי פטנטים הפך בשנים האחרונות למשימה אותה ניתן בנקל לבצע באופן עצמאי ולא דרך אותם המשרדים בהם הפטנטים נרשמו, ובכך לחסוך ואפילו בצורה משמעותית את העלויות הנלוות לחידוש הפטנט. בצורה דומה ניתן לבחון באילו עמיתים וספקי שירותים שונים משתמשים במהלך רישום הפטנטים, והאם ניתן לחתוך בעלויות אלו.

לחברות שברשותן תיק פטנטים משמעותי, ישנה אפשרות נוספת והיא לאכוף ולמסחר את תיק הפטנטים שלהם, ע"י מתן רישיונות לשימוש בפטנטים שלהם או מכירתם. בכך, לצד שורת ההוצאות של תיק הפטנטים, תצטרף גם שורת הכנסות מהפטנטים שתשפיע על מאזן פעילות הפטנטים שלהן ותתרום לרווחיות של החברה, וזאת על ידי מסחור של תיק הפטנטים שלהם. הפטנט מהווה נכס וניתן לתת רישיון להשתמש בו, או למכור אותו. בשני המקרים ההכנסה מהמסחור נכנסת כמעט במלואה לשורה התחתונה של הרווח הנקי של החברה, וזאת מכיוון שמדובר בהכנסה מנכסי החברה או מימוש שלהם.

הצד השני של מטבע זה הוא שבתקופה זו בה יותר חברות פונות למסחור הפטנטים שלהן, לחברות רבות כדאי לנצל זאת כדי לבחון רכישת פטנטים כחלק מאסטרטגיית בניית תיק הפטנטים. כפי שמשקיעים בפיתוח אורגני של תיק הפטנטים המבוסס על ההמצאות הקשורות לפעילות החברה, במידת הצורך ניתן לרכוש פטנטים מוקדמים בזמן אותם שרלוונטיים לתחום הפעילות של החברה הרוכשת. בעלים של הפטנט יכול להשתמש בכוחו של הפטנט בין אם הפטנט הומצא ע"י עובדי החברה ובין אם הוא נרכש מצד שלישי.

לסיכום, בתקופה זו בה חוסר הוודאות גדול ויש דרישה להתייעלות וחיסכון, נדרש בדק בית גם באופן בו מנוהלים הפטנטים שלכם. מלבד ההזדמנות לייעול והפחתת עלויות הטיפול בתיק הפטנטים, במקרים רבים ניתן אף לנצל את השינויים כדי לשפר את איכותו של תיק הפטנטים.

מאת יואב אלקלעי, עו"ד ועורך פטנטים, שותף בפירמת עורכי הדין ועורכי הפטנטים פרל כהן צדק לצר ברץ