הקורונה העלתה את גירעון קופות החולים רק ב־5.5%

העלייה של 5.5% בלבד בגירעונות של קופות החולים במחצית הראשונה של השנה היא הנתון המפתיע שעולה מהדו"חות הכספיים של הקופות לחציון הראשו של 2020 — כי הרי מגפת הקורונה היתה צפויה להגדיל את הגירעון בשיעור גדול יותר. אבל הסיפור המעניין באמת הוא מי תרם לגירעון ומי הביא לצמצום בו. 

הגירעון הכולל של קופות החולים למחצית הראשונה של השנה הסתכם ב־984 מיליון שקל לעומת גירעון של 933 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בשורה התחתונה, רוב הגירעון נובע מההוצאות החריגות של בתי החולים של קופת חולים כללית.

כללית היא עוף מוזר בנוף הקופות, שכן זהו תאגיד שמבטח 54% מהישראלים אך גם מחזיק ב־14 בתי חולים — כשליש ממערך האשפוז בישראל. לפי הנתונים, כללית הציגה גירעון של 894 מיליון שקל במחצית הראשונה של השנה — עלייה משמעותית של כ־400 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה ב־2019. אלא שרוב העלייה נובעת מעלייה של של 346 מיליון שקל בגירעון במגזר בתי החולים של הקופה כתוצאה מהתפרצות הקורונה.

לפיכך, נטרול מערך האשפוז של כללית היה מביא לצניחה של יותר מ־35% בגירעון כלל הקופות, לרמה של 638 מיליון שקל — בעיקר עקב ירידה בצריכה של שירותי בריאות בגלל הסגרים. אבל אין סיבה לשמוח: במשרד הבריאות כבר מתריעים שבמחצית השנייה המבוטחים התנפלו על שירותי הבריאות והשלימו פערים, כך שבסוף השנה, הגירעון כנראה יזנק.

בנוסף, הגירעון התיאורטי הנמוך של הקופות במחצית 2020 מוסבר בעיקר בעודף התקציבי של מכבי, שהגיע ליותר מרבע מיליארד שקל בחציון, לעומת גירעון של 112 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

איך הצליחה הקופה השנייה בגודלה לצמצם גירעון ולעבור לעודף? מכבי הצליחה להוסיף לשורותיה כ־113 אלף מבוטחים נטו (מצטרפים חדשים בניכוי נוטשים) על חשבון כל שאר הקופות. מול כל הכסף שנוסף למכבי בגין המטופלים החדשים, ההוצאות לא רק שלא עלו באותו היקף אלא גם היתה ירידה דרמטית בהן.

פחות הכנסות מפעילות אלקטיבית

הקורונה גרמה לכמה תופעות מעניינות נוספות: קופות החולים, המחזיקות חלק ניכר מהעתודות שלהן בניירות ערך, ספגו הפסדי עתק בגלל הירידות בשוקי ההון. כללית, לדוגמה, הפסידה בשוק ההון 137 מיליון שקל בגין ירידת ניירות הערך שלה בשוק ההון.

מימין: מנכ"ל מכבי שירותי בריאות רן סער ומנכ"ל כללית אהוד דודסון צילום: עמית שעל

מכה נוספת ספגו הקופות מכך שהכנסות רבות לא הגיעו אליהן. לפי הדו"ח, כתוצאה מהשהיית הפעילות האלקטיבית מסוף מרץ ועד סוף אפריל, וכן מהשלכות נוספות של הקורונה (חרדת הציבור), נרשמה, לדוגמה, ירידה משמעותית של 196 מיליון שקל בהכנסות של קופת חולים כללית בגין פעילות רפואית מחוץ לסל, השתתפויות עצמיות, סגירת מרפאות, הכנסות מזכיינות, קורסים ועוד.

אגב, גם בשב"ן ניכר אפקט החרדה של הקורונה: הפעילות בשירותי הבריאות המשלימים הסתיימה בסוף ההמחצית הראשונה בעודף חסר תקדים של 391 מיליון שקל – כמעט כפול לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

הזינוק בעודף של הקופות בסעיף זה נבע מירידה בביקוש לשירותים כתוצאה מהתפרצות הקורונה, כאשר כללית הציגה עודף של 154 מיליון שקל ומכבי עודף של 151 מיליון שקל. במשרד הבריאות החליטו, בעקבות זאת להפחית את דמי החבר בתוכניות השב"ן בהיקף של 255 מיליון שקל (בחישוב שנתי).

פטור מתעדוף כחול לבן

בתוך כך נרשם ניצחון גדול לשר האוצר ישראל כץ על שר הבריאות יולי אדלשטיין ושר הכלכלה עמיר פרץ. למרות הלחץ האדיר של משרדי הבריאות והכלכלה, שהצטרפו להתאחדות התעשיינים, קופות החולים ובתי החולים של הכללית שמבצעים רכש בכמה מיליארדי שקלים לשנה, נותרו מחוץ להרחבת ההעדפה לתוצרת כחול לבן, ולא יצטרכו לתעדף יצרנים מקומיים אם הם מציעים מחירים גבוהים ממציעים הזרים, וגם לא להקים את המנגנון של התעדוף.

בשבועות האחרונים התחוללה מלחמת חורמה בין הגופים האלו כדי להכניס בעיקר את מערכת הבריאות לתיקון חוק חובת המכרזים המקנה העדפה למוצרים כחול לבן גם כשהם יקרים מאלו שמציעים גורמים זרים עד 15%. הכנסתה של מערכת הבריאות להסדר היתה מפחיתה הלכה למעשה את כוח הקנייה של סל הבריאות ולמעשה מהווה סובסידיה לתעשיה על חשבון סל הבריאות.