למרות המשבר: שכר המתכנתים חצה לראשונה את רף ה-30,000 שקל בחודש

תוך כדי משבר כלכלי ותעסוקתי חסר תקדים, בתעשיית ההייטק, במקצועות מסויימים הביקוש לעובדים דווקא גדל ברבעון השני והשלישי של 2020 וכך גם השכר. לפי נתוני חברת ההשמה בהייטק See.V השכר הממוצע במקצועות התוכנה עלה ברבעונים האחרונים ב-5% בהשוואה לרבעון הראשון של השנה ל-30,218 שקל בחודש.

בתקופה המקבילה אשתקד, רבעונים שני ושלישי של 2019 השכר הממוצע למתכנתים היה 28,294, כלומר נרשמה השנה עלייה של 7%. כמו כן, נרשם זינוק של 14% בשכרם של מהנדסי DevOps שעמד על 34 אלף שקל לחודש וזינוק של 12% בשכרם של מפתחי אלגוריתמים שעמד ברבעונים השני והשלישי על 34,600 שקל לחודש. ירידות קלות נרשמו בשכרם של מפתחי Java שעמד על 28,500 שקל לחודש ומפתחי ++C שעמד על 30,700 שקל לחודש.

קרדיט: See.V

"כשמסתכלים על הנתונים האלה, אפשר לחשוב שמשבר הקורונה כלל לא השפיע על שוק ההייטק, אבל זה כמובן לא נכון", אומר רונן אנגלר, מנכ"ל חברת see.V, "מפתחי תוכנה עדיין מבוקשים מאוד והביקוש הגבוה שיש להם בשוק מוביל לעליות בשכר אבל מהניתוח שעשינו עולה כי חלו שינויים בפרופילים של העובדים שהחברות מגייסות. כך למשל, כאשר בוחנים את סך כל הגיוסים במהלך תקופת הקורונה, של ג'וניורים, מפתחים מנוסים ומנהלים בתחומי התוכנה, רואים שחלה עלייה של 10% בגיוס של מפתחים בכירים בעלי 5 שנות ניסיון ומעלה. זה חלק מההסבר לכך שהשכר הממוצע בתחומי התוכנה ממשיך לעלות גם בתקופה הנוכחית. בנוסף, עם המעבר של כולנו לפעילות כמעט מלאה במרחב הדיגיטלי, חלק ממקצועות התוכנה מבוקשים היום יותר מאי פעם, ובמקצועות אלה במיוחד חל זינוק משמעותי בשכר הממוצע. אני מתכוון בין השאר למהנדסי DevOps ולמפתחי אלגוריתמים, שכיום מובילים את טבלת השכר עם שכר ממוצע של 34 אלף שקל ומעלה".

רונן אנגלר צילום: סאם יעקובסון

חברות שהקפיאו גיוסים בתחילת המשבר, חזרו לגייס, ועדיין היצע המשרות לא חזר לרמות של לפני המשבר. על פי נתוני חברת see.V, היצע המשרות בתחומי התוכנה עומד כיום על כ-75% מכמות המשרות לפני פרוץ המשבר. עם זאת, כמות המשרות בתחומים מסויימים עולה על כמות המועמדים. יש עלייה של 5% במועמדים האקטיביים, אלה שמחפשים עבודה לעומת ירידה של עשרות אחוזים בכמות המועמדים הפאסיביים, אלה שאינם מחפשים עבודה אך מעוניינים לשמוע על הזדמנויות תעסוקה.

"לכאורה, בעקבות הפיטורים, הוצאה לחל"ת ופגיעה בתנאי העבודה - שהורגשו גם בשוק ההייטק, ניתן היה לצפות שהיצע המועמדים למשרות יהיה גדול יותר, אבל זה לא המצב בפועל", אומר אנגלר, "ערכנו בחודש האחרון סקר על עבודה בימי קורונה בהשתתפות כ-350 איש ואישה שעובדים בתחומי ההייטק, רובם בתוכנה (33% נשים). בין השאר בדקנו מהו שיעור המועמדים שמחפשים באופן אקטיבי עבודה ומהו שיעור המועמדים הפאסיביים. מהתוצאות עולה שמפת מחפשי העבודה בשוק השתנתה באופן דרמטי: לפני משבר הקורונה, רוב המועמדים היו מועמדים פאסיביים, כלומר אנשים שיש להם עבודה והם אפילו מרוצים ממנה, הם לא מחפשים באופן אקטיבי, אבל מוכנים לשמוע על הזדמנויות חדשות, ולשפר את התנאים באמצעות מעבר לעבודה חדשה; ב-2019, מעל ל-60% מהמועמדים היו כאלה. לעומת זאת, לפי הנתון האחרון שיש בידינו, שיעור המועמדים הפאסיביים עומד היום על 32.6%, כלומר כמות העובדים שיהיו מוכנים לבחון מעבר לחברה אחרת נחתכה בכמעט חצי. ואמנם בעקבות הפיטורים והפגיעה בתנאים, חלה במקביל עלייה בשיעור המועמדים האקטיביים, אבל מדובר בעלייה של 5% בלבד. שוק הגיוס התרגל לשים דגש גדול מאוד על עבודת סורסינג של מועמדים, אבל בימים אלה יותר קשה לשכנע מועמדים לבחון הזדמנויות חדשות".

הביטחון של עובדי ההייטק התערער: חוששים לאיתנות הכלכלית של מקום העבודה, מתפשרים יותר על השכר, מעדיפים חברות מבוססות

אמנם הם נפגעו הרבה פחות מעובדים במגזרי משק אחרים, ובכל זאת הביטחון של עובדי ההייטק התערער, כך עולה מנתוני הסקר שערכה חברת see.V. כך למשל, כאשר נשאלו לגבי האיתנות של מקום העבודה, כ-43% ממשתתפי הסקר המועסקים בהייטק, בחרו בתשובה: "יש לי חששות. אמנם החברה שאני עובד בה יציבה מבחינה כלכלית, אבל אין לדעת" ו-6% הביעו חשש כבד: "אני חושש/ת מאוד. התחילו אצלנו בקיצוצים ולא בטוח שהחברה תצלח את המשבר".

"הנתון הזה מתיישב עם הנתון הקודם, הירידה בשיעור המועמדים הפאסיביים", אומר אנגלר, "אנשים היום חוששים לאיתנות הכלכלית של מקום העבודה שהם מכירים, והחששות האלה באופן טבעי יותר גדולים לגבי מקום עבודה חדש, שהם פחות מכירים את הפעילות שלו מאחורי הקלעים. הם כבר לא "העובדים הנודדים" של שנת 2019. אנחנו מרגישים את זה גם בקרב מועמדים, שמתפשרים יותר מבעבר על השכר והתנאים. ברבעון הראשון של 2020, טרום הקורונה, מעל 70% מהמועמדים קיבלו שכר תואם או גבוה יותר מציפיות השכר שלהם. היום זה כבר לא המצב. גם סדרי העדיפויות שלהם בבחירת מקום עבודה השתנו באופן משמעותי. היום הם מעדיפים חברות מבוססות על פני סטארט-אפים צעירים, מסעירה ככל שתהיה הטכנולוגיה שהם מפתחים. התיאבון לסיכון ירד ואנחנו רואים גידול של 10% בשיעור העובדים בחברות גדולות של למעלה מ-200 עובדים".