דעה
מה עוד ניתן לעשות בישראל לטובת אנשים עם מוגבלות?
למרות ההתקדמות ביחס לאנשים עם מוגבלות, חובה ליצור להם משרות ייעודיות. השילוב שלהם בארגונים ציבוריים וממשלתיים משפיע משמעותית על תהליך קבלת ההחלטות בכלל וגם לגביהם
היום אנחנו מציינים את היום הבינלאומי לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות. 15% מאזרחי ישראל בני 20 ומעלה (כ-800 אלף איש) הם עם מוגבלות תפקודית חמורה. בנוסף, 235 אלף ילדים לומדים בחינוך המיוחד. אם נרחיב את המעגל גם למשפחות המיוחדות, אלה שיש בהן בן או בת משפחה עם מוגבלות, נגיע למספרים עצומים. ועדיין – אין שום התייחסות לסוגיות הבוערות של האוכלוסייה הזו, בייחוד בתקופת החירום בשל מגיפת הקורונה.
החדשות הטובות הן, שכיום רוב העיסוק הציבורי הוא בשילוב של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה. לפני 6 שנים התחלתי את פעילותי בתחום הזה, מאז הצלחנו להעביר את החוק לשילוב של לפחות 5% עובדים עם מוגבלות בכל גוף ממשלתי שיש בו יותר מ-100 עובדים, שנכנס לתוקף בינואר 2017. מדובר בעשרות אלפי משרות לאנשים עם מוגבלות – בדיוק במקומות שבהם מתקבלות ההחלטות לגביהם.
וכיום, הנושא נמצא חזק על סדר היום הציבורי. כולם מדברים על השילוב בעבודה, אבל לצערי אין מספיק פעולות שעושים. כל נתוני הסקרים מעידים שהחברה הישראלית לא באמת משלבת ולא מכילה את אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות. יש הדרה שלהם, אפלייה והם סובלים מסטיגמות ודעות קדומות.
לשילוב יש היבטים רבים, אבל הכל מתחיל ונגמר בשילוב בשוק העבודה. מהיום הראשון לחיינו מכשירים אותנו להצליח בחיים ולעבוד: מערכת החינוך, צבא, אקדמיה ותחנות חיים נוספות.
אין מספיק נגישות לאנשים עם מוגבלות צילום: buffalo.edu אנשים עם מוגבלות לא מצליחים להשתלב בשוק העבודה בגלל סטיגמות ודעות קדומות שיש כלפיהם ובעיקר בגלל חסמים שחוקי המדינה מטילים עליהם.
הראשונים שהוצאו לחל"ת או פוטרו
הקורונה פגעה בכלכלה הישראלית, אבל היא הרסנית כלפי עובדים עם מוגבלות: עוד לפני התפרצות הקורונה, 52% מהאנשים עם מוגבלות חמורה בגיל 64-25 לא היו בכוח העבודה, לעומת 17% בשאר האוכלוסייה. אנשים עם מוגבלות היו הראשונים שהוצאו לחל"ת או פוטרו. הם גם האחרונים שיוחזרו לעבודה אחרי החזרה לשגרה. גם ההורים לילדים עם צרכים מיוחדים חטפו מכה כלכלית כפולה.
ממחקרים שנערכו לאחרונה (ע"י נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים), מעסיקים הוציאו לחל"ת עובדים עם מוגבלות פי 3.8 יותר מאשר עובדים שאין להם מוגבלות. בעוד ש- 11% מהעובדים בישראל הוצאו לחל"ת, 40% מהעובדים שיש להם מוגבלות הוצאו לחל"ת!
מאידך, יש את הקביעה הברורה של מבקר המדינה שהמשק מפסיד כתוצאה מאבטלה של אנשים עם מוגבלות 5 מיליארד שקלים כל שנה.
אנחנו דורשים ליצור משרות ייעודיות לאנשים עם מוגבלות, השילוב שלהם בארגונים ציבוריים וממשלתיים משפיע משמעותית על תהליך קבלת ההחלטות וגם על ההחלטות שמתקבלות לגביהם בכל תחום.
החוק שקובע "דיסריגארד"
חדשות טובות נוספות היא ההחלטה של שר האוצר ישראל כץ ושר הרווחה איציק שמולי, לתקן את החסם המרכזי בכניסה של אנשים עם מוגבלות לשוק העבודה: החוק שקובע "דיסריגארד" –משכורת שממנה שאנשים עם מוגבלות שמתחילים לעבוד מפסידים כסף, כשהם מתחילים לעבוד.
ההחלטה היתה להעלות את הסכום שממנו מתחילים לקחת לאנשים עם מוגבלות את הקיצבה מסכום נמוך ביותר של 3,800 שקל ל-5,300 שקל. היתרון בסכום הזה הוא שאנשים עם מוגבלות יכולים לעבוד במשרה מלאה בשכר מינימום בלי שתיפגע קיצבתם.
אבל, אנחנו דורשים להעלות את ה"דיסריגארד" שממנו מתבטלת הקיצבה לסכום של 15,000 שקל, פי 1.5 מהשכר הממוצע במשק.
נושא נוסף שנדרש לטפל בו הוא מיצוי הזכויות של אנשים עם מוגבלות. יש בישראל 9 משרדי ממשלה שמטפלים בהם, המשמעות היא אנדרלמוסיה רגולטורית, מדיניות לא מתואמת, סותרת בדרך כלל, עם טרטור שלהם.
חובה להקים מנגנון של "נקודת שירות אחת" לאנשים עם מוגבלות ומשפחותיהם מול המדינה, במטרה להבטיח מיצוי זכויות שלהם. אנשים עם מוגבלות לא מצליחים לדעת מה הזכויות שלהם, ומפסידים כסף שמגיע להם בדין.
המדרכות ושירותים חיוניים חסומים
מדהים שבישראל של 2020 חלק גדול ממוסדות המדינה, בתי הספר, המדרכות ושירותים חיוניים למעשה חסומים בפני אנשים שמשתמשים בכסאות גלגלים; וגם עיוורים; חירשים ואנשים עם מוגבלות קוגניטיבית.
זה בא לידי ביטוי בקיצוניות במשבר הקורונה: אין הנגשה של מצב החירום לאנשים עם מוגבלות ולילדים עם צרכים מיוחדים. אין הסברה בשפה פשוטה, מנוקדת או מונמכת של הסכנה או של הכללים. החוק קיים כבר, צריך רק לאכוף את חוק הנגישות ולהנגיש.
לצערי, כיום יש כ- 550 ארגונים שונים של אנשים עם מוגבלות שמייצגים מגזרים שונים. גם זה גורם לחוסר תיאום ופוגע במיצוי הזכויות של אנשים עם מוגבלות. יש להקים ארגון יציג אחד של אנשים עם מוגבלות לטובת מערכת יחסים שקופה ומיטבית עם ציבור זה.
לסיכום, אין שום ייצוג לצרכים מיוחדים בצוותי החירום, דבר שמביא להתעלמות מצרכיהם המיוחדים של כמיליון אנשים עם מוגבלות. אין מדובר כאן בהשקעה מטורפת ולא סבירה. רוב החוקים קיימים, פשוטים, אבל פשוט לא נאכפים. התועלת מאכיפה של תהיה עצומה ותביא להכנסות של מיליארדים למשק ולצמיחה.
הכותב הוא מייסד מיזם הפייסבוק והלינקדין "סיכוי שווה" לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה ובחברה. קישור לדף:https://www.facebook.com/sicuyshaveh/
