ביהמ"ש העליון: לבתי משפט בישראל סמכות לדון בתביעות אזרחיות של תושבי יהודה ושומרון

בית המשפט העליון הוציא שלשום פסק דין שלראשונה דן באופן מפורט בסמכויות של בתי המשפט הישראלים באיו"ש (יהודה ושומרון) ביחס לסמכויות השיפוט של בתי המשפט בישראל. בית המשפט העליון קבע בהסכמת שלושה שופטים (עם נימוקים שונים) כי לבתי המשפט הישראלים באיו"ש (בית משפט לעניינים מקומיים באריאל ובמקומות נוספים), שהוקמו מכח צו של המפקד הצבאי באזור, אין סמכות ייחודית, ותביעה אזרחית יכולה להתברר בפני הערכאה הרלוונטית בישראל גם אם היא מצויה בסמכותו של בית המשפט המקומי באיו"ש.

בית המשפט העליון דן בערעור שהגישה חברה קבלנית בשם ניצני אריאל שהתקשרה עם עיריית אריאל בפרויקט לבניית 129 יחידות דיור בעיר. בשנת 2017 הגישה החברה נגד עיריית אריאל ואחרים לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה בגין הפרת חוזה על סך למעלה מ- 13 מיליון שקל. בחלוף יותר משנתיים ממועד הגשת התביעה הגישה העירייה בקשה למחיקת התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית ובין-לאומית. בהחלטתו ביוני 2019 נעתר בית המשפט המחוזי בתל אביב לבקשת העירייה והורה על מחיקת התביעה כנגדה. זאת, תוך שקבע כי משהוקנתה לבתי המשפט לעניינים מקומיים ביהודה ושומרון סמכות לדון בנושאים שבמוקד התביעה הרי שבתי משפט השלום ובתי המשפט המחוזיים בישראל אינם מוסמכים לדון בהם.

אריאל צילום: ויקיפדיה

החברה הקבלנית לא ויתרה והגישה באמצעות עו"ד איתן רוטשילד, שותף במשרד נתן מאיר ושות' ערעור לבית המשפט העליון. הערעור שהונח להכרעתו של בית המשפט העליון עסק בעיקרו בשאלה אם יש בהקמת בתי המשפט לעניינים מקומיים באזור יהודה ושומרון על ידי המפקד הצבאי כדי לגרוע מסמכויות בתי משפט השלום ובתי המשפט המחוזיים בישראל לדון בנושאים מסוימים. עמדת היועץ המשפט לממשלה הוגשה בספטמבר האחרון בה הבהיר כי הקמתם של בתי המשפט לעניינים מקומיים נועדה להקל על תושבי הרשויות המקומיות באזור, ולא על מנת להגביל את זכות הגישה שלהם לערכאות בישראל וכי תושב האזור או חברה ישראלית המגישים תביעה אזרחית נגד רשות מקומית מהאזור, רשאים לעשות כן בערכאות המשפטיות בישראל. חוות הדעת התייחסה לתביעות אזרחיות המוגשות על ידי תושב האזור נגד הרשות המקומית בה הוא מתגורר. העירייה הודיעה מנגד כי לנוכח עמדת היועץ היא מסכימה לקבלת הערעור, במובן זה שפסק דינו של בית המשפט המחוזי יבוטל ובית המשפט המחוזי ימשיך לדון בתביעת החברה הקבלנית מהמקום שבו נפסק הדיון.

עו"ד איתן רוטשילד צילום: מיכל כהן

השופט יצחק עמית קיבל את הערעור של החברה הקבלנית ובחן את תכלית הקמת בתי המשפט לעניינים מקומיים באזור יהודה ושומרון. עמית הגיע למסקנה כי המפקד הצבאי שהתקין את התקנון לא ביקש להעניק לבתי משפט אלו סמכות ייחודית. זאת, בין היתר מאחר שבתי משפט אלו הוקמו על מנת להקל על תושבי הרשויות המקומיות באזור – באופן המקשה לשיטתו על המסקנה כי המפקד הצבאי ביקש לשלול מתושבי האזור הישראליים את האפשרות לפנות לבתי המשפט בישראל. על כן, הוא סבר כי אין בהוראות התקנון כדי לגרוע מסמכות בתי משפט השלום ובתי המשפט המחוזיים. שופטי ההרכב, יצחק עמית, מני מזוז ויוסף אלרון הורו למעשה כי הדיון בתביעה שהגישה החברה הקבלנית יוחזר לבית המשפט המחוזי בתל אביב שימשיך לדון בתביעת החברה הקבלנית מהנקודה בה הופסקה.