משבר הקורונה רק חיזק את מעמד הרבנים בתוך האוכלוסייה החרדית

אין משבר אמון ברבנים בציבור החרדי בעקבות התחלואה הגבוהה ואין חשבון נפש — אלה המסקנות שעולות מסקר המכון הישראלי לדמוקרטיה בציבור החרדי בנושא משבר הקורונה. ל־90% מהציבור החרדי יש אמון בהנהגה הרבנית, אבל לקרוב לשני שלישים אין אמון בראש הממשלה בנימין נתניהו. 61% מהציבור החרדי סומכים על הרבנים בהערכת סיכון הקורונה ורק 22% על מומחי רפואה.

מצד שני, 81% מהחרדים טוענים שהם מקפידים על הנחיות משרד הבריאות, אף שהסקר מגלה תמיכה המונית בפתיחת תלמודי התורה בניגוד להנחיות. רק 2% סבורים שהנחיות הרבנים הן שגרמו להתפשטות התחלואה בציבור החרדי. נראה שהעובדה שהמרי האזרחי בהובלת הרב חיים קנייבסקי עבר ללא תגובה של מערכת אכיפת החוק רק חיזקה את את מעמדו של הרב וגם את הלכידות החרדית.

את הסקר בנושא החרדים והקורונה ערך מרכז גוטמן לחקר דעת קהל במכון הישראלי לדמוקרטיה בראשות פרופ' תמר הרמן. הסקר בוצע בידי מכון "סקר כהלכה" ורואיינו בו בטלפון 860 איש, שהם מדגם מייצג של האוכלוסייה החרדית הבוגרת. 

הרב חיים קנייבסקי. המרי האזרחי החרדי עבר ללא תגובה באדיבות: מגזין העולם החרדי

מרי אזרחי המוני

אין ספק שלאוטונומיה החרדית שורשים ארוכים, שמתבטאים בין היתר בהשתמטות מגיוס ומתוכנית הליבה. האוטונומיה הזו שימשה בסיס למרי האזרחי ההמוני בימי הקורונה שהקיף את רוב הציבור החרדי. הוא כלל את פתיחת בתי הספר החרדיים והישיבות לבנים, גם בתקופה שההנחיות אסרו. הוא כלל גם אירועים המוניים בחגים שערכו האדמו"רים וכן המשך עריכת חתונות. ההנהגה החרדית העמידה את האינטרסים הקהילתיים שלה מעל לבריאות של כל המדינה. תרם לכך הניסיון המלמד שהחוק לא ייאכף מול הפרות חוק המוניות, וכמובן הידיעה עד כמה ראש הממשלה בנימין נתניהו תלוי בחרדים.

מנהל מרכז לאום דת ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה, ד״ר שוקי פרידמן, אומר ש"אין שום דבר מעודד בסקר הזה. אנחנו חיים לגמרי בשני יקומים שונים. אפס לקיחת אחריות. לא הרבנים אחראים. לא המשיבים. הם אומרים, שלחנו את הילדים לבתי הספר בסגר, אבל אנחנו מצייתים להנחיות".

ההערכות שגל ההדבקה בציבור החרדי יוביל למשבר באמונה בחכמים התבדו לחלוטין. ל־90% מהציבור החרדי יש אמון בהנהגה הרבנית בנושא משבר הקורונה. רק ל־7% אין. נראה, אם כן, שהעובדה שהרבנים גרמו להתפשטות הקורנה מתגמדת מול ההצלחה שלהם לכופף את המדינה.

הגורם שבו יש לחרדים את מידת האמון המעטה ביותר היא משטרת ישראל. 86% אינם נותנים בה אמון. 62% מהחרדים אינם נותנים אמון בניהול של ראש הממשלה נתניהו את המשבר, מה שעשוי לסייע למפלגות החרדיות לשקול הליכה עם נפתלי בנט, אם הוא ירשום ניצחון משמעותי.

הפתעה, רק ל־44% מהחרדים אין אמון בצה"ל ופיקוד העורף, ול־47% יש. נראה שמבצעי הסיוע בערים החרדיות ריככו את יחס החרדים לצבא או לפחות לפיקוד העורף. 46% מהציבור החרדי אינם נותנים אמון בפוליטיקאים החרדים, יותר מאשר בצה"ל. זה נובע בין היתר מחלוקת התפקידים בציבור החרדי שבמסגרתה אסור להטיל ספק בשיקול הדעת של רבנים, ולכן רוב הביקורת מופנית לחבר הכנסת.

רק 23% מהחרדים נותנים אמון במשרד הבריאות ו־75% — לא. זוהי נקודת שפל חמורה בעמדות החרדים כלפי מערכת הבריאות. בסקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה במרץ עוד נתנו 83% אמון בגורמי הרפואה הממשלתיים. המהפך חל ביולי, צניחה ל־30%. ייתכן שעזיבת יו"ר יהדות התורה יעקב ליצמן את תפקד שר הבריאות תרמה לכך, וכן העימותים על התפילות בבתי הכנסת.

בגלל הצפיפות — והממשלה

מהסקר עולה בבירור שמבחינת הציבור החרדי, הגורמים העיקריים לתחלואה הגבוהה אצלם אינם הנחיות הרבנים וגם לא הצפצוף הארוך על ההנחיות ממערכת הבריאות. 58% סבורים שהגורם העיקרי הוא צפיפות הדיור בקרבם. הגורם השני הוא הממשלה עם 22%, מתוכם 8% בשל חוסר העברת מידע מתאים לציבור החרדי, 12% על אי־התחשבות באורח החיים החרדי ו־2% על היעדר אכיפת ההנחיות". לעומת זאת, חוסר הציות של הציבור החרדי להוראות הממשלה מקבל רק 4.5% והנחיות הרבנים להמשיך בלימודים ואירועים רק 2%.

לא פחות מ־81% טוענים שהם מקפידים במידה רבה או באופן מלא על ההנחיות. אבל 68% תומכים בהחלטה להמשיך את הלימודים בגל השני, שהתקיימו בניגוד להנחיות. נראה, אם כן, שבעיני החרדים חובת שמירת ההנחיות קיימת רק כל עוד הן אינן סותרות את הוראות הרבנים.

לדברי פרידמן, "הסקר מגלה מגמה של 'התכנסות בתוך הקהילה'. תחושה מצד הקהילה החרדית כי היא ורבניה מואשמים בנתוני תחלואה גבוהים וב'אחריות להפצת מחלות' על לא עוול בכפם". פרידמן סבור שמשבר הקורונה ובעקבותיו הסקר מוכיחים ש"החברה החרדית עוברת תהליך של חרדיזציה. לעומת זאת, המדינה וכל מי שמחוץ לחומה נגדם. זה מדכדך ומתסכל ומדהים". על דבר אחד יש כנראה הסכמה כללית: 90% מהמשיבים סברו שהמשבר הזיק מאוד ליחסי חרדים ולא חרדים.