שלושת הגרפים שישראל כץ וחברת הדירוג S&P החמיצו

1. "הותרת דירוג האשראי של ישראל על כנו היא תשובה ניצחת לכל הפרשנים הטרחנים מטעם ולכל הפוליטיקאים שאולי איחלו או לבטח ניבאו עד אתמול את קריסת כלכלת ישראל, והתפוררות האוצר. הנה התשובה מפי גוף של מומחים".

כך התגאה שלשום בשחצנות שר האוצר ישראל כץ בתגובה להותרת הדירוג של ישראל על AA- והותרת תחזית הדירוג על "יציבה" על ידי S&P. ראש הממשלה בנימין נתניהו לא נשאר חייב והוסיף את תרומתו לדיסאינפורמציה: "מדובר בעוד הישג מרשים, כשדירוג האשראי והתחזיות הכלכליות של מדינות מפותחות כמו בריטניה, קנדה, הונג קונג, איטליה ומדינות נוספות – ירדו.

זוהי הבעת אמון מרשימה במדיניות הכלכלית שאנו מובילים. בניגוד למבקרים למיניהם, אנחנו מנהלים היטב את כלכלת ישראל". בציוץ ששיגר נתניהו הוא אף עשה שימוש בכתבה בנושא מאחד האתרים, שבה החליף את תמונתו המקורית של כץ, בזו שלו.

מימין: שר האוצר ישראל כץ וראש הממשלה בנימין נתניהו צילום: עמית שאבי

אלא שאי הורדת הדירוג הושגה למרות כץ ונתניהו ולא בגללם. היו אלו נתוני היצוא בראשות ההייטק הישראלי, שמשפיעים באופן מכריע על החשבון השוטף, וימשיכו להשפיע עליו גם אחרי הקורונה, גם אחרי כץ ואפילו גם אחרי נתניהו. הישגי הכלכלה הישראלית הם פרי תוצר של עבודה קשה ומאומצת של הישראלים, במיוחד בסקטור שכץ ונתניהו לא הפריעו לו לעבוד. לעומת זאת היכן שיכולה היתה להיות השפעה חיובית, התרומה דווקא שלילית, צריך רק לקרוא את הדו"ח של חברת הדירוג ולא להסתפק בכותרות המהונדסות פוליטית שדאגו להוציא לשכות שר האוצר וראש הממשלה.

2. מספיק לקרוא את הפסקה השנייה בנימוקי S&P כדי להבין עד כמה קרובה ישראל להורדת דירוג: "אנו יכולים לנקוט בהורדת דירוג אם ההאטה תתברר כעמוקה וארוכה יותר מהתחזיות שלנו, מה שעלול להוביל להידרדרות רב־שנתית במצב התקציבי של הממשלה. תרחיש של הורדה עלול להתמשש גם אם אמצעי מדיניות לצמצום המגפה יתגלו כיעילים פחות, או כתוצאה מהטלטלה הפוליטית הממושכת. בנוסף, גם סיכוני הביטחון עלולים להגדיל משמעותית את תרחיש ההורדה", נכתב.

מייד לאחר מכן הוסיפו ב־S&P: "אחת ההנחות העיקריות שלנו מאחורי התרחיש של התאוששות כלכלית חזקה של ישראל היא שהקואליציה החדשה (ממשלת נתניהו-גנץ) תישאר במקומה עד לשנה הבאה ותשים קץ לאי הוודאות הפוליטית, אחרי שלוש מערכות בחירות ללא הכרעה בשנה האחרונה". אם על היציבות של הממשלה הנוכחית מושתת הדירוג כדאי להתייחס אליו בערבון מוגבל שכן אין גורם אחד במערכת הפוליטית שמניח שהבחירות הן לא דבר מוגמר. או כפי שהיטיב לתאר באוזנינו את המצב גורם כלכלי בכיר מאוד: "חברת הדירוג עשתה ג'סטה גדולה לישראל יחסית לעובדות ולנתונים".

3. ואם בנתונים עסקינן, כדאי לשים לב לתופעה מוכרת בעולם הפיננסי שבה חברות הדירוג מפספסות אירועים גדולים המתרחשים מתחת לאפן או בגלל שלא ראו אותם או בגלל שלא רצו לראות אותם, בעוד בשוק ההון דלקו כל נורות האזהרה. ההיסטוריה הפיננסית מלאה במקרים שכאלו: החל מהורדת דירוג לקבוצת דלק רק לאחר שכבר כל הסוסים ברחו מהאורווה, דרך דירוג גבוה שניתן לחברת אפריקה ישראל ערב קריסתה במשבר הקודם ועד לכישלון מוחלט בדירוג של מכשירים פיננסיים במשבר הקודם וכישלון בחיזוי קריסתם של בנקים דוגמת ליהמן ברדרס.

בראיון שהעניק מנכ"ל חברת מדרוג ל־TheMarker הוא ציין כי חברות הדירוג תמיד יפגרו אחרי תגובות השוק. לא מן הנמנע שזהו המצב כעת. כבר לפני חודשיים הבין ד''ר עידו קאליר כי תשואות אג"ח ממשלתיות של ישראל לעשר שנים נסחרות בתשואה הרבה יותר גבוהה מהממוצע של אותן אג"ח של מדינות בעלי דירוג זהה (AA-) ואף פחות (A+). נכון לשבוע האחרון, אותן אג"ח ישראליות נסחרות בריבית של כ־0.9% כאשר הממוצע בקרב המדינות בעלות דירוג זהה הוא של חצי מזה – סביב 0.45%, וזאת כאשר מכניסים אל תוך הקבוצה גם את צ'כיה וגם את קטאר. מדינות דומות לישראל כגון סלובניה, סלובקיה, ליטה ולטביה מגייסות בחינם או בריבית אפסית.

ההפקרות הכלכלית שנעלמה מעיני חברת הדירוג S&P

המשמעות היא כי למרות דירוג האשראי הזהה, המשקיעים מייחסים לחוב הישראלי סיכון הרבה יותר גבוה לעומת חוב באותו דירוג ואף נחות ממנו, שכן אותה ריבית או תשואה, משקפת פיצוי תמורת הסיכון ללקיחת החוב. בדיקה של השבוע האחרון מעלה כי המצב לא השתנה וכי עדיין אותם מכשירי חוב משקפים בשוק ההון סיכון גבוה יותר. ובניגוד לדבריו של נתניהו, רוב המדינות המפותחות לא ספגו מ־S&P הורדת דירוג (רק ארגנטינה, אקוודור וכמה מדינות אפריקניות) אלא כמה מדינות כגון אוסטרליה – בעלת דירוג מושלם – נכנסו למעכב.

4. התמזל מזלה של ישראל שכלכלני S&P החליטו להתבונן על הגירעון הנוכחי ולא על הגרעונות השוטפים של ישראל או על הגירעון המבני שלה – המכונה גירעון מנוכה מחזור – שהוא הגירעון בניכוי ההוצאות החד־פעמיות וההכנסות החד־פעמיות (תקבולים מאקזיטים או ממבצעי מס כמו מס דיווידנד). המטרה של המדד הזה היא לראות את המינוס הקבוע ללא קשר לשינויים נסיבתיים. אם הם היו מתבונננים בו, הם היו מגלים כי זה שלוש שנים ברציפות, וללא קשר לקורונה, אותו גרעון מבני, קבוע, גבוה משמעותית הן מזה של גוש היורו והן מזה של כל המדינות המפותחות.

מתי דבר כזה קרה בפעם האחרונה? ב־2013, אז חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל. הגירעון המבני של ישראל הוא הגבוה ביותר ב־OECD אחרי זה של טראמפ בארה"ב ושל ויקטור אורבן בהונגריה – שני חברים טובים של נתניהו. וייתכן שהמזל הגדול ביותר של ישראל הוא שכלכלני S&P לא טרחו לחבר את כל הנתונים של מסמכי הנומרטור בשנתיים האחרונות, שכן אז היתה מתגלה תמונה מבהילה.

תזכורת קטנה: בשלהי 2016 יזמו אמיר לוי, הממונה על התקציבים דאז יחד עם אלי גרונר, מנכ"לו של נתניהו, כלל פיסקאלי נוסף כדי לנסות ולעצור את ההפקרות התקציבית שהפגין נתניהו מאז חזר לשלטון, שכן לא מגבלת הגירעון ולא מגבלת ההוצאה הצליחו להתגבר על התחכום של מי שנחשב פעם ל"מר כלכלה" וגילה כי בסך הכל, אפשר להבטיח הבטחות לכולם, לפזר כסף, אבל בתשלומים. כך נולד הנורמטור, חוק שקובע כי התחייבויות תקציביות עתידיות מחייבות התאמות תקציביות כבר עכשיו.

הרסן כבר אבד לחלוטין

מבט מהיר אל עבר ההתפתחויות של אותן התחייבויות ובעיקר של ההתאמות הנדרשות כדי לעמוד באותם כללים פיסקאליים מספר את כל הסיפור: מסכום זעום של כ־5 מיליארד שקל, לכ־62 מיליארד שקל התאמות (קיצוצים או העלאות מסים) כדי לעמוד ביעדים, התאמות שהיו צריכות להגיע הרבה יותר מוקדם ומעולם לא הגיעו. הכל בתוך שנתיים וחצי. ייאמר לזכותו של כץ: זרעי הפורענות התקציבית אינם שייכים לו, אלא לבוס שלו ולקודמו משה כחלון שהחל ממחצית 2018 החלו לפזר כסף לכל עבר במעין קמפיין בחירות מתמשך. המספרים המחרידים האלו אינם כוללים את הוצאות הקורונה, שהוסתרו בתוך קופסה תקציבית שכבר מגיעה לכ־100 מיליארד שקל, ולא נכללו בספירת ההוצאה הממשלתית, אלא נרשמו ב"לימבו", צפרדע נוסף שכלכלני S&P החליטו לבלוע בניגוד לכל הערכה מוקדמת.

5. נתניהו וכץ ממשיכים לערוך קמפיין בחירות על חשבון כספי הציבור ובד בבד אינם מתכוונים לאשר תקציב מדינה שנלקח כבן ערובה כדי למנוע כהונה של בני גנץ כראש ממשלה. אם השניים סבורים כי אפשר להמשיך לעבוד על S&P ועל כולם – הם לוקחים כאן סיכון גדול מדי. לפי המסרים של כץ במוצ"ש, נראה כי עם האוכל בא התיאבון. לקוקטייל הבעייתי שמכין כץ, שר האוצר מבקש להוסיף מרכיב נוסף: שחרור מכל שומרי הסף שמבקשים לציית לחוק ולגבש מדיניות בצורה מושכלת, מקצועית וישרה.

בהקשר הזה כץ – בתמיכת נתניהו – עושים עבודה מרשימה: הוא ייבש את רוני חזקיהו, החשב הכללי, שכבר עזב את המשרד אחרי שקיבל כתף קרה מהשר, לא זכה לתשומת לב ממנו והוזמן לפגישות הלא נכונות. מהר מאוד הוא אף התפטר משאול מרידור, הממונה על התקציבים באוצר שעצר בגופו ערבוב בין כספים שוטפים לכספים לקופסת קורונה ובכך הציל את כלכלת ישראל מהורדת דירוג אשראי ודאית. הוא גם ביטל את קרן טרנר, מנכ"לית המשרד, שפשוט התייתרה, אחרי שספגה כמה עלבונות עת ניסתה להגן על עמיתיה, ועזבה.

ההפקרות התקציבית בישראל לעומת אירופה

כעת כץ מוקף באומרי הן לרבות מ"מ מנכ"ל האוצר, ערן יעקב. ליתר דיוק, כמעט כולם: נותר לו רק מכשול אחד והוא היועץ המשפטי של המשרד, אסי מסינג. כץ מנסה להיפטר ממסינג כבר תקופה ארוכה ואף מנע בגופו את כניסתו של מסינג לדיונים מכריעים. בשבוע שעבר מסינג האלמוני כיכב במהדורות החדשות עת ניסה להתבדח עם דוברת האוצר, לילך ויסמן, וקרא לכץ "הורדוס", כינוי שכץ העניק לעצמו. כץ קבע כי מסינג "חותר תחתיו", "מדליף מדיונים" והוא יטפל בו.

שלשום בערב ניתן היה להבין לאן הוא חותר: "פקידים שלא יסכימו עם המדיניות שלי יכולים לצאת מהדלת הקדמית, פקידים שחותרים תחתיי, אוביל אותם בעצמי לדלת". כל מי שראה, שמע ועקב – הבין. כץ כבר פנה ליועמ"ש אביחי מנדלבליט (שכינה את פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן "מאנייק", כינוי הרבה פחות מלבב מ"הורדוס") כדי להתחיל עם מהלך ההדחה של מסינג. לכץ ולנתניהו אסור להתבשם: העובדה שכלכלני חברת הדירוג החליטו הפעם לשים את כל הדגש על ההייטק הישראלי לא אומרת שכך יהיה גם בעתיד. בלי תקציב, ללא רסן, ללא שומרי סף, בלי אופוזיציה, ללא יועץ משפטי, דירוג האשראי יירד – במוקדם או במאוחר.