"ספק אם החוק יידע להתמודד עם שטף חדלות הפרעון הצפוי"

"אני צופה שהחל מינואר 2021 נחזה בגל קריסות במשק. הבנקים איבדו סבלנות", כך התריע אתמול עו"ד חובב ביטון, העוסק בחדלות פרעון, במסגרת הפורום השנתי בתחומי ליטיגציה מסחרית וחדלות פרעון של חברת דן אנד ברדסטריט. את הפורום הנחה עיתונאי “כלכליסט” עמיר קורץ, והוא התמקד בהשלכות משבר הקורונה על עולם הליטיגציה ובפרט על תחום חדלות הפרעון. "אני בספק אם במכשירים הקיימים והוראות החוק יידעו להתמודד עם השטף הזה", הוסיף עו”ד ביטון.

ההערכה הקודרת של ביטון זכתה לחיזוק מיתר משתתפי הפורום: עו"ד מור נרדיה אמר: "אני מסכים שמדובר בשקט שלפני הסערה. בשלב הזה המממנים מתאפקים ומגלים סבלנות שלא לפתוח בהליכים נגד חברות וגופים שמתקשים לפרוע את החוב".

מימין למעלה: דורון אריאל, ברוריה לקנר, חובב ביטון, יורי נחושתן, יובל אדלר, מעוז רוט, יעל ארידור בר־אילן, ניר סברוב

עו"ד אסף קליין, שותף במשרד ב. לוינבוק ושות', אמר שמורגשת "סבלנות של גופים פיננסיים, אבל גם לה יהיה סוף, המשבר ישפיע על כולנו — ועל הנושים המובטחים".

עו"ד יורי נחושתן העריך ש"אנשים יטו יותר לסיים תיקים בפשרה ולוותר על הזכויות שלהם לטווח ארוך, כשמה שעומד לנגד עיניהם זה לקבל את מה שאפשר עכשיו בטווח הקצר".

איך משפיע משבר הקורונה על חברות שכבר מצויות בהליכי חדלות פרעון? לדברי עו"ד עופר שפירא ההשפעה היא “שרוצים להגיע להסדרים ושהשוק פחות צמא לעסקאות והצעות לרכוש עסקים כושלים".  

עו"ד שלום גולדבלט התייחס לחוק חדלות הפרעון החדש ואמר כי הוא "משפיע על המוטיבציה של עסקים ללכת להליכי חדלות פרעון ושיקום. עסק שלא ממש צריך — נמליץ לו לעשות כל מה שיכול כדי להישאר מחוץ לכותלי ביהמ"ש".  

עו"ד מעוז רוט, שותף במחלקת הליטיגציה במשרד ש. פרידמן: "מערכת המשפט חייבת להתאים עצמה להתפתחויות הטכנולוגיות ולאור המצב יש לאפשר קיום דיונים באמצעות אפליקציית זום״.

מימין למעלה: שי גרנות, שלומי וינברג, יואב ביין, חיות גרינברג, מור נרדיה, מיכאל וקנין, עודד גרוס ועופר שפירא

המשבר מקשה על דיונים

אשר להיערכות בתי המשפט במשבר “קשה שלא להגיע למסקנה שהמערכת כשלה בהיערכות לפעילות בעידן הקורונה", אומר עו"ד מיכאל וקנין, שותף בכיר במשרד פירון. "יש צמצום במספר הדיונים, דיונים מבוטלים ונדחים ואלה שאמורים להיות פומביים, אינם כאלה". עו”ד ברוריה לקנר העידה: “אני חוקרת כשמסכה על פני, כל התהליך קשה ומסרבל, אין קשר עין, הפכנו להיות סוג של רובוטים”. לדברי עו"ד יעל ארידור בר־אילן, אין תחליף לתקשורת הבינאישית גם בין עורכי הדין וגם בבתי המשפט. ועם זאת, "בסקוטלנד מקיימים דיונים בזום וחבר המושבעים יושב בבתי קולנוע".

עו"ד עודד גרוס השיב: "קשה לנהל דיונים בזום ויש בעיה גדולה של פרטיות ואבטחת מידע. בביהמ”ש יש כללים ברורים לגבי צילום ובזום לא".

עו”ד אופיר צברי השיב: “חוסר היכולת של שופט לקרוא הבעות פנים של עד גם זו פגיעה לא קטנה ולכל הפחות זה מאוד מאוד לא נוח”.

מימין למעלה: רונן עדיני, אילן בומבך, אמיר דולב, אשי אנגלמן, אסף קליין, שי גליקמן, אופיר צברי, אייל אייכל

אשר למצבם של עובדי משרדי עורכי הדין בתקופה זו אמר עו"ד ניר סברוב, "העובדים הם האתגר הכי גדול שלנו כמעבידים. מצד אחד בליטיגציה יש הרבה מאוד עבודה ומצד שני יש תחושה שונה ביכולת שלך להניע עובדים למשל לעבוד מסביב לשעון, לשמור על עבודה רציפה, לשמור על חיובי שעות הלקוח; וצריך להיות מודעים גם לקשיים הנפשיים האדירים שיש לעובדים עם משפחות, לימודים וילדים קטנים שכל היום בבית".

אשר לליטיגציה אמרה עו"ד לקנר כי "הליטיגציה המסחרית היא תחום מדיר נשים לצערי, בגלל שהוא מחייב זמינות 24/7. באה הקורונה והסיגה אותנו לאחור. הילדים נמצאים בבית והעול לרוב נופל על נשים. לכן, אנחנו כמעסיקים ומעסיקות, צריכים לגלות גמישות, לעזור לליטיגטוריות שביננו שלא יברחו לתחומי משפט גמישים יותר. חייבים שוויון בתחום הזה".

מעבר לבעיות שיצרה הקורונה בעבודת המשרדים, נראה כי כל משתתפי המושב שותפים לחשש מתקנות סדר הדין האזרחי החדשות שייכנסו לתוקף בתחילת ינואר 2021. לדברי עו"ד סיני אליאש הרפורמה תגרום בעיקר לפריחה של המוסד לבוררות. "התקנות ישנו את הדיונים מקצה אל קצה. שמים את הדגש על היעילות על חשבון ההוגנות".

מימין למעלה: איתן לירז, שלום גולדבלט, אסף שובינסקי, אלעד פלג, אייל בר אליעזר, לירום סנדה, יניב דינוביץ וסיני אליאס

עו"ד שי גרנות “מסכים שתהיה הסטה של תיקים לבוררות, אבל זה “פתרון שיכול לקדם את התיקים טוב יותר".

עו"ד יובל אדלר אמר בהקשר זה כי יש קושי במוסד הבוררות, הן בעובדה שקשה לערער על פסק בורר והן בהיבט הכלכלי: "אני חושב שזה לעשירים בלבד. בוררויות הן יקרות ורק תיק של מיליונים מצדיק ללכת לבוררות. ומי שייפגע מהתקנות החדשות זה הציבור היותר חלש. אני מקווה שיתעשתו מהר והתקנות הללו לא יכנסו לתוקף".

עו"ד יניב דינוביץ, שותף במשרד הרצוג: "חוק חדלות הפירעון החדש חוקק לפני פרוץ המגיפה, והוא עסק בקריסות נקודתיות, ותאונות ספיציפיות. מגיפת הקורונה דורשת מאתנו להתמודד עם מצב ייחודי שלא הכרנו שניתן לדמותו כ"פיגוע" רב נפגעים הנוגע לשורת מגזרים ולמעגלים שסובבים אותם.

בתי המשפט לבדם לא יכולים לספק פתרון קסם למערבולת הזו. אמנם, ניתן לעשות שימוש בכלים משפטיים הקיימים בחוק חדלות הפירעון, בהתאמות מתאימות, למשל אלה הקבועים בחלק י' לחוק או לייצר מנגנונים ייעודיים כאלה ואחרים ברוח אלה שנזכרים בתזכיר החוק לעיכוב הליכים לשם גיבוש הסדרי חוב, אלא שהמנגנונים הללו לבדם לא יכולים להביא לפתרון אמיתי. לדעתי, מתחייב להוסיף נדבך נוסף והוא תרומה כספית ייעודית מצד המדינה, בתנאים מסוימים, בבחינת "כסף חכם" באופן שנועד לעודד גיבוש הסדרי חוב ביחס לאותם עסקים שאילולא המשבר לא היו מגיעים למצב זה ושראוי לשקמם".

איפה השקיפות

עו"ד אילן בומבך, שחבר גם במועצה הארצית בלשכת עורכי הדין, ציין ש”שר המשפטים ניסנקורן לא מוכן לפגוש את נציגי הלשכה בעניין. לא יכול להיות שלא מוכנים לשמוע אותנו ולהתייחס לכשלים בתקנות".

בומבך התייחס גם לוועדה לבחירת שופטים שהתכנסה השבוע אחרי כשנתיים שבהן לא כונסה. "צריך לעשות שידוד מערכות. חשוב מאוד שתהיה שקיפות, ולא יכול להיות שדווקא בקודש הקודשים לא יידעו למה התמנו שופטים כאלה ואחרים. אנחנו מדברים על שקיפות, ונשאלת השאלה למה דווקא כאן זה לא קורה".