המדינה מקדשת את הפרטיות וחורצת את דיננו למות

מדינת ישראל נמצאת בחזית הקורונה, ולא מהצד הנכון. אחוז הנדבקים בווירוס מהגבוהים בעולם, ומספר המתים ממשיך להאמיר ועבר כבר את מחצית הדרך לעקוף את התמותה בכל סין, המדינה הגדולה בעולם, עם קרוב למיליארד וחצי איש.

אז מה מביא אותנו למצב זה של קרוב ל-3,000 מתים, מעל 300,000 חולים, כלכלה מקרטעת, אלימות מתגברת, ומיליון מובטלים? אמון הציבור. או יותר נכון, היעדר אמון הציבור. וכשאין אמון, נוהג כל אזרח ואזרח לפי מיטב הבנתו. אנשים שאינם מרגישים בטוב ממשיכים להגיע למקום עבודתם, אחרים מגיעים למקומות המוניים ללא המכשיר הסלולרי, על מנת לא להסתכן באיכון שיפגע בחרותם וישית עליהם מכה כלכלית קשה. חולים ומבודדים אינם נשמעים להנחיות הבידוד מסיבות שונות, והיכולת לאתר אזרחים שנמצאו ליד חולה מאומת, כמעט בלתי קיימת.

פרטיות צילום: שאטרסטוק

אז האם ניתן לשנות את המגמה? התשובה היא כן. שינוי המגמה עובר דרך בנייה מחדש של אמון הציבור, הוא עובר דרך שקיפות וכרוך במתן מענה לנדרשים לבידוד במגוון היבטים, ביניהם ההיבט הכלכלי. השינוי נשען על ההפנמה שיש לשנות תקליט, באופן שבו אלה שלא יצייתו להנחיות יידרשו לתת את הדין, ויש צורך גם להאיץ את תהליך איתור המגעים בין חולה מאומת - לאנשים שבאו איתו במגע.

שימוש במגמת זיהוי פנים

אז איך אפשר להשיג את כל ההישגים הללו? מסתבר שמה שמונע הצלת חיים, הצלת משפחות, הצלת מובטלים והצלת הכלכלה, הוא התעטפות במנטרות מערביות, הנוגעות לנושא הפרטיות.

שוו בנפשכם כי ברגע שמבודד או חולה מפר הנחיות, הפרה זאת מייד מתועדת, גוררת קנסות וסנקציות לא נעימות. שוו בנפשכם כי אי היענות להנחיות הציבור בדבר עטיית מסכות או המצאות בסמוך לבית, יגררו עוגמת נפש לאותם האזרחים לא ממושמעים. תארו לעצמכם כי מרגע זיהוי של חולה מאומת, תוך דקות ישלחו הנחיות לאלה שבאו איתו במגע, כיצד יש לנהוג.

אם כל אלה יתרחשו, ההרתעה לצד הקיטון בהדבקות יביאו לשינוי המגמה ויציאה מהמצב המורכב בו אנו נמצאים.

אז מה מילת הקסם? למעשה, זהו צמד מילים – זיהוי פנים. כן, זה הכל. אימוץ ושימוש ביכולות זיהוי פנים יהפכו את התמונה. אזרחים שיבינו שמעשיהם מתועדים ואי שמירה על הנחיות תגרור משמעויות ברורות ומיידיות, יאלצו להקפיד על ההנחיות. אנשים שנמצאו בקרבת וחלה מאומת יאותרו תוך זמן קצר, ובכך יסייעו לקטוע את שרשרת ההדבקה.

אם כך, מדוע נושא זה, שכל כך פשוט ליישום, וכל כך מהותי למדינה אינו מיושם? התשובה היא הרפלקס הדמוקרטי שמושרש בנו כל כך חזק, עד שגורם לחנק מסכן חיים. אנחנו כבר למעלה מחצי שנה באתגר הקורונה, נמצאים במלחמת התשה, וידינו על התחתונה. אך ברגע שמישהו מזכיר את טכנולוגיית זיהוי הפנים, שנמצאת בשימוש של כל כך הרבה גופים פרטיים שמטרתם להגדיל את רווח המניה שלהם בעוד כמה סנטים, מייד מתרחשת התכוונות בלתי רצונית ואזני השומע נאטמות. כי שימוש בטכנולגיה זאת להצלת חיים, אינה באה בחשבון.

מדינת ישראל שמנסה ללא הצלחה כבר זמן רב להכריע את הקורונה ללא הצלחה, צריכה להסתכל באומץ על התמונה הגדולה, כשמצד אחד נמצאים חייהם של אלפי אנשים, איכות החיים של עשרות אלפי אנשים שנדבקו ויצטרכו להתמודד יום יום, שעה שעה עם תופעות הלוואי, הרס משפחות, אבדן מקומות עבודה והפגיעה הקשה בכלכלה, ומהצד השני נמצאת הפרטיות.

ובהסתכלה על אלה, חסר אותו קול שיאמר שלמרות כל אותם מחירים כבדים שמשלמים האזרחים, המדינה בוחרת לקדש את הפרטיות, ובכך חורצת את דינם למות. בפרטיות. כי היי, אחרי הכל, אנחנו לא סין, למשכך, דמנו הפקר.