החיסון של פייזר: האם ישראל ערוכה לאחסון ושינוע במינוס 70 מעלות?

ברקע דיווחי חברת פייזר האמריקנית על הצלחתה בשלב השלישי של הניסוי הקליני שלה במציאת חיסון לנגיף הקורונה, במערכת הבריאות מעריכים כי גם אם החיסונים יגיעו בסופו של דבר לישראל – צפוי קושי מרכזי בקירורם, כמו גם בהובלתם. זאת בשל העובדה שבשל הטכנולוגיה הייחודית שבה הם מפותחים, יש צורך להחזיקם בטמפרטורה של מינוס 70 מעלות.

"החיסון מבוסס על חלקיקים זעירים מאוד שמורכבים מחומצות שומן", מסביר פרופ' סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונו תרפיה באוניברסיטת בר אילן וחבר הוועדה המייעצת לניסויים קליניים במשרד הבריאות. "כל הקונסטרוקציה הזו היא מאוד עדינה וזה אומר שאם משאירים את חלקיקי החיסון בטמפרטורת החדר, הם יתפרקו די מהר, תוך מספר שעות עד ימים. לכן יש חשיבות גבוהה לשמור על החיסונים לאורך כל הדרך – מתהליך הייצור עד מתן החיסון בטמפרטורה של מינוס 70 מעלות.

החיסון של פייזר צילום: רויטרס

"צריך לפתור בעיות לוגיסטיות שיאפשרו שמירה על קירור בצורה עמוקה, כשאנחנו מדברים על מינוס 70 מעלות עד להגעה לקופות החולים. לכן, בגלל שפייזר מכירה את המכשול הזה היא מפתחת בעצמה מכלי קירור שמטרתם לסייע לשינוע בכל העולם, ודואגת שיהיו חוות קירור ליד מרכזי ההפצה.

"אני לא חושב שאנחנו נערכנו למצב של קירור של 20 מיליון מנות, וגם ביתר מדינות העולם זהו המצב. יש פה אתגר לוגיסטי, אך לא כזה שהוא בלתי אפשרי. מהרגע שהחיסון יוצא מהחברה חייבים לדאוג שלא נשבור את שרשרת הקירור".

הוא מוסיף ואומר כי בניגוד לחיסונים אחרים, החיסון של פייזר מצריך טמפרטורת קירור הרבה יותר נמוכה, בשל העובדה שמדובר בחיסון שמבוסס על RNA. מדובר במולקולה הדומה למולקולת התורשה דנ"א המורכבת מחלקים הקרויים "נוקלאוטידים" שמסודרים בצורה כזו שמורה לתא כיצד לייצר חלבונים. כאשר חיסון המכיל mRNA מוחדר לגוף, התאים מתחילים לייצר חלבונים המקודדים על פי ה"תכנות" של ה- mRNA.

מנכ”ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי צילום: אלכס קולומויסקי

החלבונים שנוצרו מסתדרים על שטח פני התא המחוסן, ומזוהים על ידי מערכת החיסון ליצירת תגובה חיסונית, שכוללת נוגדנים נגד קורונה. במילים אחרות, החיסון החדש מסוג mRNA, "מתכנת" את תאי הגוף להשתנות, כך שמערכת החיסון "חושבת" שישנו נגיף קורונה בגוף – ויוצרת כנגדו נוגדנים ותאי דם לבנים מסוג T, הדרושים לניטרול נגיף הקורונה בהדבקות הבאות.

כאמור – חלקיקי החיסון זעירים יותר ורגישים הרבה יותר לטמפרטורת החדר. בתוך כך יש לציין כי גם החיסון של מודרנה מבוסס על RNA, ואולם בשלב זה לא ברור האם גם הוא יצריך את אותה טמפרטורת אחסון.

"מקרר נורמלי של תרופות מקרר בשתיים עד שמונה מעלות", מסביר חגי שור, סגן יו"ר ארגון הרוקחות בישראל. "יש מעט מאוד תרופות בהקפאה של מינוס 18 מעלות. כאן אנחנו מדברים על שיא של מינוס 70 מעלות. אני מכיר רק תרופה אחת שמצריכה את הטמפרטורה הזו. למעשה, מדובר על מקררים ממש לא שגרתיים. בישראל יש אותם במחסנים לוגיסטיים בודדים ובוודאי לא בכמות כזו שתאפשר לנו לתת מיליוני מנות חיסון כאלו. גם ההובלה תצטרך להיות במקררים ויש פה לוגיסטיקה שצפויה להיות מאוד מורכבת.

"העניין הלוגיסטי הוא מורכב מאוד, ואף אחד לא ערוך לכך. זה דורש היערכות משמעותית וזה לא משהו שניתן לבצע מהיום למחר. יש את הציוד הדרוש בארץ בכמויות מאוד קטנות. צריך לזכור גם שמשרד הבריאות עוד לא חתם עם פייזר אלא עם חברות אחרות, ולכן לא ברור כיצד והאם נערכים לקליטת החיסונים.

"אותם מקררים יוצבו גם במרכזים הלוגיסטיים הגדולים וגם בסניפי קופות החולים. אם הולכים לחסן במרפאה ביישוב כלשהו גם היא צריכה את המקרר הזה וצריך לזכור שהמקרר הוא נגד החיסון הזה בלבד. כשייגמרו לחסן – לא יהיה שימוש במקררים הללו אלא אם יצטרכו לחסן מחדש כעבור שנה. יש כאן הרבה נעלמים".

בתוך כך יש להדגיש כי טרם נחתם הסכם בין ישראל לפייזר, ועד כה נחתמו הסכמים עם שתי חברות בלבד: מודרנה וארקטורוס.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "מערכת הבריאות כולה בדרגים הגבוהים ביותר מגויסת מזה מספר חודשים לנושא החיסון על כל היבטיו השונים: רכש, חוזים, שינוע, אחסון ועד ביצוע זריקת החיסון עצמה במסות של אוכלוסייה, כאשר נגיע סוף סוף לחיסון מאושר וסופי שאפשר להשתמש בו. במקביל אנו עוסקים מול החברות הרלוונטיות בכל הנושא הלוגיסטי והשינוע".

משרד הבריאות בחר שלא להשיב לשאלת ynet באשר למספר המקררים בישראל שעשויים לספק את הטמפרטורה הנדרשת לקירור כ-20 מיליון מנות החיסון, במינוס 70 מעלות, שכן החיסון ניתן בשתי מנות (מנה ראשונה וכעבור 28 ימים ניתנת מנה נוספת).