סקודה אוקטביה: סוס עבודה צ'כי הופך לגיבור מעמד הביניים

מעטות הן המכוניות המשפחתיות שיש להן עדיין לגיטימציה כלשהי בשוק הרכב הישראלי. כמו בעולם, הישראלים הלכו בכיוון של רכבי כביש־שטח ומכוניות הסדאן נדחקו לשוליים, אלא אם יש להן גימיק, משהו מיוחד שהופך אותן למשתלמות בשוק: כלומר מערכת הנעה היברידית. יצרנים אחרים שלקחו את המכוניות שלהם לכיוונים ספורטיביים ומעניינים, ראו ערך מאזדה 3, מדשדשים בטבלאות המכירות.

אחרי הכול בציי הרכב אף אחד לא רוצה לקוחות שחלילה מתבלטים. בשוק הישראלי יש כמובן עדיין מכוניות סדאן בתצורה הוותיקה והמוכרת - מנוע בנזין, ארבע דלתות, תיבה אוטומטית, לקחת בליסינג ולגלוש באנונימיות לנסיעה משעממת במיוחד.

מול כל אלה ניצבת סקודה אוקטביה. כיצד קרה שדווקא סוס העבודה הצ'כי הוותיק הפך ללהיט מכירות ישראלי? התשובה נמצאת אצל סקודה וגם אצל המתחרים. אצל המתחרים זה פשוט: עם ישראל חושב שהוא חכם ולכן עם ישראל לא רוצה מכוניות משפחתיות אירופיות, אז עם ישראל נתקע עם מכוניות משפחתיות משעממות להחריד שאינן שונות משמעותית מן האוניה שבה הן הגיעו. ליד מכוניות כאלה, סקודה אוקטביה היא אכן מזור לעיני משתמשי הליסינג. מעבר לכך, סקודה אוקטביה מן הדורות הקודמים היא מכונית מצוינת.

סקודה אוקטביה 2021 צילום: עמית שעל

בקונצרן פולקסווגן יש היררכיה אשר הופכת את סקודה אוקטביה למוצר המושלם עבור שוק הרכב הישראלי: אסור לה להתבלט, מכיוון שפולקסווגן היא הבולטת. אסור לה להיות ספורטיבית: סיאט היא הספרדיה המחוצפת. נשאר לה להיות סוס עבודה עם מכלולים של פולקסווגן, את זה סקודה עושה היטב.

סקודה, בדומה לרוב תעשיית הרכב האירופית חווה בימים אלה מחסור רכיבים אשר נגרם בגלל הקורונה. סקודה הוכתה פעמיים: בדומה לישראל השאננה גם צ'כיה נשטפת בקורונה ומפעל סקודה במלאדה בולסלאב נפגע גם הוא. כך שאין מנועי בנזין לעת עתה.

האוקטביה שלנו היא דיזל. רושם ראשון: סקודה אוקטביה החדשה היא סקודה סופרב שעברה תהליך קליל של צמצום. סקודה סופרב היא מכוניתם של השרים, סקודה אוקטביה שחורה נראית בדיוק כמו סקודה סופרב, אולי מעט יותר מפוסלת, אך לא פחות מסוגננת. סקודה אוקטביה דיזל היא גם המכונית החביבה על נהגי מוניות.

הגה תכליתי צף בידי הנהג

הדגמים החדשים של סקודה, ובמיוחד האוקטביה, לוקחים את העיצוב למקום יותר "מכובד" ויותר "מהוגן". ספק אם הישראלים יאהבו זאת במכונית שכל מטרתה היא להצטנע בחניון של החברה, בדיוק כמו היפניות והקוריאניות. בלי לשדר שזוהי המכונית של העובד שבחר בה בגלל שהוא מבין ברכב ולא בגלל שהוא מקבל הטבת שווי שימוש למכוניות היברידיות.

הפנסים האחוריים הפכו ארוכים וצרים, יש שפע של תוספות של כרום, נקווה שאף אחד לא ישים לב שזוהי אוקטביה. אך הם שמים, ואפילו היטב: נהגי מוניות, נהגי ליסינג, קטר עבודה צ'כי מסובב יותר ראשים מפרארי. מכונית עממית שכאילו אומרת: לא חייבים לשים מסכה כשמתקרבים אל הסקודה כדי לשאול שאלות. סקודה היא גיבורת מעמד ביניים אז מדוע לשים מסיכה. סקודה נשארת עם חלונות סגורים.

תא הנוסעים של אוקטביה ממשיך בדיוק במקום בו תא הנוסעים של אוקטביה הקודמת הפסיק, הוא רק משדרג אותו. במקום כל מערך הבקרה הפשוט והמכאני של סקודה יש כעת מערך בקרה פשוט ודיגיטלי: צג מידע גדול אך לא גדול מדי אשר שולט במערכת השמע וכל מערכות הבטיחות המקוריות. מערכת בקרת אקלים אשר דורשת מעט הסתגלות, מכיוון שהגישה אליה מבוצעת באמצעות כפתור אחד שבאופן תמוה נפרד מיתר צג המגע, ופתחי המיזוג ממוקמים במרכז נמוך מדי, כאילו כדי לקרר בכוונה בתי שחי וירכיים בקיץ הישראלי.

תנוחת הישיבה טובה מאוד. להגה החדש של סקודה אין יותר שלושה חישורים, רק שניים. הגה תכליתי צף בידי הנהג. אם רק היה מתכוון מעט יותר לרוחק, זה היה מעולה. תא הנוסעים של אוקטביה החדשה הוא כמו תא הנוסעים של אוקטביה ותיקה: יש בו שפע של מרווח פנימי מהסוג שמזכיר שיש לסקודה מתחרים שבונים מכוניות לשני מבוגרים ולשני ילדים קטנים. ילדים צ'כים כנראה גדלים מהר, כי באוקטביה יש מאחור מקום גם לשני מבוגרים. גם יש פתחי מיזוג מאחור ותא המטען ענק. איכות החומרים, כנהוג בסקודה, אין הזנחה של מילימטר, גם לא במקומות שבהם קשה לנהג לראות, באזור הרגליים.

יותר רכה, פחות הרפתקנית

אוקטביה שטה דרומה בארץ קורונה. רוב הנהגים לא יזכו להכיר את אוקטביה דיזל. דיזל הולך ונכחד וחבל. כי המנוע ותיבת ההילוכים של אוקטביה שודכו זה לזה היטב. דווקא מנוע הבנזין שבסופו של דבר ימצא תחת רוב חרטומי האוקטביות יהיה כנראה יחידה מעוטת עזוז ביחס לדיזל של סקודה. דיזל שמזכיר מדוע באירופה אוהבים דיזל - לפחות עד שתקנות איכות הסביבה יהרגו אותו וישלחו את כל המכוניות המזהמות למכירה במזרח התיכון.

סקודה אוקטביה 2021 צילום: עמית שעל

בהתאם לקלישאה המפורסמת: קשה לשמוע שזה דיזל, רק כאשר אוקטביה ממש מתאמצת. ועם זאת, בנסיעה בינעירונית במהירות גבוהה חודר לתא הנוסעים רעש שאינו אופייני לתוצרת הצ'כית, בעיקר מכיוון הצמיגים והמראות. התנהגות הכביש של אוקטביה החדשה שונה מן היוצאת: בסקודה מכוונים

כעת למקום יותר מכובד, פחות הרפתקני, מדובר בצעד קטן וחתרני במעלה דרגות קונצרן פולקסווגן, אולי פזילה קטנה בכיוון של פולקסווגן פאסאט. ההבדל מורגש: אוקטביה החדשה היא מכונית יותר רכה ופחות ישירה מן הדור היוצא. אולי זוהי תולדה של תוספת משקל, ואולי זהו רצונה של סקודה, לרמוז ללקוחות שפולקסווגן היא הנוקשה, סיאט היא הספורטיבית, סקודה מיועדת לאנשים אמיתיים בשר ודם.

אוקטביה עדיין שומרת על מידה גבוהה של הידוק, אותה תחושה סקודאית אשר מעניקה ביטחון לאוחז בהגה גם בכבישים גרועים ובטח ובטח בכבישים מהירים. ועם זאת, אותו ניצוץ שהיה לאוקטביה הקודמת, זה שמאפשר לקחת את סיבובי הכביש בין ערד להר עמשא במהירות מעט גבוהה יותר אשר הופכת את קצב ההתנהלות משלילי לפלילי, כבר לא שם. אוקטביה פחות אוהבת סיבובים, יותר אוהבת בני אדם.

שורה תחתונה: שוק מכוניות הסדאן האירופיות מצומצם להפליא ונשען על ציי הרכב, שלא אוהבים מכוניות סדאן אירופיות. מדובר בנוסחה של ביצה ותרנגולת שלא ברור האם נולדה להיכשל ברגע הטלת הביצה או ברגע הולדת התרנגולת. ועם זאת, סקודה אוקטביה היא אנומליה: מכונית סדאן אירופית מצליחה. מן הסתם, גרסת הבנזין הזולה יותר תהיה הרבה יותר נפוצה אך עיקר התכונות הטובות ישמרו בהחלט.