פרשנות
אחרי משבר שברון, למדינה יש הזדמנות שניה להוכיח שהיא לא תתקפל בפני סקטור הגז
הפצצה שהטיל מנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי, שלדבריו חברות הגז עושות תכנוני מס שיאפשרו להן לעכב תשלומי מסים, אמורה להדיר שינה מעיני הממשלה. זה הזמן למדיניות חדשה מול חברות הגז, שתגלגל את הכסף סוף סוף לציבור הישראלי, ובייחוד לאור השלכות הקורונה והקופה הציבורית המצטמקת
- הלפרין: "אם יתברר שנובל אנרג'י ניצלה את מעמדה לרעה מול חברת החשמל, נטפל בזה"
- אנרג'יאן פונה לרגולטור בניסיון לדחוק את דלק ושברון ממכרז על רישיון חדש
- מנכ"ל משרד האנרגיה: חברות הגז עושות תכנוני מס במטרה לדחות תשלומי מיסים
אז מה אדירי אמר היום ולמה זה כ"כ מטריד? לתפיסתו, כל התנהלות משק הגז אינה יציבה. "אם משק הגז כל כך חשוב לחברות הגז אני מציע להם שלושה דרכי פעולה. הראשון הוא לספק גז בצורה אמינה. במחצית הראשונה של 2020 זה לא היה המצב, ומאז יש שיפור", אמר, והזכיר את הלפיד המפורסם של אסדת לוויתן שדלק השנה, כאילו מדובר בחנוכיה שעבודתה התשבשה.
שנית, אדירי ספק-ביקש-ספק רמז שכדאי מאוד שחברות הגז ישמרו על רמת מחירים סבירה, "שלא נקלע למצב אבסודרי שחברת החשמל מייבאת גז נוזלי מארה"ב רק כי מחירו יותר זול ממה שמוכרים פה". אמנם מדובר ברכש נדיר שקרה רק ביוני ולא חזר על עצמו, אבל אדירי אמר בעצם את המובן מאליו - ככל שסל הדלקים במשק יותר זול, תעריף החשמל של כולם יהיה יותר זול. מנגד, אם חברות הגז מתכתשות בניהן, תוך ניצול העדר התחרות, וחברת החשמל מוצאת גז יותר זול בחול, בסוף גם המדינה תתערב.
האמירה של אדירי לא נולדה בחלל ריק, כיוון שמנכ"ל משרד האנרגיה חבר בוועדה הבין משרדית שבוחנת את המשבר בין שברון לחברת החשמל. כזכור שברון סרבה לספק לחברת החשמל גז תחת חוזה חדש שנטען שהוא אינו מוכר, ולמרות הפצרות חוזרות ונשנות, לא אדירי, לא הממונה על התחרות הלפרין ולא היועמ"ש מזדרזים להעמיד את הצדדים במקומם.
למדינה יש כלים להתמודד, ואפילו זמינים: סעיף 93 לחוק משק הגז משנת 2002 קובע ש"גז שימכור ספק גז טבעי ליצרן חשמל פרטי כהגדרתו בחוק משק החשמל, הוא מצרך שחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים". עד היום משרד האנרגיה עמד מהצד והסתפק בלנדנד לכולם להתנהג יפה, תוך ספיגת האשמות שהוא עובד עבור היזמים, לא עבור האזרחים. אז למה כל משרדי הממשלה נמנעו עד היום משימוש בכלי הזה? למשרדי האוצר והאנרגיה הפתרונים.
לא הפעם הראשונה שבאים אליהם בטענות
את הקינוח של ביקורת אדירי שמר לסוף. "אם חברות כל כך דואגים לקרן העושר, שלא יעשו תכנוני מס במטרה לדחות את התשלומים. ככל שהם ישלמו מה שהם ידרשו כך קרן העושר תעבוד יותר מהר. אז אם הדיון הוא קרן העושר, שומת המיסים שתשולם זה מה שיביא את ההכנסות לקרן", אמר. אדירי מתייחס כמובן למס ששינסקי (מס רווחי היתר), שמאגר תמר אמור לשלם שנה הבאה בפעם הראשונה בתולדותיו, כסף שיצטבר בקרן ייעודית (קרן העושר), שבכלל עוד לא קמה.
ראוי להדגיש - משק האנרגיה בקריסה מאז הקורונה פגעה בו, ואף גוף - דלק קידוחים, ישראמקו, שברון/נובל ושאר השותפים שם - לא יזדרזו להתנדב ולהעביר מיליוני דולרים למדינה. אבל הבעיה באמירה של אדירי היא לא רק האשמה שבה, אלא העובדה שזו לא הפעם הראשונה שמשרד האנרגיה מטיח האשמה דומה בחברות: במרץ 2015 חשף כלכליסט שרו"ח שמעון כהן ממינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה שלח מייל זועם לנובל אנרג'י ודלק שבו כתב: "אנו עדים לניסיונות חוזרים ונשנים מצדכם לביצוע תכנוני מס אגרסיביים, במטרה להביא להפחתה ניכרת בסכומי התמלוגים שמשולמים על ידיכם". עוד נטען בזמנו שדלק ונובל מבצעים עסקאות תמחור מוזרות לכאורה לחוזי הגז עדי "להנדס" לכאורה תשלומים שוטפים.
לפיכך, אם אדירי יודע שיש כאלו ניסיונות לעכב תשלומי מס, הוא אמור לצעוד מחר בבוקר לרשות המיסים, ומשם לרשות התחרות, ואז לערב את היועמ"ש, כדי שכולם ישלבו ידיים ויגדעו את הניסיונות האלה עוד לפני שהם מצמיחים שורשים.
מה שעוד אדירי אמור לעשות, יחד עם משרד האוצר, הוא להבין כמה כסף המדינה אמורה בכלל לקבל. עד היום המדינה לא הציבה טבלת הכנסות סדורה, וזו משתנה חדשות לבקרים וביחס למחירי הנפט והגז בעולם. למעשה, בפברואר האחרון ועוד לפני הקורונה משרד האוצר פנה לצוותים של אדירי וביקש מהם עזרה כדי לחשב כמה כסף אמור בכלל להכנס.
ביולי האחרון אמר מנהל רשות המיסים ערן יעקב שהמדינה מצפה לקבל כ-200 מיליארד שקל לאורך שנות ההפקה רק ממס רווחי היתר (מס ששינסקי), שעליו יש להוסיף עוד מהכנסות צפויות מתמלוגים (12.5% מהמכירות בפי הבאר) וממס חברות. במילים אחרות האמדן האחרון שלה המדינה הוא לקבל כ-500 מיליארד שקל לאורך עשרות שנות ההפקה. מאז נחתמו עוד חוזים, ומשק האנרגיה אמור לקבל הרבה יותר כסף, כולל גם מהגדלת הייצוא למצרים.
והשורה התחתונה? אדירי הוסיף אתמול ש"חברות הגז מנסות באצטלה סביבתית להגדיל את השימוש בגז על חשבון הביטחון של מדינת ישראל", כלומר להגדיל את השימוש בגז על חשבון פחם, פעולה שתניב להם רווחים מיידים. אז אם אלו ההאשמות, ואם אלו המסקנות של אדירי, שמשרד האנרגיה יתכבד ויוכיח שהשר שטייניץ והצוות שלו עובדים עבור המשק.
אולי חברות הגז במצוקה, אבל קופת המדינה במצוקה גדולה עוד יותר, וזה עוד בלי משבר הקורונה שנפל על כולם. ולכן, אם המדינה חצי התקפלה מול שברון במשבר חוזה הגז של חברת החשמל, פה יש לה הזדמנות שניה לתקן, ולפני שמועבר התשלום הראשון בשנה הבאה לוודא שהוא תשלום מלא, בלי עיגולי פינות ובלי הקלות, ועד השקל האחרון. כי אחרי עשור של טנגו עקום עם חברות הגז, לציבור הישראלי מגיע שהכסף יתחיל להתגלגל גם אליו.