האתגר הכפול של תלמידים עם מוגבלות

שנת הלימודים תשפ"א מהווה אתגר כפול למערכת החינוך בכל הנוגע להכלתם של תלמידים עם מוגבלות.

התיקון לחוק החינוך המיוחד, המוטמע השנה בהרחבה במערכת החינוך, מוביל לעלייה בשילובם של תלמידים עם מוגבלות מורכבת במערכת החינוך הרגילה, בהם תלמידים עם נכויות פיזיות קשות, נכויות חושיות (כגון עיוורון וחרשות), אוטיזם או תלמידים עם הפרעות קשב וריכוז המלווים בבעיות רגשיות ונפשיות מורכבות כגון חרדה או אילמות סלקטיבית. כאשר ברקע משבר הקורונה המשבש את ההתנהלות הטבעית של המורים במרחבי ההוראה והלמידה להם הורגלו, היכולת להכיל ולהיענות לצרכים הייחודים של תלמידים אלה במערכת הרגילה היא נקודה שיש לתת עליה את הדעת כחלק מהשינויים במערכת החינוך.

מורים שנאלצו לעבור להוראה במרחב המקוון או במרחבים המוגבלים במפגשים פנים אל פנים,  עדיין נדרשים לבניית תוכניות אישיות לתלמידים המשולבים בכיתותיהם.

אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק

בהלימה לחוק החינוך המיוחד, תוכנית לימודים אישית נבנית על סמך הכרות מעמיקה עם התלמיד ומידע חשוב מהורים ואנשי טיפול וחינוך מיוחד המתמחים בלקויות השונות. תוכנית זו מהווה בסיס לדרכי הוראה המספקות מענה שוויוני לכל התלמידים, הן מבחינת התנאים הפיזיים והן מבחינת סביבות ההוראה הייחודיות המותאמות ללקות הספציפית. כך לדוגמה, לילד היושב בכיסא גלגלים נדרשות התאמות במבנה הכיתה, בחצר ובשירותים, ילדים חרשים זקוקים למרחבים עם תקרות אקוסטיות המסייעים להם להתרכז בלימודים. לתלמידים על הרצף האוטיסטי נדרשת בנייה של סדר יום. לילדים עם חרדות והפרעות קשב וריכוז נדרשת מעטפת תמיכה והתייחסות אישית. התאמות אלה כוללות לא רק התאמות פיסיות, אלא בעיקר התאמות חברתיות, רגשיות ופדגוגיות.

השנה נפגמה הקביעות והרצף במערכת הלימודים, מתקיימות פחות ישיבות של צוותים בין-מקצועיים המתמחים בפתוח ובהטמעה של תוכניות לימודים מותאמות אישית כשם שמחייב החוק והמורים מתמודדים עם האתגר עם פחות במשאבים וללא ידע מובחן בתחום החינוך המיוחד.

בנוסף, הדאגה והחרדה של הורים לתלמידים עם מוגבלות מורכבת המשולבים במערכת הרגילה מתעצמת בשעת משבר והמורים בכיתות הרגילות נדרשים ליזום שותפות עם הורים המצויים אף הם לא פעם במשבר אישי וחרדה ביחס לילדיהם.

השותפות בין המורים להורים הורחבה

משיחות עם מורים בשטח עולה כי תקופות הסגר הארוכות הקשו עליהם בפיתוח קשר בין אישי רציף והכרות מעמיקה עם תלמידיהם וכפועל יוצא הם מתקשים לבסס קשר ותקשורת כפי שהיו רוצים עם תלמידים שיש להם צרכים מורכבים.

יחד עם זאת נקודת האור היא שבצל הקורונה גבולות המרחב הביתי והבית ספרי הטשטשו לא פעם וחלק מהמורים ניצלו את הסיטואציה להרחבת השותפות

בינם להורים, דבר הדורש אף הוא מיונות שאיננה ניתנת בשגרת ההכשרה של הכשרת המורים. שותפות זו מבוססת על שיתוף במשאבי ידע וביכולת לסייע לתלמיד ולפתח דרכי הוראה מכילות.

למורים בבתי הספר הרגילים חסר הידע בחינוך מיוחד ולכן חשוב שכבר בשנת ההכשרה יינתנו לכלל הסטודנטים להוראה, ולא רק ללומדים בתוכניות לחינוך מיוחד, ידע וכלים להתמודדות עם תלמידים עם צרכים מורכבים. כך עושה מכללת לוינסקי לחינוך זה כמה שנים. מורה בעל ידע הוא מורה שיוכל להתמודד טוב יותר עם שילובם של תלמידים אלה בימים כתיקונם כמו גם בימי משבר. 

מורה בעל ידע הוא מורה שתחושת המסוגלות שלו לסייע לתלמידים עם מוגבלות מורכבת גבוהה יותר. נדרש שינוי מהותי בהכשרת סטודנטים להוראה ובהכשרת מורים ותיקים בשטח ויפה שעה אחת קודם.