גנץ רוצה להקים ועדה לחקר פרשת הצוללות. באיזה כיוון יבחר ללכת?

השיח על ועדה ששוקל שר הביטחון בני גנץ להקים לחקירת פרשת הצוללות צובר תאוצה. אבל לאן בעצם? ברדיו דיברו הבוקר (א') על ועדה לפי חוק השיפוט הצבאי; אבל, ככל הידוע לא מדובר בוועדה שכזו, אלא בוועדת בדיקה ממשלתית לפי סעיף 8א לחוק הממשלה. וחוץ מזה, התיבה "גנץ שוקל" רחוקה ת"ק פרסה מ"גנץ החליט". כשאמנון אברמוביץ' שאל מישהו בכחול לבן אם גנץ החליט להתאבד פוליטית, השיב הנ"ל – אל תזלזל, העיקר שהוא החליט משהו.

על מדף הוועדות והחקירות מונחים חמישה פורמטים שנבדלים זה מזה בהרכב, בתכלית ובעיקר בסמכויות - לחייב עדים להופיע ולתפוס מסמכים. ועדת חקירה ממלכתית, ועדת חקירה פרלמנטרית, ועדת בדיקה ממשלתית, ועדה לפי חוק השיפוט הצבאי ובדיקה של מבקר המדינה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו צילום: אלעד גרשגורן

היוזמה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית קמה ונפלה בכנסת במהלך שהשיק את הברית בין נתניהו לח"כ מנסור עבאס, וטוב שנפלה כי פרשת הצוללות היא חשובה מדי מכדי שתטופל בקרקס המפלגתי של חברי כנסת. לפני כן, הפילה הקואליציה בוועדה לביקורת המדינה את יוזמת ראש הוועדה עפר שלח להעביר למבקר המדינה את בדיקת הליכי הרכש הביטחוני.

כך נותרנו עם שתי האופציות שבידו של גנץ להפעיל: ועדה לפי חוק השיפוט הצבאי (שכבר חקרה צלילות – של לוחמי השייטת בקישון) או ועדת בדיקה לפי חוק הממשלה (כמו ועדת וינוגרד לחקר מלחמת לבנון השניה). החוק מאפשר לכל שר להקים ועדה לבדיקת נושא שבתחום משרדו.

ועדה לפי חוק השיפוט הצבאי נועדה לעניינים צבאיים, והשאלה היא האם תהליכי רכש צבאי הם "צבא" או שייכים לטריטוריות אזרחיות-כלכליות-מדיניות שחוק השיפוט הצבאי לא נועד להן מלכתחילה. אין ספק ששימוש הקצה של הרכש – צוללות, ספינות שטח – הוא צבאי, אבל נקודת המוצא של הרכש נטועה במישור הביטחוני-מדיני. האם ועדה לפי חוק השיפוט הצבאי יכולה לחייב אזרחים (פוליטיקאים למשל) להופיע בפניה? סעיף 516 לחוק פותח פתח לקיומה של סמכות כזו.

לעומת זאת, הוועדה שאותה שוקל גנץ – ועדת בדיקה לפי חוק הממשלה – אינה יכולה לחייב עדים להופיע בפניה. יש אמנם אפשרות כזו, אבל היא מותנית בכך שהממשלה תסמיך אותה - ואז חוזרים לאפס הסיכויים שנתניהו יעשה זאת.  

שר הביטחון בני גנץ צילום: רויטרס

גם ועדה נטולת שיניים תהיה אפקטיבית אם העדים הרלבנטיים יסכימו מרצון להופיע בפניה. ואכן, יש להניח שלמעלה מעשרים הדמויות הביטחוניות שהגישו את התצהירים במסגרת העתירה של התנועה לאיכות השלטון יסכימו להופיע בפניה. חלקם ממילא כבר זולגים מהתצהירים לתקשורת ולשיח הציבורי.

ועם זאת, בכוחו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לחסום עדויות אלה. כאשר אביגדור ליברמן, כשר ביטחון, ביקש לחקור בזמנו את פרשת הרכש, מנע זאת ממנו היועץ בטענה שחקירה פלילית בפרשה בדיוק יצאה לפועל. עכשיו, כשיש כבר כתבי אישום בכפוף לשימוע – יוכל היועץ שוב לסרס את הוועדה בטענה שלא ניתן להשיק במקביל גם משפט פלילי וגם ועדת בדיקה. וכך, "יימלט" נתניהו בחסות הפטור שקיבל מההליך הפלילי, גם מהוועדה.